
הסרט התיעודי "נז"א" (NAZA) של היוצרים הישראלים יובל אברהם ורחל שור זכה הערב (שבת) בפרס חבר השופטים המיוחד בפסטיבל הסרטים הבינלאומי בוונציה. הסרט, המציג עדויות של חיילים ואנשי מודיעין, עורר בימים האחרונים דיון נרחב בעקבות הטענות הקשות המובאות בו והתקבל בבכורה במחיאות כפיים ממושכות.
"נז"א" היה הסרט התיעודי היחיד מבין 21 הסרטים שהתחרו השנה במסגרת המרכזית של הפסטיבל. הוא צורף לתחרות בשלב מאוחר והוקרן בבכורה עולמית ביום חמישי. פרס אריה הזהב, הפרס המרכזי של הפסטיבל, הוענק לסרט "Woman Unknown" של הבמאית הדנית מאי אל-תוכי.
אברהם ושור היו שניים מארבעת יוצרי "אין ארץ אחרת", שזכה בשנה שעברה בפרס האוסקר לסרט התיעודי. את "נז"א" הפיקו "הגרדיאן" וג'יימס וילסון מחברת JW Films, והבמאי הבריטי ג'ונתן גלייזר, יוצר "אזור העניין", משמש בו כמפיק בפועל. הסרט, שאורכו כ-80 דקות, צולם בעברית ובאנגלית וצפוי להיות מוקרן בהמשך החודש גם בפסטיבל הסרטים של ניו יורק.
24 מרואיינים, גגות תל אביב ומערכות לאיתור מטרות
הסרט צולם בחשאי במשך קרוב לשלוש שנים, בעיקר בלילות ועל גגות בתל אביב. במרכזו עדויותיהם של 24 חיילים ואנשי מודיעין ישראלים, שפניהם וקולותיהם שונו דיגיטלית כדי להגן על זהותם. היוצרים ביקשו מהמרואיינים לתאר את מערכות המעקב, איסוף המודיעין ובחירת המטרות שבהן היו מעורבים במהלך המלחמה בעזה.
שמו של הסרט הוא ראשי התיבות הצבאיים "נזק אגבי", מונח המתייחס למספר האזרחים שהצבא מעריך כי עלולים להיהרג בתקיפה של מטרה צבאית. הסרט מבוסס בחלקו על תחקירים שפורסמו בשנים 2023–2025 ב"+972", ב"שיחה מקומית" וב"גרדיאן", ומבקש לחבר את הממצאים שפורסמו בהם לעדויותיהם המצולמות של מי שלדברי היוצרים הפעילו את המערכות בפועל.
בין היתר מתארים המרואיינים שימוש במערכות מבוססות בינה מלאכותית ובמידע שנאסף מטלפונים ניידים לצורך איתור חשודים כפעילי חמאס. לפי העדויות בסרט, מטרות הותקפו לעיתים בבתים שבהם שהו גם בני משפחה, תוך ידיעה מוקדמת כי אזרחים עלולים להיפגע. מרואיינים נוספים מתארים ירי באזרחים שנכנסו לאזורים שהצבא הגדיר כאסורים לכניסה, לרבות בקרבת מוקדים לחלוקת סיוע. אלה טענות שמערכת הביטחון דוחה.
אברהם אמר בריאיון לרויטרס כי הסרט מבקש להראות מערכת שבה, לטענת היוצרים, הפגיעה באזרחים אינה רק תוצאה מקרית של המלחמה אלא מובנית בחלק מתהליכי בחירת המטרות. שור הסבירה כי הבחירה לצלם בתל אביב נועדה גם ליצור ניגוד בין החיים הממשיכים בעיר לבין ההרס המתרחש ברצועת עזה, כ-60 קילומטרים משם.
הסרט כמעט שאינו מציג תמונות גרפיות מעזה. רובו נשען על שיחות ארוכות עם המרואיינים ועל האופן שבו הם מסבירים את עבודתם, לעיתים באמצעות שרטוטים ותיאורים טכניים. היוצרים אמרו כי בחרו שלא למקד את הסרט בשאלה אם המרואיינים מתחרטים על מעשיהם: חלקם הביעו חרטה, אחרים לא, ולדבריהם המוקד הוא המערכת ולא הסיפור האישי של חושפי המידע.
25 דקות של תשואות – ותגובה חריפה מצה"ל
הקרנת הבכורה בוונציה הסתיימה בכ-25 דקות של מחיאות כפיים, שלפי רויטרס היו הארוכות ביותר בפסטיבל השנה בפער ניכר. במהלך התשואות הונפו באולם גם דגלי פלסטין. הסרט זכה לביקורות נלהבות בחלק ניכר מהעיתונות הבינלאומית, ובהן ב-Variety, ב-Hollywood Reporter וב-IndieWire. מבקר "הגרדיאן" פיטר בראדשו תיאר אותו כסרט מטריד ובעל חשיבות, אך ציין כי העובדה שכל העדויות נמסרות בעילום שם מחלישה במידה מסוימת את כוחן כעדות.
בישראל עורר הסרט ביקורת חריפה, בין היתר סביב הטענות שהוא מייחס לצה"ל, האנונימיות של המרואיינים וההשוואות ההיסטוריות שמעלים כמה מהם. במקביל, תומכי הסרט טענו כי עצם העובדה שמדובר בעדויות של ישראלים שהיו חלק מהמערכת מחייבת דיון ציבורי בטענות.
צה"ל פרסם בעקבות הסרט תגובה רשמית ובה דחה את הטענות "מכל וכל". לדברי דובר צה"ל, הסרט נשען על עדויות אנונימיות שאי אפשר לאמת את זהות מוסריהן, את תפקידיהם או את מידת מעורבותם בנושאים שעליהם הם מדברים. עוד טען הצבא כי חלק מהמרואיינים מייחסים לעצמם ידע על מדיניות שאינה נמצאת בסמכותם או בידיעתם.
צה"ל דחה גם את הטענות בנוגע לשימוש בבינה מלאכותית לצורך קבלת החלטות על תקיפות. לפי תגובתו, מערכות טכנולוגיות משמשות כלי עזר בלבד, בעוד "החלטות בנוגע לבחירה ולאישור של תקיפות מתקבלות בידי בני אדם בלבד". עוד מסר כי פעילותו ברצועה מכוונת נגד חמאס וארגוני טרור אחרים, נעשית בהתאם לדין הבינלאומי וכוללת מאמצים לצמצם את הפגיעה באזרחים.
הזכייה בוונציה מעניקה ל"נז"א" במה בינלאומית רחבה עוד לפני הפצתו המסחרית. בסוף ספטמבר צפויה להתקיים הבכורה הצפון-אמריקאית שלו בפסטיבל ניו יורק, וחברת mk2 Films משווקת את זכויות ההפצה שלו בעולם.