סקר חדש של המכון למחקרי ביטחון לאומי (INSS) בקרב פלסטינים בגדה המערבית מצביע על עלייה בהעדפת משא ומתן ועל ירידה בתמיכה במאבק האלים. לצד זאת, כשני שלישים מהמשיבים בחרו באחת משלוש חלופות של מדינה אחת בכל השטח, לעומת 27% שתמכו בפתרון שתי המדינות.

הסקר שאל את המשיבים אם הם מסכימים עם הטענה כי "המאבק האלים נכשל, ועל הפלסטינים להתמקד במקום זאת במאמצים דיפלומטיים בזירה הבינלאומית". שיעור המתנגדים לטענה צנח מ-43% בסקר הקודם, שנערך בספטמבר 2025, ל-29% בסקר הנוכחי. במקביל, שיעור המסכימים עלה מ-50% ל-57%, עלייה של 7 נקודות אחוז, מחצית מהירידה בשיעור המתנגדים.

בהתאם לכך, עלה גם שיעור התומכים במשא ומתן כאמצעי הטוב ביותר לסיום הסכסוך: 52%, לעומת 43% בסקר הקודם. מנגד, 13% תומכים בהתנגדות עממית לא חמושה ו-12% בלבד בהתנגדות חמושה. הסקר מצביע גם על מידה מסוימת של אופטימיות בקרב הפלסטינים בגדה בנוגע לסיכויי ההתקדמות המדינית: 34% מעריכים כי בשנים הקרובות יושג הסכם שלום עם ישראל, ו-13% מאמינים כי תהיה התקדמות לקראת הסדר.

בשאלה על הפתרון המועדף לסכסוך, 27% בלבד תמכו בפתרון שתי המדינות. 65% בחרו באחת משלוש חלופות של מדינה אחת בכל השטח: 26% תמכו במדינה פלסטינית ללא נוכחות יהודית קבועה, 17% העדיפו מדינה פלסטינית שבה יהודים יוכלו להיות תושבים או אזרחים, ו-22% תמכו במדינה דו-לאומית אחת עם שוויון זכויות מלא.

באשר לעתידו של חמאס ברצועת עזה, 40% מהמשיבים אמרו כי על חמאס להתפרק מנשקו, אם כי פחות ממחציתם סברו כי הוא אכן יסכים לעשות זאת. 18% אמרו כי חמאס צריך להתפרק מנשקו ויסכים לכך, בעוד 22% סברו שעליו להתפרק מנשקו אך הוא יסרב. 23% נוספים השיבו באופן חד-משמעי כי אין לפרק את חמאס מנשקו, ואילו שיעור ניכר של 37% השיבו כי אינם יודעים.

האפשרות שזכתה לשיעור התמיכה הגבוה ביותר לניהול העתידי של רצועת עזה הייתה ממשלה טכנוקרטית, הוועדה הלאומית לניהול עזה, שבה בחרו 32% מהנשאלים, לעומת 17% בלבד בסקר הקודם. 21% העדיפו את הרשות הפלסטינית, 21% נוספים תמכו בממשלת אחדות של פת"ח וחמאס, ירידה חדה מ-39% בסקר הקודם, ורק 5% בחרו בחמאס. ב-INSS מציינים כי נוסח השאלה השתנה בין שני הסקרים, ולכן אי אפשר לייחס את מלוא הפער לשינוי אמיתי בעמדות הציבור.

בשאלה שבה התבקשו המשיבים לציין את מי היו מעדיפים לראות כיורשו של נשיא הרשות הפלסטינית, מחמוד עבאס, 44% השיבו כי אינם יודעים או סירבו לענות. בקרב המשיבים שהביעו העדפה ברורה, מרואן ברגותי הוביל בפער ניכר עם 34% תמיכה. ברגותי מרצה חמישה מאסרי עולם בכלא הישראלי לאחר שהורשע במעורבות בפיגועים שבהם נרצחו חמישה בני אדם. חוסיין א-שייח', סגנו של עבאס, זכה ל-8% תמיכה, ומוחמד דחלאן קיבל 5% בלבד.

מעל לכל השאלות המדיניות, שתי סוגיות ניצבות בראש רשימת הדאגות של הציבור הפלסטיני בגדה בשיעורים כמעט זהים: אבטלה ודאגות פרנסה, שהוגדרו כבעיה חמורה בידי 97% מהנשאלים, ואלימות מתנחלים, שהוגדרה כבעיה חמורה בידי 96%. שתי הסוגיות דורגו מעל כל יתר הבעיות שנבדקו, ובהן פעילות צה"ל בגדה המערבית, שהוגדרה כבעיה חמורה בידי 91% מהמשיבים. נוסף על כך, 60% דיווחו על תחושת ביטחון אישי נמוכה או נמוכה מאוד.

ניתוח הנתונים של INSS מראה כי חשיפה ישירה לאלימות מתנחלים היא המשתנה בעל ההשפעה החזקה ביותר שנמצא בניתוח על תחושת הביטחון האישי: בקרב מי שנפגעו ישירות, ההסתברות לדווח על תחושת ביטחון נמוכה מאוד הייתה גבוהה ב-27% בהשוואה למי שלא נחשפו לאלימות כלל. רוב של 53% מהמשיבים אמרו כי נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ אינו מחויב כלל לאינטרסים הפלסטיניים.

כאשר נשאלו על זהותם העיקרית, 49% מהנשאלים הזדהו בראש ובראשונה כפלסטינים, 37% ציינו את זהותם הדתית ו-13% בלבד הזדהו בעיקר כערבים. הסקר נערך טלפונית בין 27 ביוני ל-2 ביולי 2026 בקרב מדגם של 400 משיבים פלסטינים בגירים בגדה המערבית.