עם פתיחת שנת הלימודים החל משרד החינוך בפיילוט לשילוב אחות בשמונה בתי ספר יסודיים, שבמסגרתו היא עתידה להחליף את תומכת החינוך הרפואית המלווה תלמידים אלרגיים. המהלך, שהגיע השבוע לדיון בבג"ץ, מצטרף לדיון רחב יותר במדיניות המשרד כלפי תלמידים עם אלרגיות.

לפי הפיילוט, אחות בית הספר עתידה להחליף את תומכת החינוך הרפואית המלווה את התלמיד האלרגי. תפקידה של תומכת החינוך כולל הזרקת אפיפן במקרה של תגובה אנפילקטית (תגובה אלרגית פתאומית בכמה מערכות גוף ומסכנת חיים) וכן איתור ומניעה של מזון אלרגני. תפקיד תומכת החינוך נוסד ב-2010, כמה שנים לאחר שתפקיד אחות בית הספר צומצם למתן חיסונים בלבד.

הפיילוט כולל שמונה בתי ספר יסודיים מכלל הזרמים החינוכיים, שבהם האחות תועסק במשרה מלאה, והוא ילווה במחקר אקדמי. תפקידה של האחות יהיה להעניק עזרה ראשונה, למפות את הצרכים הבריאותיים של התלמידים, לסייע בהתמודדות עם מחלות כרוניות, להעניק ייעוץ מקצועי ולהדריך צוותים חינוכיים ותלמידים בעזרה ראשונה. נוסף על כך, היא תבצע חיסונים ובדיקות סינון ותקדם חינוך לאורח חיים בריא בקרב התלמידים.

עמותת יה"ל, המאגדת הורים לילדים עם אלרגיות, מתנגדת להחלפת תומכת החינוך באחות בית הספר. השבוע דחה בג"ץ את בקשת העמותה להקפיא את הפיילוט וקבע דיון המשך בתחילת החודש הבא. אחת השאלות המרכזיות שנדונו היא אם, לנוכח החשש של ההורים, ניתן יהיה להעסיק את תומכות החינוך לצד האחיות. על כך השיבה עו"ד מיטל בוכמן שינדל, המייצגת את המשרד, כי "זה בוודאי לא פיילוט. לא נלמד מכך שום דבר".

לטענת העמותה, האחות לא תוכל להחליף את תומכת החינוך בשל הריחוק הפיזי מהתלמיד, הן במקרה שבו נדרשת הזרקת אפיפן והן לצורך גילוי מוקדם של חומרים אלרגניים. סיוע צמוד, כך נטען, דרוש במיוחד בגילים הצעירים יותר.

במכתב התגובה של משרד החינוך, שנכתב גם בשם משרד הבריאות השותף לפיילוט, נטען כי הפיילוט נשען על העמדה המקצועית של האיגוד הישראלי לאלרגיה ואימונולוגיה, התומך ב"צמצום מודל תומכות החינוך ושקילה של מודל חלופי של אחיות". טענה נוספת נגעה לתפקוד תומכות החינוך בשטח: הוזכרו מקרים שבהם זריקת האפיפן ניתנה בידי המורה או הגננת, וכן מקרים שבהם נמסר להורים על חשש למזון אלרגני, אך תומכת החינוך לא פעלה בפועל לסילוקו.

טענות נוספות של עמותת יה"ל עוסקות בהיבט הניהולי-משפטי של הפיילוט. לטענתה, נכון לעכשיו אין גוף שאמור לבצע את המחקר המלווה, הפיילוט נערך ללא הסכמת ההורים ובניגוד לחוזר מנכ"ל.

במכתב התגובה נאמר כי המכרז לבחירת גוף לביצוע המחקר ייסגר בסוף אוקטובר, כלומר המחקר המלווה יחל לכל המוקדם בנובמבר, חודשיים לאחר תחילת הפיילוט. עוד נמסר כי ההורים אכן לא נשאלו אם הם מסכימים למהלך, אך יודעו עליו באוגוסט, וכי חוזר המנכ"ל ישתנה בהתאם לפיילוט.

גם האיסור על הכנסת מזון אלרגני עומד לדיון

היבט נוסף במדיניות המשרד כלפי תלמידים אלרגיים נבחן השבוע סביב האיסור על הכנסת מזון אלרגני. לטענת ההסתדרות הרפואית בישראל (הר"י), מדיניות זו אינה מסייעת ואף עלולה לפגוע בילדים אלרגיים. כך נכתב בנייר עמדה שפורסם השבוע ועוסק במדיניות ציבורית מומלצת כלפי ילדים ומבוגרים בעלי אלרגיות למזון.

על פי נייר העמדה, מדיניות האיסור על הכנסת מזון למוסדות החינוך אינה מועילה, משום שלא נמצאה הוכחה מחקרית לכך שהיא מונעת תגובה אנפילקטית. נוסף על כך, ההנחה שניתן ליצור סביבה סטרילית מאלרגנים היא מוטעית, ולכן תחושת הביטחון של התלמידים האלרגיים עלולה להיות שגויה ומסוכנת. דוגמה לפגיעה בסטריליות היא שלעיתים מוכנסים למוסדות החינוך מזונות שאינם ארוזים ובעלי סימון אלרגני.

המדיניות פוגעת גם בתלמידים שאינם אלרגיים: לעיתים התחליפים לביצים, לחלב ולשומשום מזינים פחות מהמזונות עצמם. מלבד זאת, התלמידים האלרגיים עלולים לסבול מבריונות כתוצאה ממגבלות המזון, המיוחסות ל"אשמת" התלמידים האלרגיים.