הוריה של היימנוט קסאו והאגודה לזכויות האזרח עתרו אתמול (חמישי) לבית המשפט המחוזי בירושלים, בעקבות סירובה של עיריית ירושלים לאפשר למשפחה להקים מאהל מחאה סמוך למשרד ראש הממשלה. המשפחה מבקשת להקים את המאהל בקריית הממשלה מ-23 בספטמבר ועד 22 באוקטובר 2026, במסגרת מאבקה המתמשך למציאת היימנוט.
היימנוט נעלמה ב-25 בפברואר 2024, כשהייתה בת תשע, ממרכז הקליטה בצפת שבו התגוררה עם משפחתה. לאחר היעלמותה נערכו חיפושים נרחבים והחקירה הועברה ללהב 433, אך כשנתיים וחצי לאחר מכן היא טרם נמצאה. הוריה, טספיה ובנצ'י קסאו, מנהלים מאז מאבק ציבורי למציאתה, ובחודשים האחרונים קיימו בין היתר הפגנה מול משרדי להב 433 וצעדה בתל אביב בדרישה להגביר את המאמצים לאיתורה.
בחודשים האחרונים ניסתה המשפחה לקבל אישור להקים מאהל מחאה בכמה מוקדים בירושלים. תחילה ביקשה להקים אותו מול בית המשפט העליון, בסמוך למאהל מחאה קיים, אך העירייה סירבה. בהמשך ניסתה להקים מאהל מול הכנסת, ולאחר מכן ברחוב עזה פינת בלפור, מול מעונו הרשמי של ראש הממשלה, אולם גם ניסיונות אלה לא הובילו לקבלת אישור.
ב-15 בספטמבר הגישה האגודה לזכויות האזרח לעיריית ירושלים בקשה רשמית להקים את המאהל סמוך למשרד ראש הממשלה, במפגש הרחובות זוסמן וקפלן. למחרת דחה היועץ המשפטי של העירייה את הבקשה, בנימוק שמאהלים המוצבים לתקופות ממושכות עלולים ליצור קשיי תברואה, בטיחות ונגישות ולהפריע לשימוש במרחב הציבורי. בעקבות הסירוב הוגשה העתירה, לצד בקשה לקיים דיון דחוף.
בעתירה נטען כי חופש המחאה הוא זכות חוקתית מהמעלה הראשונה וכי האזורים הסמוכים למוקדי השלטון הם מקומות מרכזיים למימושה. עוד נטען כי העובדה שמחאה עשויה להפריע במידה מסוימת לשגרת החיים אינה מספיקה כשלעצמה כדי למנוע אותה.
לטענת העותרים, העירייה רשאית להסדיר את הצבתם של אמצעי מחאה על הקרקע, ובהם אוהלים, אך עליה לעשות זאת תוך שמירה על חופש הביטוי וההפגנה ובאופן מידתי. בעתירה מובאות גם עמדות קודמות של היועץ המשפטי לממשלה, שלפיהן יש להקל ככל האפשר על מימוש זכויות אלה, ובפרט אין להגביל מחאות בסמוך למוקדי שלטון מעבר להגבלות החלות במקומות אחרים בעיר.
עוד טוענים העותרים כי החלטת העירייה אינה מצביעה על מפגע או סכנה קונקרטיים שהמאהל המבוקש צפוי ליצור, אלא נשענת על שיקולים כלליים ועל מדיניות עירונית גורפת. לטענתם, העירייה לא ערכה את האיזון הנדרש בין האינטרסים שעליהם היא מופקדת לבין זכותם של ההורים למחות ולהשמיע את זעקתם מול מקבלי ההחלטות.
עו"ד עודד פלר ועו"ד עדן גלעד מהאגודה לזכויות האזרח, שהגישו את העתירה: "כל מה שהוריה של היימנוט מבקשים הוא למחות מול מקבלי ההחלטות ולדרוש שלא יחדלו מהמאמצים למצוא את בתם. עיריית ירושלים אינה יכולה להגביל זאת רק עקב חששות כלליים ומדיניות גורפת. כדי להגביל את חופש המחאה נדרשת ודאות קרובה לפגיעה קשה ורצינית בסדר הציבורי או באינטרסים מוגנים אחרים – ואין זה המקרה. על כן, העירייה חייבת לאשר את הבקשה לגופה ולאפשר למשפחה להשמיע את זעקתה דווקא במקום בו היא בחרה לעשות זאת".