ארה"ב תפתח מחדש בסיס צבאי שהוקם בתקופת המלחמה הקרה בדרום גרינלנד, ותקים בסיס נוסף בחוף המזרחי של האי, באתר המשמש כיום את יחידת הסיור הדנית במזחלות כלבים. התוכנית נכללת בהסכם הגנה חדש שעליו חתמו היום (שלישי) נשיא ארה"ב דונלד טראמפ, ראש ממשלת דנמרק מטה פרדריקסן וראש ממשלת גרינלנד ינס-פרדריק נילסן, בשולי העצרת הכללית של האו"ם בניו יורק.

ההסכם מתקן ומרחיב את הסכם ההגנה בין ארה"ב לדנמרק בנוגע לגרינלנד, שנחתם ב-1951, ונועד לחזק את הביטחון באזור הארקטי ובצפון האוקיינוס האטלנטי. הוא מעניק לארה"ב זכויות נרחבות להרחיב ולשדרג את נוכחותה הצבאית באי, תוך שמירה על ריבונותה של ממלכת דנמרק ועל זכותה של גרינלנד להגדרה עצמית.

זמן קצר לפני החתימה אמר טראמפ: "זה אדיר עבור אירופה ועבור ארצות הברית ועבור כולם. ועבור גרינלנד זה יהיה מדהים".

שני בסיסים נוספים והרחבת הפעילות הצבאית האמריקאית

לפי נוסח ההסכם שפורסם לאחר החתימה, ארה"ב תוכל "לחדש ולהרחיב" את פעילותה בבסיס החלל פיטופיק בצפון-מערב גרינלנד, שנודע בעבר כבסיס ת'ולה. נוסף על כך, היא תקים נוכחות צבאית בנרסארסואק (Narsarsuaq) שבדרום האי, שם פעל בתקופת המלחמה הקרה הבסיס האמריקאי Bluie West One, ובמסטרסוויג (Mestersvig) שבמזרח, מוצב המשמש כיום את סיירת מזחלות הכלבים סיריוס – יחידת כוחות מיוחדים דנית.

ההסכם מאפשר גם הקמת מתקנים, בסיסים ותשתיות צבאיות נוספים בהסכמת הצדדים. טראמפ התייחס לכך בנאומו בעצרת הכללית של האו"ם ואמר כי ארה"ב "תתחיל מיד בתהליך של פיתוח נוכחות צבאית גדולה במקומות המתאימים", ובכלל זה "בניית שני בסיסים צבאיים גדולים מאוד".

ההסכם מעניק לכוחות האמריקאיים חופש תנועה נרחב ברחבי גרינלנד. כלי טיס וכלי שיט אמריקאיים יוכלו לטוס מעל שטח האי, לנחות בו ולפעול במימיו הטריטוריאליים, כמעט ללא הגבלה. עוד מוזכרת בהסכם הכוונה להקים מערכת הגנה מסוג "כיפת הזהב", שעליה שוקדת ארה"ב.

ההסכם קובע גם כי מדינות שאינן חברות בנאט"ו לא יורשו להקים בגרינלנד מתקנים צבאיים מאוישים או בלתי מאוישים. בנוסף נקבעו מגבלות על שליטה או השפעה משמעותית של אזרחים או משקיעים ממדינות שאינן חברות בנאט"ו, אינן שותפות של הברית או אינן חברות באיחוד האירופי, בתחומים רגישים במיוחד באי, בהם תשתיות קריטיות וכריית משאבים.

לדברי טראמפ, ההסכם מעניק לארה"ב "שליטה קבועה על הביטחון ועל כל צורך אחר בשטח". הוא הוסיף כי "לא תותר עוד לאף יריבה של ארה"ב אפשרות לנוכחות צבאית בגרינלנד, או ביצוע השקעות רגישות ללא אישורנו המפורש בכתב". לדבריו, ההסכם "מגן במידה רבה" על אירופה ו"מחזק מאוד את נאט"ו".

לצד ההרחבה הביטחונית, נקבע בהסכם כי פעילותה של ארה"ב תעניק "תועלות ממשיות ומשמעותיות" לתושבי גרינלנד ותכבד את אורח חייהם המסורתי, לרבות ציד ודיג. כמו כן, חברות גרינלנדיות יקבלו עדיפות בחוזי בנייה ואספקה הקשורים לבסיסים האמריקאיים.

להסכם אין תאריך סיום, והוא ניתן לשינוי רק בהסכמה הדדית של שלושת הצדדים. אם גרינלנד תממש בעתיד את זכותה להגדרה עצמית ותהפוך למדינה עצמאית, היא תידרש להישאר בנאט"ו ולקבל על עצמה את כלל ההתחייבויות שדנמרק נטלה במסגרת ההסכם.

אחרי חודשים של מתיחות: גרינלנד נשארת בריבונות דנית

ההסכם נחתם לאחר תקופה בת כמעט שנתיים שבה טראמפ ואנשיו איימו להשתלט על גרינלנד ולספח אותה לארצות הברית. טראמפ טען כי השתלטות על האי היא בגדר "צורך של ביטחון לאומי", בשל מיקומו של השטח הארקטי העשיר במחצבים בין ארה"ב, רוסיה ואירופה. הוא גם טען כי לא ניתן לסמוך על דנמרק שתגן על האי.

טראמפ סירב בעבר לשלול שימוש בכוח צבאי או כלכלי כדי להשתלט על הטריטוריה הדנית האוטונומית למחצה. לפי סקרים, רוב מוחץ מתושבי גרינלנד מתנגד לרעיון. איומיו של טראמפ, שהגיעו לשיאם בינואר, חוללו משבר דיפלומטי בתוך נאט"ו ודחפו את דנמרק וגרינלנד למשא ומתן עם וושינגטון, שנועד להפיג את הלחץ.

המתיחות הגיעה לשיא מוקדם יותר השנה, כאשר טראמפ איים להטיל מכסים על בעלות ברית אירופיות עד שגרינלנד תעבור לשליטת ארה"ב, ואף רמז כי עשוי להוציא את ארה"ב מנאט"ו על רקע המחלוקת.

גם לאחר חתימת ההסכם לא השיב טראמפ לשאלות אם האפשרות שארה"ב תרכוש בעתיד את גרינלנד ירדה מהפרק. בעבר אמר כי ארה"ב צריכה "לקחת את גרינלנד" כדי למנוע מרוסיה או מסין לעשות זאת, ואף הצהיר כי הוא מעדיף להגיע לעסקה, אך "כך או אחרת, תהיה לנו גרינלנד".

בדנמרק אומרים כי ההסכם מעמיד את ביטחון האזור הארקטי תחת פיקוחה של ברית נאט"ו, במקום להותירו באחריותן הבלעדית של ארה"ב ודנמרק.

גורמים רשמיים בדנמרק ובגרינלנד הדגישו כי ההסדר הצבאי עם ארה"ב לא יפגע בריבונות הטריטוריה – חשש שהביעו תושבים רבים בגרינלנד בעקבות מסע הלחצים של טראמפ. פרדריקסן אמרה כי ההסכם מכיר בריבונותה של ממלכת דנמרק באי ובזכותה של גרינלנד להגדרה עצמית.

פרדריקסן כינתה את ההסכם "עסקה שיכולה להחזיק מעמד לנצח", ואמרה כי הוא טוב לארה"ב, לגרינלנד, לדנמרק ולנאט"ו. נילסן כינה אותו "הסכם שבו כולם מרוויחים", ואמר: "הביטחון שלכם הוא הביטחון שלנו, והביטחון שלנו הוא הביטחון שלכם".

במהלך המלחמה הקרה החזיקה ארה"ב בגרינלנד 17 מתקנים צבאיים ויותר מ-10,000 אנשי צבא. כיום נותר שם רק בסיס החלל פיטופיק, שבו מוצבים כ-150 אנשי צבא אמריקאים. הבסיס משמש בין היתר להתרעה מפני טילים, להגנה מפני טילים ולמעקב בחלל עבור ארה"ב ונאט"ו.

ההסכם ייכנס לתוקף לאחר שדנמרק וגרינלנד ישלימו את ההליכים הפרלמנטריים הנדרשים ויודיעו על כך רשמית לוושינגטון.