גיל הלל, חבר קיבוץ יזרעאל בן 44, נשוי ואב לשלושה, נהרג אתמול (שבת) בנפילה לתהום במהלך טיול משפחתי בסלובניה, לאחר שניסה להציל את בנו בן ה-7 שמעד ונפל קודם לכן. הילד נפצע קשה וחולץ במסוק לבית החולים האוניברסיטאי בלובליאנה. משטרת סלובניה מסרה כי היא בודקת את נסיבות התאונה.
האסון אירע באזור מפל סביצה (Slap Savica) שבאזור בוהין, בצפון-מערב סלובניה. על פי משטרת מחוז קראן, המשפחה ביקרה במפל ובדרכה חזרה עצרה באזור מנוחה שבו שולחן וספסלים. במהלך העצירה התרחק הילד בן ה-7 מבני המשפחה, וזמן קצר לאחר מכן הם שמעו את צעקותיו. האב יצא לחפש בכיוון שממנו נשמעו הצעקות, ובמהלך החיפוש נפל לתהום.
שירות החילוץ ההררי של בוהין מסר כי הקריאה התקבלה סמוך לשעה 18:00. בתחילה נמסר למחלצים כי ילד נפל לתהום, ורק בהגיעם למקום התברר כי גם אביו נפל. המחלצים ירדו לעבר אפיק הנהר, שהיה כמעט 60 מטרים מתחת לנקודה שבה פעלו.
כוחות החילוץ איתרו את האב ואת בנו באפיק נהר סביצה. האב אותר עם חבלות קשות, ומותו נקבע במקום. הילד, שנפצע קשה, קיבל טיפול בשטח ופונה במסוק של יחידת התעופה המשטרתית לבית החולים. לאחר מכן חולצה גופתו של האב בעזרת חבלים.
יחידת החילוץ ההררית של אזור בוהין מסרה את תנחומיה למשפחה ואיחולי החלמה לבן ה-7. "ילד נפל לתהום, האם יכולה להיות קריאה מזעזעת יותר לצאת לפעולת חילוץ?", נכתב בעמוד הפייסבוק של היחידה. על פי הארגון, כמה מהמחלצים השתתפו באותו זמן בתרגיל בקרבת מקום, ומפעילי הרחפנים בדיוק סיימו את פעילותם, כך שהם יכלו להגיע כמעט מיד לזירת התאונה. "ירדנו לעבר אפיק הנחל, שהיה כמעט 60 מטרים מתחתינו. במקביל ירדו לשם גם אנשי צוות הכוננות מברניק. יחד הכנו את הילד ואת אביו לפינוי. את האחד במסוק לבית החולים, ואת האחר לדרכו האחרונה. לעיתים קרובות אנו מזכירים כוחות בלתי נראים, שלהם שמות שונים באמונות שונות. אתמול נדמה היה שהם ריכזו את כל כוחותיהם בהצלת החיים הצעירים, אך לא נותר בהם די כוח למבוגר".
"אנו מקווים בכל לבנו שהילד יחלים במהירות ובאופן המיטבי", הוסיפו בארגון, "ושיום אחד הוא ושאר בני משפחתו יצליחו לעבד את האסון שפקד אותם. תנחומינו הכנים לבני המשפחה".
הלל, בן 44, נולד וגדל במכמורת ועבר לקיבוץ יזרעאל לאחר נישואיו. "אני בכלל לא מרשה לעצמי להתאבל עליך כי יש ילד בן 7 שנלחם עכשיו כדי להבריא", כתבה רותם הלל, אלמנתו של גיל, "ועוד מעט אצטרך לספר לו שהחיבוק של אבא, שגם הוא רוצה, לא יגיע". הלל הוסיפה: "אני לא יכולה לדמיין את החיים שלי בלעדיך. עשרים שנה שאתה העוגן שלי, כשהים סוער מסביבי ועכשיו מה אני אמורה לעשות?"
"זה עדיין מרגיש כאילו אני בחלום בלהות נוראי", כתב אחיו של הלל, בן אלון הורוביץ, וספד לאחיו: "גיל אחי היה בחור אתלטי, יפה, מצחיק, רציני וחכם. אהבתי אותו מאוד והייתי מלא הערכה ליכולות שלו, למסירות שלו, וליכולת המופלאה לוותר לגמרי על מה שלא מספיק חשוב ולעמוד על שלו בלי וויתורים על מה שהיה עבורו מהותי".
הורוביץ סיפר כי לאחיו, שסיים לימודי הנדסה חקלאית בטכניון, היה חוש טכני מעולה. "יותר מכל גיל התמסר למשפחה ולילדים. הוא נישא לבת קיבוץ יזרעאל והיה מאוהב לחלוטין. השתלב בהתלהבות בחיי המשפחה והקיבוץ, כולל הופעות בהצגות, תורנויות ושאר השטיקים הקיבוציים כאילו היה שם תמיד. שלושת הילדים היו הדבר הכי חשוב בעיניו והוא השקיע בהם חלק עצום מהאנרגיות שלו, המון מחשבה, זמן וכל הכרוך בכך, ונראה שזה בהחלט השתלם כי שלושתם מוצלחים במיוחד, כל אחד בדרכו. דיברתי היום עם חבר שלו, והסכמנו שגיל תמיד היה נכון לקפוץ פיזית ולהציל מכל מצוקה. הוא היה זריז וחזק, ללא פחד. זכורים לי מקרים עוד מהילדות בהם היה הראשון לזנק קדימה, עוד לפני שאחרים הבינו בכלל את הבעיה".