רשת מקצועית חדשה לא.נשים טרנסים בחיפה והקריות מבקשת להתמודד עם אחד האתגרים המרכזיים בחיי הקהילה: היכולת למצוא עבודה, לשמור עליה ולהתקדם בה בלי לוותר על הזהות האישית. 'הגילדה הטרנסית' החלה לאחרונה את פעילותה, ובתחילת אוקטובר צפויה לקיים אירוע השקה רשמי. מטרתה היא ליצור קהילה של קשרים מקצועיים, שיתוף ידע, מנטורינג וסיוע הדדי, לצד חיבורים עם מעסיקים וארגונים.

"הרעיון להקים את הגילדה התפתח מתוך מפגש שולחנות עגולים שהפקנו במסגרת 'הקשת החיפאית'", מספר תומאס וינטרס, בן 37, סטודנט לתואר שני בעבודה סוציאלית בהתמחות במדיניות ציבורית ועבודה בקהילה, ומנהל פרויקטים קהילתיים טרנסיים ולהט"ביים. "הצפנו את האתגרים שהקהילה הטרנסית באזור מתמודדת איתם ונושא התעסוקה עלה שוב ושוב. מתוך השיחה הזו התגייסו כמה פעילים שהתחילו לפתח את הרעיון ולבנות, ומכאן נולדה הגילדה".

הקהילה הטרנסית מתמודדת עם אתגרים ייחודיים בשוק התעסוקה: כ-19% אבטלה, לעומת 6% ביתר הקהילה הלהט"בית וכ-3-4% באוכלוסייה הכללית. כמו כן, במחקר משנת 2023 נמצא כי מחצית מהא.נשים הטרנסים אינם מרגישים בנוח במקום עבודתם, לעומת 21% מהלהט"בים שאינם טרנסים. גם השכר הממוצע בקהילה הטרנסית נמוך באופן משמעותי מהשכר הממוצע במשק, וסקר שנערך עבור משרד הבריאות בשנת 2019 מצא כי רק 25% מהטרנסים והטרנסיות הועסקו במשרה מלאה, לעומת 78% באוכלוסייה הכללית.

וינטרס מספר כי ההשראה להקמת הגילדה הגיעה ממקורות שונים, ובהם ארגוני עובדים, התארגנויות של שחורים בארצות הברית באגודות לקידום מקצועי ואחוות קולג'ים אמריקאיות. "הרעיון הוא לייצר קהילה ורשת של קשרים מקצועיים בין א.נשים טרנסים במרחב חיפה והקריות. אם הדבר הזה יוכיח את עצמו, אפשר יהיה לשכפל אותו למקומות נוספים ולייצר גם רשת קהילות".

"יש תשתית מבוססת של עזרה הדדית, אבל בקריירה ותעסוקה – יש לנו במה להתפתח"

לדברי וינטרס, הקשיים התעסוקתיים של הקהילה אינם מסתכמים באפליה מצד המעסיקים. "המון מהחסמים שלנו הם לאו דווקא המעסיק הטרנספובי ששונא או שלא מוכן לקבל טרנסים. החסמים הם הרבה פעמים פשוט מחסור בקשרים, ברשתות תמיכה לא פורמליות, מישהו שיראה לך מה עושים ואיך, ובהון סימבולי שרוכשים מניסיון תעסוקתי. הרבה פעמים החסמים הם עוד לפני שפוגשים בכלל את המעסיק".

הגילדה מבקשת לספק בדיוק את המשאבים האלה. "רשתות מקצועיות ונטוורקינג הם אחד המשאבים המשמעותיים ביותר לפיתוח מקצועי, ויש על זה מחקרים כבר משנות ה-80. החשיבות של זה עוד יותר קריטית כשזה נוגע לאוכלוסיות מוחלשות", אומר וינטרס. "לקהילה הטרנסית יש תשתית מאוד מבוססת של התארגנות ועזרה הדדית, אבל כשזה מגיע לקריירה ותעסוקה, אני חושב שיש לנו עדיין במה להתפתח".

עילעיל פארן, בת 36, מחפשת בימים אלה עבודה. עד לאחרונה היא עבדה בארגון 'מעברים לקשת הטרנסית' כסמנכ"לית תפעול, ולפני כן בבית הטרנסי המופעל על ידי עמותת 'טרנסיות ישראל' כמנטורית בעצמה וכמנהלת מערך המנטורים. "יצא לי לראות הרבה את ההתמודדויות של אנשים בקהילה בכלל ובפרט בתחום התעסוקה", היא מספרת.

"אם אני חושבת אחורה על החיים שלי, החלפתי לאורך חיי הבוגרים הרבה עבודות. אני חושבת שחלק גדול מהקושי הוא למצוא מקום שבו אני מרגישה בנוח להיות פתוחה באופן מלא, להיות אני באופן מלא", היא מספרת.

ההתמודדות לדבריה אינה מסתיימת בקבלה לעבודה. "אני חושבת שהקושי להיות במעגלי התעסוקה מייצר גם חוסר ניסיון, ואז מגיעים לשוק התעסוקה גם עם חששות נוספות ומטען. כאן מנטורינג יכול להיות דבר מאוד משמעותי".

מנטורינג, היא מסבירה, יכול לסייע בין היתר בהכנה לראיונות עבודה, בעיבוד של ראיון לאחר שהסתיים ובשיתוף ידע על ההתנהלות בתוך ארגונים. "איך מתנהלים בתוך הפוליטיקה הארגונית, מה כדאי לפתוח, עם מי, מתי ובאיזה אופן. אלה דברים שהרבה פעמים יש מה ללמוד עליהם האחד מהשנייה".

להסתרת הזהות יש מחיר נפשי ורגשי

מאור מדינה, בן 29 מחיפה, עובד קרוב לארבע שנים בבקרת איכות ובקרת ספקים בבק אופיס של חברת הייטק – זאת לצד פעילות חברתית, קהילתית ופוליטית ענפה. בין היתר הוא מהאדמינים של קבוצת הפייסבוק 'אבינרימות' של קהילת האנשים הא-בינריים, שאינם מזדהים באופן מובהק כ'גבר' או כ'אישה', אלא נעים או מזהים את עצמם לכל אורך הספקטרום המגדרי.

"לריאיון העבודה שלי באתי בנראות מאוד גברית. עם חולצת פולו, בלי צבעים בשיער. אפילו ניסיתי להישמע עם קול יותר עמוק, שלא יפסלו אותי על ההתחלה". הוא מדגיש שלא כולם יכולים להסתיר כך את זהותם, ובכל מקרה, להסתרה שכזו יש מחיר נפשי וריגשי – הן בטווח הקצר והן בטווח הארוך.

"עבורי זה היה לקלף לאט לאט את השכבות, כי אלה מחירים שאני פשוט לא מוכן לשלם. אז אני מתאפר, שם לק לפעמים. מדבר על עצמי בלשון מעורבת  – ואז השאלה היא איך אני משמר את מקום העבודה?".

מדינה מספר שבשנים האחרונות הוא עובד בתפקיד ניהולי, עם דגלי הקהילה הטרנסית והקהילה הא-בינרית מונחים בגלוי על השולחן. לדבריו היו ספקים שהרימו גבה בהתחלה. "דרשתי מהם – אנחנו כאן לעבוד, לדבר על עבודה. למזלי בהנהלה שלי תומכים בי מאוד, וזה לא מובן מאליו".

"עבורי זה הצליח, באמת שמקום העבודה שלי הוא מחבק ומכיל. אבל לא כל סיפור הוא סיפור הצלחה, ואז עולה השאלה – מה עושים כשהמנהל שואל למה אתה נראה ככה? איך עונים לו ואיך מדברים על זה? כמה אני מקריב את הזהות האישית שלי בשביל תלוש שכר? אלה דילמות יום יומיות ומשמעותי מאוד אם יש לך עם מי לדבר ולהתלבט עליהן".

פארן מוסיפה כי תהליכי ההתאמה המגדרית והיציאה מהארון אינם אירוע חד-פעמי במקום העבודה. "בהרבה מובנים זה תהליך שלא מסתיים אף פעם. יש יציאה מהארון כל הזמן. אפילו אם זה מקום עבודה קבוע ומגיעים עובדים חדשים – זה תמיד נוכח במפגש, ולכן חשוב שיש מקום להיפגש עם אנשים שחולקים את החוויות והדילמות הללו".

"הון קהילתי הוא כלי פוליטי, גם בשוק העבודה"

הגילדה מתכננת לפעול בשתי רמות. הראשונה היא קבוצות שיוקמו סביב תחומי עיסוק, מקצועות או שדות פעילות ספציפיים. "שם תהיה רכישה של כלים מקצועיים, העברת ידע, התייעצות ודילמות ואפילו להצביע על מעסיקים שהם טובים ומעסיקים שהם בעייתיים", מסביר וינטרס. במקביל מתוכננים אירועי תוכן ומפגשים בנושאים רחבים יותר, ובהם זכויות עובדים, עבודה מאורגנת, פיננסים, התנהלות עסקית וכלכלה קהילתית. בגילדה מקווים גם ליצור קשרים עם חברות ומעסיקים ולפתח שותפויות עם ארגונים משיקים.

פארן מקווה שהגילדה תאפשר לחברי הקהילה ללמוד זה מזה ולפתח יחד את הכישורים הנדרשים בשוק העבודה. "אני מקווה שנצליח לייצר מערך של ידע, ולחלוק את הידע הזה. כי בסוף בקהילה שלנו יש המון ידע צבור והמון מה ללמוד זה מזו. לפתח ביחד את המיומנויות של חיפוש עבודה למשל, בטח בעולם שמאוד משתנה היום".

"אני היום מחפשת עבודה, אבל אני מאמינה שיהיו גם שלבים בעתיד שאני אהיה בצד שמגייס עובדים", היא מוסיפה, "וזה חשוב לי לייצר את המרחב הזה". לדבריה, לרשת כזו יש גם משמעות שחורגת מהפן המקצועי. "ברגע שקהילה הופכת להיות דבר חי זה נותן גם שייכות, מענה לבדידות, לתחושה שכל אחד מתמודד עם האתגרים לבד, שזה משהו שאולי כולם חווים אבל טרנסים פגיעים לזה עוד יותר".

וינטרס רואה בגילדה לא רק מסגרת לפיתוח מקצועי, אלא גם כלי לשינוי חברתי. "הון קהילתי הוא כלי פוליטי, גם בשוק העבודה. מעבר לפיתוח האישי וליציאה מעוני, יש להשתלבות של הקהילה הטרנסית בשוק העבודה משמעות עמוקה גם במאבק לשוויון, וליכולת שלנו להיות גורם משמעותי בעיצוב החברה שלנו".

פארן, שעבדה בשנים האחרונות בתוך הקהילה, מתארת את המתח בין עבודה בתוך הקהילה לבין הרצון להתפתח גם מחוצה לה. "אני עוד קצת מתלבטת על דרכי האישית. אני חושבת שהיום יותר נכון לי להתפתח מחוץ לקהילה, ואולי בעתיד לחזור ולהביא דברים שאני סופגת פנימה בחזרה. בהקשר הזה, הגילדה יכולה להיות אחד הערוצים".

הפעילות יוצאת לדרך

הגילדה עושה בימים אלה ממש את צעדיה הראשונים. בשלב הזה קיימת כבר קבוצת ווטסאפ המונה כמה עשרות, ובתחילת אוקטובר ייערך אירוע ההשקה הפורמלי שיסמן את המעבר מבניית התשתית לתחילת העבודה. האירוע יתקיים ב-5 באוקטובר ב'מקום לשירה' בחיפה.

וינטרס מקווה שאחרי ההשקה יתחילו לקום קבוצות עם מקצב מפגשים קבוע. כרגע, אין כוונה לגבות כל צורה של דמי חבר, וגם בעתיד, וינטרס מעריך שכל תשלום יהיה אופציונלי בלבד. "אני מקווה שזה יצליח לתת ערך שאנשים ירצו להשקיע בו, אבל גם לא נרצה שמישהו יישאר בחוץ בגלל זה", הוא אומר. "אני מקווה שבסופו של דבר נגיע למצב שבו הקהילה תהיה מצד אחד צורך פחות אקוטי – ומצד שני שהשריר הקהילתי יישאר גם כשזה יהיה המצב".