אחד הערוצים שדרכם פועלת קטאר להרחבת השפעתה הוא עולם התרבות. "קטאר לא המציאה את הסנטימנט האנטי ישראלי, אבל היא יודעת איפה להשקיע כדי לקדם את הנרטיב שלה", אומר ל'דבר' ד"ר אריאל אדמוני, חוקר באוניברסיטת אריאל ומכון ירושלים לאסטרטגיה ולביטחון ומומחה לקטאר, "זו רגל שהיא גם דיפלומטית וגם כלכלית, וכשמדובר בתרבות, הקטארים היו על זה מההתחלה".
ההשפעה התרבותית הקטארית קשורה ישירות לשושלת אל ת'אני השולטת במדינה. קרן קטאר, בראשות שייחה מוזה, אימו של אמיר קטאר, מקיימת פעילות בתחומים כמו חינוך ומחקר, וגם פעילות תרבותית. בתה ואחותו של אמיר קטאר הנוכחי, אל-מיאסה בנת חמד בן ח'ליפה אאל ת'אני, עומדת בראש מוזיאוני קטר ומכון דוחא לקולנוע (DFI).
דוגמא למעורבות הקטארית אפשר לראות בפסטיבל ונציה, שזכה לתשומת לב בישראל סביב זכיית הסרט נז"א בפרס חבר השופטים וב-25 דקות של מחיאות כפיים. שניים משבעת השופטים שזיכו את הסרט בפרס, נתמכו בידי מכון דוחא לקולנוע בשנים האחרונות.
אחת השופטות, כאותר בן הניה, זכתה בתמיכה מצד 'מכון דוחא לקולנוע' (DFI) לסרט שביימה, 'קולה של הינד רג'ב' (2025). הסרט, הפקה תוניסאית-צרפתית העוסקת בתקרית שבה נהרגה ילדה עזתית מאש צה"ל, זכה בפרס חבר השופטים בפסטיבל ונציה בשנה הקודמת. גם משרד התרבות התוניסאי היה שותף למימון הסרט, אך במקרה הזה היה היגיון אחר, כי מדובר בהפקה תוניסאית – בניגוד לקטאר, שלדברי אדמוני "אין לה קשר, רק אג'נדה תואמת".
אדמוני מזכיר את דבריו של מפיק הסרט 'קולה של הינד' רג'ב', נדים שייח'רוחא, באירוע הפתיחה של פסטיבל דוחא לקולנוע ב-2025. שייח'רוחא אמר אז כי "כמה מהשמות הבינלאומיים שהצטרפו כמפיקים (כמו בראד פיט וחואקין פיניקס, א.ג.) לא עשו זאת לצורך מימון, אלא סייעו להרחיב את החשיפה לסרט".
חבר נוסף בחבר השופטים השנה, ג'וני טו מהונג קונג, הוזמן ב-2025 להעביר כיתת אמן באירוע השנתי 'קומרא' של מכון דוחא לקולנוע. לדברי אדמוני, הפסטיבל הוא דוגמא למסגרות שבאמצעותן מוזמנים אמנים לקטאר ונוצרות הזדמנויות לשיתופי פעולה.
לדברי אריאל, הקשרים שקטאר מטפחת עם יוצרים עשויים להתפתח גם למימון פרויקטים. "לעיתים באופן לגיטימי, לעיתים תוך דחיפה לכיוון של הנרטיב שהם רוצים לקדם. והייתי אומר, האקוסיסטם הרעיל הזה יעיל לשני הצדדים". עם זאת, אריאל מסייג כי "קשה להוכיח קשר, ואם נהיה כנים, בהרבה מקרים הדעות היו שם לפני".
אריאל מסביר את חשיבות המדיניות העקבית של הקטארים. "קטאר הייתה מעורבת בהפקת סרטים תוניסאיים עוד לפני שבעה באוקטובר, סרטים לגיטימיים על פניו. זה פרויקט ארוך טווח". לטענתו, התשתית התרבותית ה"נייטרלית" שנבנתה לאורך השנים משמשת בסופו של דבר לקידום תכנים בעלי משמעות פוליטית מובהקת.
אדמוני מדגיש שקטאר אינה המדינה היחידה שרוכשת השפעה בדרך הזאת: "זה גם הסעודים וגם האמירתים". לדבריו, קטאר לא המציאה את השיטה, אך היא משתמשת בה "באופן שיטתי וכישרוני במיוחד".
שותפים בינלאומיים, מסרים קטאריים
קטאר מחברת בין התכנים שהיא מקדמת לבין מוסדות תרבות ושותפים בינלאומיים, במיוחד במערב. לטענת אריאל, שיתופי פעולה והשקעה באירועים בין-לאומיים מעניקים לגיטימציה לאֵמִירוּת, שמאפשרת להדהד ולנרמל מסרים אנטי ציוניים ואף ג'יהדיסטיים ברחבי העולם.
שאלת ההשפעה הקטארית עמדה במוקד מחלוקת בתחילת 2026 סביב הביתן הדרום אפריקאי בביאנלה לאומנות בוונציה. את הבינאלה מארגן 'לה ביאנלה די ונציה', אותו הגוף שמארגן את פסטיבל הקולנוע בוונציה.
מיצג הוידאו 'Elegy', שכלל התייחסות להרג ברצועת עזה, היה אמור לייצג את דרום אפריקה בביאנלה – אך שר התרבות של המדינה, גייטון מקנזי ביטל את הצגתו. מקנזי טען שמדינה זרה, שזוהתה בהמשך בדיווחים כקטאר, ביקשה להשתמש בביתן לקידום מסרים נגד ישראל באמצעות התחייבות לרכישת המיצג בהמשך. האומנית גבריאל גוליית אישרה כי היו מגעים עם מוזיאוני קטאר, אך טענה כי היו ראשוניים בלבד ודחתה את הטענה להתערבות פוליטית בתכניה.
אדמוני מביא כדוגמא נוספת את יריד הספרים בדוחא ב-2025. לדבריו, ביריד זה הוצעו כתבים של יחיא סינוואר – אף ששגרירות ארה"ב העניקה חסות לאירוע. "אלו כמובן מקרים חריגים יחסית", הוא אומר, אך לדבריו, קשה לדעת כמה מקרים דומים לא נחשפים, כך שהחיבור בין תכנים שקטאר מקדמת לבין שותפים מערביים נשאר מתחת לרדאר.
אולפני קולנוע ושידורי כדורגל
לצד מימון יוצרים ואירועי תרבות, קטאר קונה אחזקות בחברות המחזיקות באולפנים, בתכנים ובזכויות שידור. ב־2016 רכשה קבוצת beIN Media הקטארית את אולפני 'מירמקס' ההוליוודיים, והיא בעלת השליטה בהם עד היום. לאחרונה הצטרפה רשות ההשקעות של קטאר למימון המהלך של פרמאונט-סקיידאנס לרכישת 'האחים וורנר'. "מניות קונות שליטה", אומר אדמוני, "יש פה תהליך ארוך של צבירת כוח ונכסים".
לדבריו, ההשפעה האידיאולוגית יכולה להגיע לידי ביטוי אפילו בשידורי הספורט של beIN. יש לכך משמעות, משום שמדובר בחברה המחזיקה זכויות שידור בלעדיות בעשרות מדינות במזרח התיכון ובצפון אפריקה על אירועי ספורט גדולים, כמו ליגת האלופות והמונדיאל. "זה אף פעם לא מופיע באופן ישיר, אבל הנרטיב האנטי ישראלי מסתנן לשם שוב ושוב", אומר אדמוני, ומזכיר מקרה שבו שדרן של הרשת סירב לומר את שמו של הכדורגלן הישראלי דניאל פרץ.
"המסר הוא – 'אנחנו מייצגים את החלש והמודחק'"
לטענת אדמוני, קטאר ממלאת תפקיד חשוב בבניית מה שזוכה לכינוי "הברית האדומה-ירוקה". הכוונה לחיבור בין האסלאם הפוליטי לבין השמאל הפרוגרסיבי במערב, על בסיס שפה משותפת של אנטי-קולוניאליזם, ייצוג המודרים והתנגדות לישראל.
את המפגש בין ההשקעה הקטארית לבין חוגים פרוגרסיביים מדגים אדמוני בתמיכת גופים קטאריים בבמאית מירה נאיר, אימו ראש עיריית ניו יורק זוהרן ממדני. לדבריו, גופים בשליטת אחות האמיר אל-מיאסה העבירו רבים לתמיכה בעבודתה של נאיר.
"המסר הוא תמיד: 'אנחנו מציגים את קולו של החלש והמודחק'", אומר אדמוני, "קטאר משחקת הרבה על הנרטיב הפוסט-קולוניאליסטי, וזה מאוד עזר לעיצוב השיח הפרוגרסיבי במפלגה הדמוקרטית".
מממנים סיורי נכבה בישראל
אדמוני מתייחס גם להשפעה קטארית בחברה הישראלית. לדברי אדמוני, כדי להבין אותה צריך לחזור לעזמי בשארה, מייסד מפלגת בל"ד שחי כיום בדוחא. "בשארה ייעץ רבות לממשל הקטארי בנושא. ההיגיון הוא לצבור דריסת רגל בפרויקטים רכים שקשה להשחיר אותם".
אדמוני התייחס לתחקיר של גוף התקשורת העצמאי 'שומרים'. התחקיר חשף כי מיליוני שקלים עוברים כל שנה מקטאר באמצעות קרן בריטית ל'אגודה לתרבות ערבית' בחיפה. הצלבת רשימת חברי ועד העמותה המופיעה ב'גיידסטאר' עם מקורות פומביים מעלה כי רובם בעלי קשר מתועד לבל"ד – כבכירים, חברי הנהגה או מועמדים ברשימתה לכנסת.
פעילות האגודה תואמת לדפוס הפעולה הזהיר של הגופים הקטאריים בעולם. היא מקיימת ירידי ספרים, מופעים ומלגות, ולצידם סיורים העוסקים בנכבה. מקבלי המלגות נדרשים להשתתף בסדנאות ובהרצאות על הזהות וההיסטוריה הפלסטינית. כך, הכסף אינו מופנה לקמפיין פוליטי גלוי, אלא למלגות, למחקר ולפעילות תרבותית. אדמוני אומר כי "קשה לבוא ולצייר על זה קרני שטן, אבל הדה לגיטימציה מחלחלת". 'האגודה לתרבות ערבית' לא הגיבה לתחקיר כשפורסם באתר 'שומרים' וב'ווינט'.
לדברי אדמוני, כוחה של השיטה טמון גם בחוסנה לאורך זמן: אפילו אם המימון יצטמצם, המוסדות והקשרים שנבנו באמצעותו עשויים להמשיך לפעול. "המנגנון מאפשר לך לקנות אחיזה לטווח ארוך ולדור הבא".