דנמרק, גרינלנד וארה"ב חתמו אתמול (שלישי) בניו יורק על הסכם הגנה חדש שעשוי לסיים את המשבר שיצר נשיא ארה"ב בנוגע למעמדה של גרינלנד.

דונלד טראמפ, ראש ממשלת דנמרק מטה פרדריקסן וראש ממשלת גרינלנד ינס-פרדריק נילסן חתמו על הסכם הגנה משותף שמתקן ומרחיב את הסכם ההגנה בין וושינגטון וקופנהגן בנוגע לגרינלנד שנחתם בשנת 1951.

טראמפ אמר כי ההסכם מעניק לארה"ב "שליטה קבועה על הביטחון ועל כל צורך אחר בשטח", והדגיש כי "לשום יריבה של ארה"ב לא תתאפשר נוכחות צבאית בגרינלנד, או ביצוע השקעות רגישות ללא אישורנו המפורש בכתב". טראמפ הוסיף כי ההסכם החדש "מגן במידה רבה" על אירופה ו"מחזק מאוד את נאט"ו".

ההסכם, שאינו כולל תאריך סיום ויכול להשתנות רק בהסכמה הדדית של שלושת החתומות עליו, מעניק לארה"ב זכויות נרחבות לשדרג ולהרחיב את נוכחותה הצבאית באי.

על פי ההסכם, ארה"ב תגדיל את בסיס החלל פיטופיק (תיוּלה לשעבר), תקים בסיסים נוספים בנרסרסואק ובמסטרסוויג, ותורשה להקים עוד מתקנים, בסיסים ותשתיות צבאיות בכפוף להסכמה בין הצדדים.

כמו כן נקבע כי כוחות אמריקאים יקבלו חופש תנועה ברחבי האי, וכלי טיס ושיט אמריקאים יוכלו לטוס מעל שטח גרינלנד ולנחות בו, ולפעול במימיה הטריטוריאליים, כמעט ללא הגבלה. ההסכם מזכיר גם את הכוונה להקים מערכת הגנה מסוג "כיפת הזהב" שעליה שוקדת ארצות הברית.

עוד קובע ההסכם כי אזרחים או משקיעים ממדינות שאינן חברות בנאט"ו, אינן שותפות של הברית או אינן חברות באיחוד האירופי, לא יורשו לשלוט או להשפיע באופן משמעותי על "מגזרים או פעילויות רגישות במיוחד" בגרינלנד, ובהם תשתיות קריטיות וכריית משאבים — צעד המכוון בעיקר כלפי סין ורוסיה. כמו כן נקבע כי אף מדינה שאינה חברה בנאט"ו לא תורשה להקים מתקנים צבאיים, מאוישים או בלתי מאוישים, בגרינלנד.

הנשיא דונלד טראמפ מחזיק את ההסכם שעליו חתם עם דנמרק וגרינלנד, במהלך עצרת האו"ם בניו יורק (צילום: רויטרס)

לצד ההרחבה הביטחונית, ההסכם מתחייב להעניק "תועלות ממשיות ומשמעותיות" לתושבי גרינלנד, לכבד את אורח חייהם המסורתי — כולל ציד ודיג — ולהעדיף חברות גרינלנדיות בחוזי בנייה ואספקה הקשורים לבסיסים האמריקאים. ההסכם קובע גם כי אם גרינלנד תממש את זכותה להכרעה עצמית ותהפוך לעצמאית, היא תידרש להישאר בנאט"ו ולקבל על עצמה את כלל ההתחייבויות שדנמרק נטלה על עצמה במסגרתו.

ההסכם נחתם לאחר תקופה בת כמעט שנתיים שבה טראמפ ואנשיו איימו להשתלט על גרינלנד ולספח אותה לארצות הברית. טראמפ טען כי השתלטות על האי היא בגדר "צורך ביטחון לאומי", בשל מיקומו של השטח הארקטי העשיר במחצבים בין ארה"ב, רוסיה ואירופה. טראמפ טען זה מכבר כי לא ניתן לסמוך על דנמרק שתגן על האי. המתיחות הגיעה לשיא מוקדם יותר השנה, כאשר איים להטיל מכסים על בעלות ברית אירופאיות עד שגרינלנד תעבור לשליטת ארה"ב, ואף רמז כי עשוי להוציא את ארה"ב מנאט"ו על רקע המחלוקת.

גורמים רשמיים בדנמרק ובגרינלנד הדגישו כי ההסדר הצבאי עם ארה"ב לא יפגע בריבונות הטריטוריה – חשש שהביעו תושבים רבים בגרינלנד בעקבות מסע הלחצים של טראמפ, וראש ממשלת דנמרק אמר כי ההסכם מכיר בריבונות של ממלכת דנמרק באי ובזכותה של גרינלנד להגדרה עצמית.

ההסכם ייכנס לתוקף לאחר שדנמרק וגרינלנד ישלימו את ההליכים הפרלמנטריים הנדרשים ויודיעו על כך רשמית לוושינגטון.