כאלף אנשי דת וחילונים, מוסלמים, נוצרים, דרוזים ויהודים, אנשים שקוראים לדיאלוג וכאלה שרוצים להקשיב, גדשו בשבוע שעבר את חצר מסגד סיידנא מחמוד בשכונת כבאביר בחיפה, לרגל הכנס השנתי ה-29 של העדה האסלאמית-אחמדית. הכנס, שהתקיים ב-17 בספטמבר, היה בסימן קריאה לשלום, חמלה וקירוב לבבות.
"אני מתרגש", אמר נשיא המדינה יצחק הרצוג בפתיחת הכנס. "אפילו בתקופה הזו מתכנסים באהבה, אחווה שלום ורעות, ומדברים שיח בין דתי". הרצוג הזכיר את הרב יונתן זקס ז"ל שגרס כי בין ישמעאל לאברהם שררו יחסי אהבה וחסד ואף נהג להדגיש כי התורה עצמה רוויה בביטויי אהבה, חסד ורחמים כלפי ישמעאל.
אולם לצד האופטימיות, נשמעה בכנס גם ביקורת על המדינה שמאפשרת לאלימות, לפשיעה ולגזענות לפשות בשיח ובמרחב הציבורי הישראלי.
"האם אנו רוצים לחיות בחברה שהאלימות, הפשיעה והגזענות גוברות בה? האם מלחמה נוספת באמת תביא לנו הביטחון?", קרא האמיר האחמדי שריף עודה. "מהי הדרך לבנות ביטחון אמיתי ושלום בר קיימא? בונים אותו מאמון הדדי ומאהבה. הנביא מוחמד לא הקים מדינה דתית כי 'אין כפייה בדת'" (סורת אל-בקרה, 256, הסורה השנייה בקוראן).
האמיר עודה הוסיף כי "אלוהים נתן לאברהם את הארץ, 'לך אתננה ולזרעך עד עולם' (בראשית, י"ג, 15), אך לא די בקשר דם – 'צדיקים יירשו ארץ' (תהלים, ל"ז, 29)". הוא פנה לקהל היהודי שנכח באולם בשאלה: "אלוהים עמד בהתחייבותו. האם אתם עומדים בהתחייבותכם? הרי בתורה עצמה נכתב, 'גר לא תונה ולא תלחצנו' (שמות, כ"ב, 20)". לאחר מכן פנה אל הקהל המוסלמי והזכיר כי שיבת ישראל לארצו כתובה בקוראן.
ראש עיריית חיפה יונה יהב שיבח את עירו על החיים המשותפים שמתנהלים בה: "חיפה היא מקום שחיים בו חיים משותפים, אבל אנו לבד בשטח. בעולם שבו בונים חומות, העדה וחיפה בונות גשרים".
פרופ' שמעון שטרית מהפקולטה למשפטים באוניברסיטה העברית, הדגיש את הלגיטימיות של אזרחי ישראל הערבים: "בעיצומה של המלחמה, האבות המייסדים של מדינת ישראל נתנו לגיטימיות להשתתפות של האזרחים הערבים במוסדות השלטון במדינה. היום מציבים סימן שאלה על השתתפות ערבים בקואליציה. הגיע הזמן שנקיים את הציווי של האבות המייסדים. זה קיום החזון הציוני".
"מנטליות הגטו היא סכנה אמיתית"
בפאנל נדרשו הדוברים השונים גם לפרט לגבי המאמצים של הדתות השונות לקדם שלום. הבישוף הלטיני רפיק נהרה סיפר על האתגרים של הקהילה הנוצרית בישראל ועל תרומתה לחברה: "בבתי-ספר שלנו לומדים 30 אלף תלמידים. אנו מלמדים על חשיבות דו קיום. אך מנטליות הגטו היא סכנה אמיתית. אנו מחנכים לכניסה לחברה". הוא הוסיף כי "אחרי 7 באוקטובר נפלה שתיקה על המדינה. אי אפשר כבר להביע חמלה לסובלים משני צידי הגבול".
"אחרי 7 באוקטובר, המילה 'שלום' אינה נאמרת ברצון, אך הכמיהה לשלום נשארת לעולם", אמרה הרבנית עדינה בר-שלום, מייסדת המכללה החרדית ירושלים. "זאת המהות של האדם הדתי – לשאוף לשלום בתפילותיו. אם אנחנו אכן מצייתים לכללים, הרי שקודם כל צריך לפתוח את הלבבות ולשאוף לשלום".
הרבה נעמה דפני, רבה בקהילה הרפורמית 'אהל אברהם' בחיפה, הוסיפה תזכורת חשובה: "במסורת שלנו טמונים הרבה קולות, ותפקידנו לתווך שיש דרך של צדק וחמלה במקורות. אך כשאדם נמצא במקום שהוא מאמין שהוא צודק, קשה לו להקשיב לאלוהים. אמנם בראנו בצלם אלוהים, אבל אנחנו לא אלוהים".