החקלאות הישראלית עלתה אתמול (רביעי) על סדר היום של מערכת הבחירות הקרובה לכנסת. בכנס 'בוחרים חקלאות' שקיימה התאחדות חקלאי ישראל בהרצליה הציגו נציגי מפלגות את עמדותיהם בנושאים כמו ייצור המזון המקומי, ביטחון המזון והמדיניות הנדרשת להורדת יוקר המחיה. הפוליטיקאים שנכחו הציגו ככלל גישה חיובית כלפי החקלאות הישראלית והצורך בחיזוקה, אולם ניכר הפער בעמדות הכלכליות שבבסיס .

נפתלי בנט, יו"ר מפלגת 'ביחד' וראש הממשלה לשעבר, קרא להסרת מכסים לצד תמיכה ישירה בחקלאים. לדבריו, יש לסמן מוצרי מזון שבהם ישראל זקוקה לרמה מסוימת של עצמאות בייצור ולתמוך בענפים בעלי חשיבות אסטרטגית, ובאותו הזמן לעשות את היבוא לכדאי יותר, על מנת להוזיל את מחירי הפירות והירקות. ממשלת בנט-לפיד הובילה מהלכים דרמטיים להגברת החשיפה של החקלאות הישראלית לייבוא, בהם הפחתת המכסים על שורה של מוצרים וניסיון לביטול התכנון והמכסות בענף הביצים.

"נפתח לייבוא אחרי שנבטיח את היכולת של החקלאים להתחרות", אמר בכנס, "קודם נטפל בצד ההוצאות בתחום העובדים, המים, האפשרות לדו-שימוש אגרו-וולטאי (שילוב בין חקלאות לייצור חשמל סולארי, מ.ר.), הסבסוד הישיר".

בנט הדגיש גם את הצורך בשקיפות לאורך שרשרת אספקת המזון. "הכי קל להתלבש על החקלאים. צריך לייצר שקיפות של כל שרשרת האספקה כדי שהאצבע לא תופנה לחקלאים. את הצעדים בתחום החקלאות צריך לעשות בתיאום עם המגזר החקלאי ולא מעל לראשו".

בנט ושותפו להובלת 'ביחד' ח"כ יאיר לפיד ממקמים עצמם במובהק בצידה הימני של המפה הכלכלית. יחד עם זאת, שניים ממובילי השדולה למען החקלאות בכנסת, ח"כ רם בן ברק וח"כ מטי צרפתי הרכבי, הם חברי מפלגתו של לפיד.

בן ברק הציג את עמדתו התומכת בהבטחת ייצור מקומי של מוצרי מזון חיוניים, בין היתר בעזרת תמיכות והבטחת כדאיות הייצור, לצד אפשרות להפחתת מכסים. "המדינה צריכה להבטיח לחקלאי שמגדל מוצרי מזון חיוניים ולחקלאי שפועל בסמוך לגבול שגם אם המחירים ירדו, הוא לא יפסיד.

"אנחנו לא נגד הפחתת מכסים כל עוד החקלאים יוכלו להתחרות וימשיכו לייצר. אנחנו צריכים להבטיח מכסות ייצור מקומיות כדי שלא נצטרך להסתמך על התורכים. גם ארה״ב הגדולה מבטיחה את הייצור המקומי בצורה הזו, כדי להישאר עצמאית".

ח"כ גואטה: פוחד שלא יהיו בממשלה נציגים מהמרחב הכפרי

את מפלגת 'הליכוד' ייצג בכנס ח"כ ששון גואטה, שבקדנציה הנוכחית הוא מהמזוהים ביותר עם המגזר החקלאי. גואטה, לולן ממושב גורן בגליל המערבי, היה ממובילי המאבק ברפורמה במשק החלב, ואף רשם הישג בהארכת התכנון בענף ההטלה עד סוף 2042. על עמדתו הנחרצת שילם מחירים במפלגה.

"הליברלים ופורום קהלת עשו עלי קמפיין, אבל אותי זה לא מרשים", אמר בכנס, "יש יותר מדי אנשים שמסתכלים על ימין ושמאל. אותי מעניינות החקלאות וההתיישבות העובדת. הפחד הגדול שלי הוא שלא יהיו אנשים שבאים מהמרחב הכפרי בכנסת ובממשלה, אחרת אנשים כמו ליברמן ופורר יחזרו לעמדות כוח ויעוללו לחקלאות מה שניסו לעשות בממשלה הקודמת".

חילוקי הדעות של גואטה עם חלק מחברי מפלגתו באו לידי ביטוי גם במיקומו ברשימת 'הליכוד' לכנסת הבאה – הוא נדחק במורד הרשימה, בשל הפריימריז והשריונים של רה"מ נתניהו. "אחת הסיבות שאני במקום נמוך ברשימת הליכוד היא שהלכתי נגד ראש הממשלה בנושא השריונים", אמר גואטה בכנס, "עמדתי על העקרונות שלי ושילמתי על זה מחיר פוליטי, אבל אני גאה בזה".

ח"כ רייטן: לעגן את מעמד החקלאות כנכס אסטרטגי

ח״כ אפרת רייטן ייצגה בכנס את מפלגת 'הדמוקרטים', אחת המפלגות היחידות שהציגו תוכנית מפורטת לחקלאות הישראלית במסגרת המצע. לדברי רייטן, מפלגת הדמוקרטים מבקשת "לעגן בחקיקה את מעמדה של החקלאות כנכס אסטרטגי עליון, שלא תלוי בגחמות של שר כזה או אחר". רייטן הוסיפה: "כדי לחזק את החקלאות לא די בשר חקלאות חזק. בכוונתנו להעניק לחקלאות עדיפות לאומית באמצעות כלים שלובים: תמיכה ישירה, השקעות במו"פ ובטכנולוגיות מתקדמות והסרת חסמים בירוקרטיים".

רייטן הדגישה את הצורך בתוכנית ביטחון מזון שתבסס את העצמאות התזונתית של ישראל, תוך חיזוק והגברת הייצור המקומי. לדבריה, ״מדינה שלא מסוגלת להאכיל את אזרחיה מתוצרת מקומית תהיה תלויה באוניות שיביאו תוצרת של מדינות אחרות".

טל רוסו מ'ישר': האג'נדה של איזנקוט ברורה, מרידור עובד תחתיו

אלוף במיל׳ טל רוסו ממפלגת 'ישר' הגדיר את החקלאות כנושא אסטרטגי לאומי ממדרגה ראשונה. "אני מלווה את החקלאות לאורך שנים", אמר. ״החקלאות זאת כמעט הציונות המעשית היחידה שנשארה. אנחנו צריכים לשנות את הבסיס לכל התפיסה של החקלאות". רוסו סיפר שביקש מיו"ר מפלגתו, גדי איזנקוט, להוביל את נושא המרחב הכפרי והחקלאות מיומה הראשון של המפלגה.

לדברי רוסו, הוא מודע לחשדנות שיש במגזר החקלאי ביחס לסדר היום הכלכלי של מפלגת 'ישר', שמוביל שאול מרידור, ראש אגף התקציבים במשרד האוצר לשעבר. מרידור מייצג את האסכולה הכלכלית הקלאסית של משרד האוצר ואף קידם במסגרת תפקידו רפורמות מרחיקות לכת בענפי הצומח והחלב שאיימו על המשך הייצור המקומי וזכו להתנגדות נחרצת מצד ארגוני החקלאים.

רוסו: "מרידור שותף לכתיבת התוכניות של מפלגת 'ישר!', שמתארות תמיכה בחקלאות ובייצור המקומי ועבודה עם החקלאים. התוכניות שלנו מונחות על השולחן ואף אחד לא יוכל לפעול בצורה שונה אחרי הבחירות. מרידור עובד תחת אייזנקוט שהאג'נדה שלו ויחסו לחקלאות הישראלית ברורים".

הנדל: חקלאות היא חלק ממערך הביטחון

יועז הנדל, יו״ר מפלגת 'המילואימניקים והכלכלית', קשר בין מדיניות החקלאות לבין תפיסת הביטחון. "חקלאות היא חלק ממערך הביטחון. קו המחרשה הוא קו הגבול. לכן אנחנו צריכים לממן חקלאות כחלק מהכלים האסטרטגיים שלנו". לדבריו, יש לתת תמריצים לחקלאים, במיוחד באזורי הגבול, ולממן חקלאות במקומות המוגדרים יעדים אסטרטגיים.

כמו מועמדים אחרים, הוא קרא לשלב תמיכות ישירות לחקלאים עם הסרת מכסים. ״הורדת יוקר המחיה היא אינטרס לאומי. אם מתייחסים לחקלאות כיעד ביטחוני צריך לתקצב את זה. צריך לוודא שיש מקור תקציבי לתמיכות ישירות ורק אז להסיר מכסים. אין סתירה בין הורדת המחירים של מזון לבין הבטחת הייצור המקומי״.

גנץ: לקבוע יעדי מינימום לייצור מזון

יו״ר "כחול לבן", ח"כ בני גנץ, קרא לקבוע יעדי מינימום לייצור מזון בישראל. לדבריו, המדינה צריכה לבחון אילו מוצרי צריכה בסיסיים חיוניים לה, בהתאם למצב הגיאופוליטי, ולהבטיח את יכולתה של ישראל לספק אותם לאזרחיה בהתבסס על ייצור מקומי עם יבוא משלים.

"אני מדבר על הבסיס כמו חלב, חיטה, פירות, שם לא יכולים לשחק משחקים. על גידולים אקסקלוסיביים אפשר להפעיל את חוקי השוק, לא על הבסיס. עלינו להבטיח שיהיה לנו מזון, מוצרים, תכנון ארוך טווח. אסור לנו לאפשר חיסול מופקר של ענפים שלמים״".

לדברי גנץ, המחויבות של מפלגת "כחול לבן" לחקלאות, לחקלאים ולמרחב הכפרי אינה ניתנת לערעור. מחויבות זו הוכחה בעבר, בתקופת כהונתו של חבר המפלגה ח"כ אלון שוסטר כשר החקלאות. "מבחינתנו מדובר באינטרס לאומי", אמר גנץ.

סקר: 85% רואים חשיבות בחקלאות ישראלית חזקה

לצד העמדות שהציגו המתמודדים, פרסמה ההתאחדות סקר שערכה לקראת הכנס, ממנו עולה תמיכה ציבורית רחבה בחיזוק החקלאות המקומית. לפי הסקר, שנערך בקרב 500 נשאלים על ידי חברת שילוב באמצעות  iPanel, 89.7% מהציבור סבורים שיש לחזק את החקלאות הישראלית כדי להבטיח אספקת מזון בשגרה ובחירום ולהפחית את התלות ביבוא. 84.1% רואים בעצמאות בייצור המזון מרכיב חיוני בביטחון הלאומי, ו-85.5% סבורים שיש לחזק את החקלאות גם כדי לחזק את הנוכחות הישראלית בגבולות.

85.3% מהנשאלים אמרו שחשוב שמדינת ישראל תשמור על חקלאות ישראלית חזקה, ו-72% סבורים שחשוב לסייע לצעירים להקים משקים ולהבטיח את המשך קיומם של משקים משפחתיים. 63.5% ציינו שחשוב להם שהמפלגה שבה יבחרו תפעל לחיזוק החקלאות הישראלית.

עם זאת, הסקר מצביע על פער בין העמדה העקרונית של הנשאלים לבין היכולת לזהות את מקור המזון שאותו הם צורכים. כך למשל, רק כרבע מהציבור יודעים להבחין בסופר בין תוצרת ישראלית לתוצרת מיובאת.

בהתאחדות חקלאי ישראל מעוניינים להפוך את התמיכה הציבורית שעולה מהסקר למדיניות ממשלתית. מזכ"ל התאחדות חקלאי ישראל, אורי דורמן, הציג בכנס חמש משימות לאומיות שההתאחדות מבקשת מהמפלגות לכלול במצעיהן ובדרישותיהן הקואליציוניות, ומהממשלה הבאה לקדם כבר ב-100 הימים הראשונים לכהונתה.

חמש המשימות, שגיבשה ההתאחדות יחד עם מכון 'יסודות', כוללות: גיבוש אסטרטגיית ביטחון מזון לאומית; מאבק ביוקר המחיה, בין היתר באמצעות צמצום פערי התיווך; הגדלת כושר הייצור המקומי; הבטחת גורמי הייצור של החקלאות, כמו מים, קרקע ועובדים; והשקעה בדור הבא ובחדשנות.

"ישראל ניצבת בפני גידול אוכלוסייה מהיר, שינויי אקלים, איומים על שרשראות אספקת המזון ותלות גוברת ביבוא", אמר דורמן. "אימוץ המדיניות שמציעה ההתאחדות יביא לחיזוק של הייצור המקומי ולהקטנת התלות ביבוא".

יו"ר התאחדות חקלאי ישראל: "מצפים להפוך את התמיכה הציבורית למדיניות"

לדברי עמית יפרח, יו"ר התאחדות חקלאי ישראל ומזכ"ל תנועת המושבים, הנתונים שעולים מהסקר הם מסר ברור למקבלי ההחלטות לקראת הבחירות: "הציבור מצפה לראות חקלאות ישראלית חזקה כחלק מהמדיניות הלאומית של הממשלה הבאה. אנו מצפים מראשי המפלגות להפוך את התמיכה הציבורית למדיניות מעשית מהבטחת גורמי הייצור ועד חיזוק הדור הבא של החקלאים ועד להגדלת הייצור המקומי, שתסייע גם בהפחתת יוקר המחיה".

יפרח הוסיף: "ביטחון המזון של ישראל לא יכול להיות תלוי ביבוא, בוודאי לא במציאות שבה מדינות עלולות להטיל עלינו חרמות". לדבריו, "יבוא יכול להשלים את הייצור המקומי, אבל לא להחליף עצמאות וביטחון מזון".

"הכנס הזה הוא הזדמנות עבור כל מי שמבקש להנהיג את ישראל להציג לא רק חזון, אלא גם מדיניות ברורה לעתיד החקלאות", אמר יפרח. "החקלאות היא תשתית לאומית. אנחנו מצפים ממי שמבקש להנהיג את ישראל להתחייב לשמירה על הייצור המקומי, על ההתיישבות ועל ביטחון המזון בשגרה ובחירום. הגיע הזמן למדיניות חקלאית לאומית, ולא עוד כיבוי שריפות".

נציגי ההתיישבות הדגישו בכנס את הקשר שבין החקלאות לבין הנוכחות הישראלית באזורי הגבול. לדברי מזכ"ל התנועה הקיבוצית ליאור שמחה, "היום כבר ברור לכל בר דעת שהחקלאות הישראלית לא רק שומרת על ביטחון המזון אלא שומרת על גבולות מדינת ישראל. על הכנסת הבאה להבין שחקלאות ישראלית משגשגת היא תנאי הכרחי לבניית ישראל מחדש".

יו״ר מרכז השלטון האזורי וראש המועצה האזורית מרחבים, שי חג׳ג׳: "ייצור מזון טרי בישראל הוא לא מותרות ולא רק ענף כלכלי, הוא תנאי לעצמאות ולביטחון של המדינה".