דניאלה מוניץ מבססת את מקומה כאחת המתעמלות הטובות בעולם ככל שהסייקל (המחזור) האולימפי הולך ומתקרב לאולימפיאדת לוס אנג'לס 2028. באליפות העולם בהתעמלות אומנותית 2026, שנערכה בחודש שעבר בפרנקפורט בגרמניה, סיימה המתעמלת במקום השביעי עם הציון הגבוה ביותר שלה עד כה – 115.650 נקודות.
"הגעתי לאליפות העולם במוכנות שיא ונתתי את כל מה שהיה לי, עשיתי את המקסימום שאני יכולה", אומרת מוניץ בראיון ל'דבר'. "אני שמחה עם איך שהתחריתי ואיך שעשיתי את התרגילים שלי. כמובן שתמיד יש לאן לשאוף ולאן לשפר, אבל בסך הכול, אני שלמה עם מה שעשיתי".
שני המכשירים החזקים ביותר של מוניץ הם החישוק שאיתו קיבלה את הציון הגבוה בגמר הקרב רב (30.500 נקודות) והאלות שעליהן זכתה בציון השלישי הגבוה ביותר (30.050 נקודות): "מאז ומתמיד, תרגיל האלות היה התרגיל הכי חזק שלי", היא מספרת. "גם ב-2024, זכיתי במקום הראשון בתרגיל האלות באליפות אירופה, והשנה זכיתי איתן במקום השלישי באליפות אירופה, ונכנסתי איתן לגמר בכל התחרויות. גם החישוק הוא מכשיר חזק שלי, אם אני עושה אותו כמו שצריך".
למוניץ הייתה פתיחה לא טובה בתחרות בפרנקפורט: היא סיימה במקום 13 בשלב המוקדמות ובתרגיל האלות קיבלה ציון נמוך מהמצופה. "היתה לי נפילה שהורידה לי הרבה נקודות בתרגיל, וזה עלה לי בכניסה לגמר, ואולי גם בזכייה במדליה", היא נזכרת. "ברגע האמת לא הצלחתי לעשות כמו שהייתי רוצה, זה מאוד ביאס אותי".
האתגר הגדול היה להצליח להתגבר על האכזבה מהמוקדמות ולהגיע הכי מוכנה שאפשר לגמר הקרב רב: "אני לא מנסה לחשוב על זה יותר מדי, אני פשוט חושבת על איך אני מבצעת את התרגילים שלי, ואני אומרת לעצמי בראש 'אני כבר עשיתי את זה, אני יודעת את זה, אני מוכנה, אני בשיא שלי ואני מסוגלת לעשות את זה'. מבחינתי אם באימונים אני מצליחה, אין שום סיבה שאני לא אצליח גם בתחרות. וגם המאמנות כל הזמן מזכירות לי את זה, וזה מאוד מרגיע אותי שהן אומרות לי את זה לפני היציאה לתרגיל.
"גם אם משהו הולך לא טוב, אני יודעת איך יוצאים מסיטואציות, אז ככה שזה לא ילחיץ אותי יותר מדי, וגם אני פשוט מתמקדת בתרגיל שלי ולא מנסה לחשוב על משהו אחר".
"הניסיון מאוד חשוב"
ענף ההתעמלות האומנותית דורש חוזק מנטלי ברגעי האמת. המתעמלות צריכות ללמוד להתעלם מתרגיל לא טוב ולעלות לתרגיל הבא בריכוז מלא. "זה בעיקר בראש, כי אם את לא מוכנה בראש, את גם לא מצליחה לעשות פיזית", מסבירה מוניץ, "כי מבחינה פיזית אנחנו מוכנות. אנחנו מתאמנות כל כך קשה מהבוקר עד הערב, אין שום סיבה שלא נצליח גם בתחרות. צריך להכין את עצמך בראש שאת יכולה לעקוף גם את הבנות הכי חזקות בעולם. תמיד צריך לעשות את המקסימום שלך, ואף פעם אי אפשר לדעת מה המתעמלות האחרות יעשו".
באליפות העולם בולטת החשיבות הגדולה של מספר הסייקלים שהמתעמלות עברו. למתעמלת שכבר הגיעה לרמת השיא שלה ביכולות הביצוע והתנסתה בעמידה בלחץ גדול יש יתרון מובנה על מתעמלת צעירה שנמצאת שנותיה הראשונות ועדיין לא הגיעה לרמת הקושי ודיוק הביצוע של הבוגרות.
הניסיון של האלופה האולימפית דריה ורפולומייב מגרמניה, למשל, בא לידי ביטוי באליפות העולם במדליית זהב; סופיה רפאלי מאיטליה, מדליסטית הארד מהמשחקים האולימפיים בפריז 2024, זכתה שוב בארד; סטיליאנה ניקולובה מבולגריה סיימה שנייה בתחרות וטאיסיה אונופרייצ'וק מאוקראינה סיימה רביעית – שתיהן השתתפו במשחקים האולימפיים בפריז. לדברי מוניץ, "בסוף הניסיון הוא מאוד חשוב. בנות שהן כבר מתעמלות כבר כמה סייקלים, כבר עשו אולימפיאדה, זה לא אותו דבר".
לגמר תרגיל החישוק עלתה מוניץ מהמקום השלישי, אך פספסה את המדליה וסיימה במקום הרביעי ( 30.050 נקודות): "עשיתי תרגיל טוב, והאמת שאני שמחה. במהלך התרגיל הורדתי תנועה סיבובית אחת לאיזשהו אלמנט, וזה הוריד לי בציון. אם הייתי עושה אותה יכול להיות שהייתי זוכה במדליה, שזה כן קצת צביטה בלב כי זה היה כל כך קרוב למדליה, במיוחד כשמדובר בהפרש של עשיריות. אבל גם הזכרתי לעצמי שעשיתי את הכי טוב שאני יכולה".
היא עשתה את השינוי במהלך התרגיל, לדבריה, כדי למנוע את נפילת המכשיר: "אם החישוק עף לי בצורה מסוימת, ואני ראיתי שאני לא מספיקה לעשות שלושה סיבובים ועשיתי רק שתיים, זה כנראה הייתה בחירה הנכונה כי יכול להיות שאם הייתי עושה את הסיבוב הנוסף, לא הייתי מספיקה לתפוס את החישוק, ואני שמחה על שיקול הדעת שעשיתי".
"ברגעים קשים היינו מחזקות ועוזרות אחת לשנייה"
מוניץ, בת 18, הגיעה לענף בעקבות אחותה התאומה, מישל, שהצטרפה לחוג התעמלות בגיל שלוש וחצי: "במשך כמה חודשים פשוט ישבתי והסתכלתי עליה מהצד, עד שרציתי להצטרף גם. משם הכול היסטוריה".
הקשר הקרוב בין התאומות הפך לעוגן משמעותי בקריירה של שתיהן. "זאת חוויה. זה כיף שתמיד יש מישהי קרובה שמתאמנת איתי, וברגעים קשים היינו מחזקות ועוזרות אחת לשנייה", היא אומרת. "אנחנו מייצגות את המשפחה שלנו ביחד, אנחנו כוח אחד. זה לא משנה מי מאיתנו הייתה מנצחת. אף פעם לא הייתה תחרות או קנאה בינינו, גם כשהייתה תקופה שהייתי פחות טובה ממנה והייתי כביכול מספר 2, תמיד תמכנו אחת בשנייה".
מישל הייתה חלק מהנבחרת הקבוצתית, אך לפני כשנה החליטה במסגרת פרויקט "טאלנט טרנספר" של מכון ווינגייט, לעשות את המעבר מהתעמלות לקשתות. מוניץ מתגעגעת לאחותה: "יותר מהכול, היה לי קשה שהיא עזבה את האולם עצמו. התאמנו כל הזמן ביחד מגיל כל כך קטן. ואז פתאום שהיא הלכה מהאולם, יש סוג של ריקנות. למרות שהיא כבר הייתה בקבוצתי ואני באישי, ואנחנו לא מתאמנות על אותו המשטח, אבל אנחנו מתאמנות באותו אולם. כל הזמן הייתי רואה אותה, והיא רואה אותי. ועכשיו, כבר אין את המבטים האלה בעיניים, אנחנו כבר לא יכולות לדבר בינינו בהפסקות".
המעבר לבוגרות
רגע הפריצה הגדול של האחיות מוניץ הגיע ב-2022 באליפות אירופה לנערות שנערכה בתל אביב. שתיהן נבחרו לייצג את ישראל, וכל אחת ביצעה תרגיל במכשיר אחד מתוך ארבעה. דניאלה התחרתה בסרט ומישל בכדור. שתיהן זכו במדליות זהב אישיות, ועם חברותיהן לנבחרת גרפו גם את הזהב הקבוצתי: "זה היה מטורף. מילדה קטנה שגדלה במועדון בפתח תקווה, פתאום בחרו בי לייצג את המדינה. וגם הצלחתי להביא הישג כזה יפה. זו הייתה תחושה שאי אפשר להעביר במילים".
ב-2023 עשתה מוניץ את המעבר לבוגרות, התחרתה לראשונה באליפות אירופה ואף עלתה לגמר תרגיל הסרט שבו סיימה במקום השמיני. "המעבר תמיד מאוד קשה. דרגת הקושי של התרגילים עולה ופתאום את מתחרה עם בנות מנוסות", היא מסבירה. "אבל נכנסתי לעניינים מהר. וכבר בשנה הראשונה שלי בבוגרות, ייצגתי את ישראל באליפות אירופה, שהייתה מוצלחת יחסית".
בשנתה השנייה בבוגרות, עשתה המתעמלת קפיצת מדרגה מרשימה במהלך אליפות אירופה. היא עלתה לגמר בכול ארבעת המכשירים וסיימה עם שתי מדליות אישיות ראשונות. את האליפות סיימה במקום החמישי: "השנה השנייה שלי הייתה הרבה יותר מוצלחת בשבילי, זכיתי מקום ראשון באלות, מקום שלישי בכדור".
בעונה שעברה מוניץ סיימה במקום השמיני בקרב רב באליפות אירופה ובמקום 15 באליפות העולם. היא מודה: "לא נכנסתי לגמרים במכשירים באליפות אירופה, לא נכנסתי להרבה גמרים באליפויות עולם והייתה לי שנה מאוד קשה".
"התחלתי להאמין בעצמי"
אולם גם לאחר שנה מאכזבת, מוניץ המשיכה לעבוד קשה והוכיחה חוזק מנטלי שהשתלם. המתעמלת האומנותית זכתה במדליית זהב בתרגיל האלות ובמקום הראשון בשלב הדו קרבים בגביע אירופה שנערך בבאקו, אזרבייג'אן במאי 2026. התחרות התקיימה בפורמט ייחודי – בסיום שלב המוקדמות העפילו 16 המתעמלות בעלות הציון הטוב ביותר לתחרות דו קרב, כאשר בכל שלב התרגיל שבו הן התחרו השתנה. היא מסכמת: "השיא היה בגביע אירופה בבאקו שזכיתי בשתי מדליות זהב, בדו קרב של קרב רב, וגם בתרגיל האלות. שם הבנתי שאני באמת מסוגלת לנצח גם את המתעמלות החזקות ביותר, כי אין סיבה שלא, שם התחלתי להאמין בעצמי".
מוניץ ניצחה בשלב הראשון בתרגיל הכדור את מריה בוריסובה הרוסייה: "הכדור הוא לא התרגיל הכי חזק שלי, וגם נגד מריה, שהיא באמת טובה. עשיתי את התרגיל, ואז ראיתי שעקפתי אותה בציון והייתי בהלם. אני אגיד את האמת, לא האמנתי בעצמי".
הניצחון במכשיר החלש יותר של מוניץ על היריבה החזקה החזיר לה את הביטחון העצמי, ובשלב רבע הגמר היא ניצחה במכשיר החישוק את טארה דראגס האיטלקייה, ובחצי הגמר גברה בתרגיל האלות על רפאלי האיטלקייה. בקרב הגמר ניצחה מוניץ בתרגיל הסרטים את אלופת אירופה באותה תקופה, אונופרייצ'וק האוקראינית.
"זאת תחרות מאוד מעייפת, לא רק מבחינה פיזית, אלא גם נפשית", היא מסבירה. "את כל הזמן במתח. האם עברתי או לא לשלב הבא, ואז את צריכה מהר לשנות את המחשבות ולהיות בשיא הפוקוס לקראת המכשיר הבא. כל הזמן להתמקד על עכשיו והרגע. אבל פתחתי את השנה בצורה טובה, הצלחתי לשפר את התוצאות שלי, זכיתי במדליית הארד בתרגיל אלות באליפות אירופה והעפלתי לגמר הקרב רב ולגמרים בכל המכשירים, ואני שמחה על זה".
מוניץ מתכוננת כעת לשנת התחרויות הבאה שכוללת השתתפות בליגת ההתעמלות באיטליה, במטרה להמשיך להשתפר במהלך הסייקל האולימפי שנמצא באמצע הדרך: "אנחנו כל הזמן מעלות את הקושי של התרגיל כדי לקבל ניקוד גבוה יותר. אנחנו גם עושות תרגול של תחרויות עם קהל ככה שזה יהיה הכי דומה שאפשר לתחרויות.
"המטרה שלי בשנה הבאה היא להתחרות עם תרגילים חדשים, חזקים יותר, להראות את עצמי יותר, לשפר, לחזק את התרגילים, וכמובן בסוף גם לקחת את הקריטריון האולימפי לאולימפיאדת לוס אנג'לס 28".