דבר העובדים בארץ ישראל
menu
יום שישי י"ד בתשרי תשפ"ז 25.09.26
28.9°תל אביב
  • 25.9°ירושלים
  • 28.9°תל אביב
  • 28.1°חיפה
  • 29.1°אשדוד
  • 29.7°באר שבע
  • 34.8°אילת
  • 31.7°טבריה
  • 25.9°צפת
  • 29.2°לוד
  • IMS הנתונים באדיבות השירות המטאורולוגי הישראלי
בעולם

עיריית היידנאו שבגרמניה תסיר מהמדרכות את אבני ההנצחה לקורבנות השואה

הצבת אבני הנגף, המשובצות במדרכות מול בתי נרצחים, תיאסר, וחמש האבנים הקיימות יועברו לבית עלמין מרוחק. ההחלטה שוברת את החרם של מפלגות המרכז בגרמניה עם מפלגת הימין הקיצוני AfD | סגן נשיא הוועד הבינלאומי של אושוויץ:"ניסיון שקוף ושפל לגרש שוב את קורבנות הנאצים מהעיר"

אבני נגף לזכר קורבנות השואה באוסטרהולץ-שמרבק, גרמניה (צילום: By ChikagoDeCuba - Own work, CC BY-SA 4.0)
אבני נגף לזכר קורבנות השואה באוסטרהולץ-שמרבק, גרמניה (צילום: By ChikagoDeCuba - Own work, CC BY-SA 4.0)
אוריאל לוי
אוריאל לוי
כתב לענייני חוץ
צרו קשר עם המערכת:

עיריית היידנאו אישרה לאסור הצבת 'אבני נגף' המנציחות את קורבנות המשטר הנאצי ולהסיר ממדרכות העיר את אבני הנגף הקיימות, לאחר שהושג שיתוף פעולה תקדימי בין 'הנוצרים הדמוקרטיים' (CDU) למפלגת הימין הקיצוני 'אלטרנטיבה לגרמניה' (AfD).

בהצבעה חשאית וטעונה שהתקיימה אמש (חמישי) במועצת העיר היידנאו (סמוך לדרזדן שבסקסוניה), אישרו חברי המועצה ברוב של 13 תומכים מול 6 מתנגדים ונמנע אחד, החלטה האוסרת על הצבת 'אבני נגף' (Stolpersteine) חדשות במרחב הציבורי של העיר, והעברת חמש האבנים הקיימות לבית העלמין המרוחק 'נורדפרייהוף', זאת חרף התנגדותה של שגרירות ישראל בגרמניה, ומחאת הקהילה היהודית.

הסיפור סוקר בהרחבה בתקשורת הגרמנית בשל התקדימיות הכפולה שבו: זו מהפעמים הראשונות בהן מחליטים בגרמניה על איסור התקנת 'אבני נגף' והסרתן, וגם שיתוף הפעולה המשמעותי ביותר של מפלגות מרכז עם מפלגת הימין הקיצוני מאז הוכרז עליה חרם.

שיתוף הפעולה בין CDU ומפלגה מקומית נוספת (BOD) לבין מפלגתAfD  מהווה סדק נוסף ב'חומת האש' המסורתית שעשויה לקרוס עם התחזקות ה-AfD. 'חומת האש' הוא שמו של החרם הרב-מפלגתי נגד מפלגת הימין הקיצוני AfD, שבאמצעותו מנעו את אחיזת המפלגה בשלטון בעשור האחרון. בשבועות האחרונים גובר החשש מקריסת "חומת האש" לאחר שהמפלגה הקיצונית ניצחה בבחירות של שתי מדינות במזרח גרמניה, ולפי הסקרים צפויה לנצח גם במדינת-המחוז המערב גרמנית נורדריין-וסטפאליה – המדינה המאוכלסת ביותר בגרמניה.

בדברי ההסבר להחלטה שהתקבלה טענו יוזמיה כי הצבת אבני זיכרון על המדרכות אינה מכבדת את הקורבנות, משום שעוברי אורח "דורכים עליהן במודע או שלא במודע". במקום זאת, הציעו להקים בבית העלמין "אזור זיכרון מרכזי לקורבנות מלחמה, עריצות, טרור וגירוש". מנגד, ארגוני חברה אזרחית והקהילה היהודיות הבהירו כי מדובר בניסיון לדחוק את זיכרון השואה מהמרחב הציבורי לפינה שולית "שאיש אינו מבקר בה".

מיזם 'אבני הנגף', שיזם האמן גונטר דמניג בשנות ה-90 וכולל כבר למעלה מ-100,000 אבנים ברחבי אירופה, מבוסס על הרעיון של הטבעת שמות הקורבנות ופרטיהם במדרכה מול ביתם האחרון – כדי להזכיר את היעדרם בתוך שגרת החיים. מרבית אבני הנגף מוצבות בגרמניה, ומרביתן מוקדשות ליהודים שנרצחו בשואה.

במועצת העיר היידנאו נערך מזה תקופה ויכוח על בקשה של ארגון החינוך המקומי AKuBiZ להציב אבני נגף לזכרם של בני הזוג מרתה ופריץ גולדשטיין, יהודים תושבי העיר שנרצחו על ידי הנאצים. ההחלטה הנוכחית סותמת את הגולל על הנצחתם. כיום, כאמור, קיימות בעיר חמש אבני נגף קודמות שיועברו לבית הקברות.

ארבע מתוך חמש אבני הנגף בהיידנאו, שהוצבו לזכר בני משפחת ריינר (צילום: By Dr. Bernd Gross – Eigenes Foto, CC BY-SA 4.0)
ארבע מתוך חמש אבני הנגף בהיידנאו, שהוצבו לזכר בני משפחת ריינר (צילום: By Dr. Bernd Gross – Eigenes Foto, CC BY-SA 4.0)
אבן נגף שהוצבה בהיידנאו לזכר פול גרוגר (צילום: By Dr. Bernd Gross – Eigenes Foto, CC BY-SA 4.0)
אבן נגף שהוצבה בהיידנאו לזכר פול גרוגר (צילום: By Dr. Bernd Gross – Eigenes Foto, CC BY-SA 4.0)

כריסטוף הויבנר, סגן נשיא הוועד הבינלאומי של אושוויץ, הגיב בחריפות רבה לתוצאות ההצבעה: "זהו ניסיון שקוף ושפל של היידנאו לגרש שוב את קורבנות הנאצים מהעיר, ולהשליך אותם למקום שלדעת AfD הזיכרון שייך אליו – לבית העלמין. שערורייה שחברי מועצה מ-CDU שיתפו פעולה בעניין זה".

דבריו חוזקו על ידי קטיה דמניג, מנכ"לית קרן אבני הנגף, שהגדירה את תמיכת המפלגות בהצעה כ"תקדים מדאיג ביותר". בקרב נציגי ישראל בגרמניה, השגריר רון פראושר, שבספטמבר2024 הונחו בברלין ארבע אבני נגף לזכר בני משפחתו, ביטא בעקביות את התנגדותו למהלך ותמך בהנחת אבני-נגף נוספות כצעד "להיאבק בשיח המבקש לטשטש את ייחודיות השואה".

המשמעות הפוליטית של ההצבעה חורגת מגבולות המוניציפליים: המפלגות הדמוקרטיות המרכזיות בגרמניה, ובראשן מפלגת השמרנים (CDU), קבעו קו אדום מפורש – איסור מוחלט על שיתוף פעולה, הצבעות מתואמות או הקמת קואליציות עם AfD, המסווגת בחלקים ממזרח גרמניה (כולל סקסוניה) כארגון ימין קיצוני ומנוטרת על ידי השירות להגנת החוקה.

אלא שבעוד הנהגת CDU הארצית מתעקשת ש"חומת האש" שרירה וקיימת, ברמה המקומית והמדינתית במזרח גרמניה חברי מפלגה חוברים שוב ושוב ל-AfD כדי להעביר יוזמות שמרניות – החל מסוגיות תקציב והגירה וכלה בסוגיות תרבות וזיכרון היסטורי.

תוצאות שלוש מערכות הבחירות שנערכו בשבועות האחרונים במדינות-מחוז בגרמניה מאיימות להפיל את 'חומת האש', שכן בשתיים מבין שלוש מדינות המחוז ניצחה מפלגת AfD, ובשלישית (מדינת המחוז ברלין) ניצחה מפלגת השמאל הקיצוני 'דה-לינקה' שתנסה להקים קואליציה עם המפלגה הסוציאל-דמוקרטית והירוקים, במהלך שידרוש מהן להתגמש על עקרונותיהן. שתי המפלגות דורשות מהמפלגה הקיצונית להוציא ממנה 'גורמים קיצוניים' המקושרים לארגוני ג'יהאד פלסטיניים ולמשפחות פשע.

הפרשנית הפוליטית מרים לאו (עיתון די צייט) כתבה אתמול כי "ברגע שהירוקים והסוציאל-דמוקרטיים יקימו קואליציה עם 'די לינקה', מבלי שהיא נפרדה מהגורמים הקיצוניים שבה, זה יהיה הרגע שבו תיפול גם חומת האש של CDU כלפי AfD"

דבר היום כל בוקר אצלך במייל
על ידי התחברות אני מאשר/ת את תנאי השימוש באתר
פעמון

כל העדכונים בזמן אמת

הירשמו לקבלת פושים מאתר החדשות ״דבר״

נרשמת!