אם המחשבה על עוד תור בנתב"ג, מזוודה שלא מגיעה ופקקים בדרך לשדה התעופה פחות קורצת לכם, אולי השנה פשוט כדאי לנסוע צפונה. הגליל עדיין מתאושש, התיירות עוד רחוקה מהימים הטובים שלה, אבל עגלות הקפה באצבע הגליל מציעות שפיות, שקט ונוף.

רגע לפני שיוצאים לדרך, הנה כמה עצירות קפה ששווה להכיר. קפה טוב, מאפה, דשא, נוף לחרמון או לעמק החולה, ובעיקר מקומות קטנים של אנשים שמסרבים לחכות שהשגרה תחזור כדי להתחיל לחיות. אנשים שבחרו להישאר, קהילות שמנסות להחזיר את החיים למקום, ותושבים שבחרו להמשיך לעשות, לארח וליצור כדי להחזיר חיים לצפון.

"דוידקַה", איילת השחר

עוד לפני שמריחים את הקפה או טועמים את כריך הדגל, הסיפור שמאחורי "דוידקה" פותח את הלב. עגלת הקפה שנפתחה בחצר בית העם של קיבוץ איילת השחר בדצמבר 2024 מחזירה לחיים את מתחם התרבות ההיסטורי של הקיבוץ, שעמד שומם במשך יותר משני עשורים.

מאחורי העגלה עומדים שאולי בן ערב והאחים אייל ויובל עילם, בני הקיבוץ. אייל, לשעבר מאמן נבחרת ישראל בשחייה, חזר הביתה אחרי שנים במרכז הארץ. אחיו יובל מביא איתו ניסיון של שנים בתחום הקולינריה והקייטרינג. דווקא בתקופת מלחמת "חרבות ברזל" החליטו להגשים חלום ישן ולפתוח מקום שיהיה פינה של שגרה, מפגש ואוכל טוב בלב הגליל העליון.

השם "דוידקַה" הוא מחווה לסבם של האחים, דוד שחר, שהקים וניהל במשך שנים את בית העם שהפך לאחד ממוקדי התרבות הבולטים בגליל. "רצינו לשלב בין אוכל טוב לזיכרון אישי שגדלנו עליו", מספר אייל. "סבא הביא לכאן את האומנים הכי גדולים בארץ. אנחנו מנסים, בדרכנו, להמשיך את המורשת שלו". תרבות היא ללא ספק חלק בלתי נפרד מהמקום. ברחבה המוצלת שלצד העגלה מתקיימים ירידים, הופעות וערבי מוזיקה מדי שבוע.

כמעט לכל המנות יש גם גרסה ללא גלוטן, בחירה שנולדה מהיכרות אישית של השותפים עם צליאק במשפחה.

מהעגלה נשקף הנוף הפתוח של עמק החולה שמחכה לשובם של המטיילים. "אנשים במרכז עדיין חושבים שמסוכן בצפון", אומר אייל, "אבל בפועל שקט כאן, ואפשר לטייל בכיף. אנחנו עושים את הכי טוב שאנחנו יכולים כדי לעבור את התקופה, ומקווים שהצפון יחזור להיות שוקק חיים".

מה לא כדאי לפספס? כריך דוידקה עם בשר מפורק, פטייר, סלמון כבוש ביתי וחומוס של שישי.

איפה? חצר בית העם, קיבוץ איילת השחר. קרוב לכביש 90, נקודת עצירה מושלמת בדרך לאגמון החולה, לשמורת החולה ולתל חצור.

מתי? שלישי-שבת 8:00-13:30, רביעי-שבת גם בערב. בין אפריל לנובמבר ערבי אוכל, בר והופעות.

"בארקה", מעין ברוך

כשברק נאור פותח את עגלת הקפה שלו בכל בוקר, זו מבחינתו לא פחות מהצהרה. "אם משבשים פה את החיים לאנשים, אז חיזבאללה ניצח", הוא אומר. "אפשר להביס אותם במלחמה, אבל אם אנשים מפסיקים לחיות כאן, הם השיגו את המטרה שלהם. לכן החלטתי שלא משנה מה יהיה, אני פותח את העגלה כל בוקר".

את "בארקה" פתח נאור ביולי 2025, בכניסה לכפר הנופש מעין ברוך, אחרי מסע אישי שהחל הרחק מהגליל. הוא אדריכל ומעצב פנים במקצועו, דור שלישי למשפחת קונדיטורים מצרפת, שעזב את גוש דן בתקופת הקורונה ועבר לישוב גילון, מתוך רצון לחיות קרוב לטבע.

פתיחת עגלת הקפה הייתה הגשמה של חלום ישן, אבל המלחמה שינתה את התוכניות. כשיישובי הצפון התרוקנו ותושבים פונו מבתיהם, נאור הפך את העגלה למוקד התנדבות. הוא אסף ציוד, כריכים ומזון, ויצא עם חברים לחלק אותם לחיילים שהוצבו לאורך הגבול.

אחרי שהוכרזה הפסקת האש השתקע עם משפחתו במושב מרגליות. לאורך הדרך נדדה גם עגלת הקפה שלו בין כמה מוקדים בצפון, עד שמצאה את מקומה הקבוע למרגלות החרמון. "במלחמה הסתובבתי בכל הגזרה, ובמקביל ראיתי את הצפון שאני כל כך אוהב, ריק לגמרי. כשהבנתי שהלב שלי נמצא כאן, החלטתי להעביר את העגלה למעין ברוך".

בתקופת מבצע "שאגת הארי" התייצב בעגלה מדי יום, למרות הכל. "הצפון עצוב בחודשים האחרונים. התנועה חלשה ועסקי התיירות מתקשים, אבל אני מאמין שצריך לעשות, לא להתלונן. כשרוצים לשנות את המציאות, משנים אותה מלמטה".

את המקום בנה במו ידיו. הוא ניקה את השטח, פינה עשבים וקוצים, שתל עציצים, הוסיף רשתות צל, מחצלות ומשחקים לילדים. בחורף הקים אוהל סגור ומחומם, ובקיץ התקין מאווררים ומתזי מים כדי שגם בימים החמים אפשר יהיה לשבת בנחת מול הנוף של החרמון ורכס הרי נפתלי. "אני רוצה לתת לאנשים את החוויה שאני הייתי רוצה לקבל: מקום רגוע, נעים, בלי לח".

מה בתפריט? בבוקר מגישים קפה איכותי, כריכים, סלטים, בורקסים ומאפים טריים, לצד מבחר טבעוני עשיר. בערבים מצטרפות גם פיצות, פוקאצ'ות, בירות ויין.

איפה? בכניסה לכפר הנופש מעין ברוך. נקודת עצירה מושלמת בדרך לשמורת תל דן, לנחלי אצבע הגליל, לעמק החולה, לקריית שמונה ולפארק מעין ברוך.

מתי? פתוח שבעה ימים בשבוע. בבקרים מדי יום, ובימים שני עד חמישי גם בשעות אחר הצהריים והערב.

מה לא כדאי לפספס? קרואסון מסקרפונה, קפה איכותי ומאפים טריים, ובערב פוקאצ'ות ופיצות.

"קורטדו", קיבוץ שניר

בשעה ארבע אחר הצהריים, כמעט בלי לפספס יום, מגיעה אידה מלמן לעגלת הקפה "קורטדו" שבקיבוץ שניר ומזמינה את המשקה האהוב עליה: קורטדו, אספרסו עם חלב חם ומעט קצף.

מבחינת הנכד שלה, ניצן מלמן, היה ברור שהעגלה המשפחתית תיקרא על שם הקפה שסבתא שותה כבר עשרות שנים. "היא לימדה אותנו שלקפה יש כוח לעצור את היום ולחבר אנשים", הוא מספר. "מאז שאנחנו ילדים, סבתא אוספת את כולנו לקפה, שיחה ומפגש. רצינו ליצור מקום שיעשה בדיוק את זה". רוחה של סבתא אידה הארגנטינאית מורגשת היטב במקום ודמותה מככבת בלוגו של העגלה.

את "קורטדו" הקים מלמן יחד עם גיסיו, עמית מרקס ושחר גלעד, זמן קצר אחרי שחזרו לקיבוץ מהפינוי הממושך בזמן המלחמה. השלושה חברו לעסק מקומי שלא יהיה רק מקום לשתות בו קפה, אלא גם מוקד קהילתי שיחזיר את החיים למרכז הקיבוץ. "רצינו להקים עסק שיש לו ערך לקהילה", אומר מלמן. "במהלך הפינוי אנשים התרחקו זה מזה, והיה חסר מקום פשוט להיפגש".

הרחבה שליד העגלה הפכה במהרה למקום המפגש של קהילת שניר. אחר הצהריים מתאספות כאן משפחות עם ילדים, חברים נפגשים לשיחה ובסופי השבוע מתקיימים שוקי איכרים, דוכני אוכל והופעות קטנות. "די מהר הבנו שהעגלה עושה הרבה יותר מלמכור קפה", אומר מלמן. "היא עוזרת לבנות מחדש את תחושת הקהילה".

העגלה מוקפת מדשאות, עצים, גן משחקים ושולחנות מוצלים, ומתאימה במיוחד למשפחות. הילדים יכולים להתרוצץ חופשי בזמן שההורים לוקחים פסק זמן. בזכות המיקום המושלם, גם בימים חמים במיוחד נושבת במקום בריזה נעימה.

גם הבחירה לעבוד עם ספקים מהאזור היא חלק מהחזון. את הלחמים מביאים אופים ממשגב עם, המלבי מגיע מ"מלביהו" שבקיבוץ דפנה, ובימי שישי מתארחים במקום דוכני אוכל מקומיים. "חשוב לנו שהכסף יישאר בגליל ושעסקים יעבדו ביחד".

התפריט כולל מגוון סוגי קפה, כריכים, פיצות, מאפים מתוקים ומלוחים, קישים, אסאי, שייקים, מלבי וקינוחים מתחלפים. בכל זאת, ההמלצה של מלמן: לנסות לפחות פעם אחת קורטדו, המשקה שנתן לעגלה את שמה. "בהתחלה אנשים לא הכירו אותו", מחייך מלמן, "אבל היום כבר חצי מהקיבוץ שותה קורטדו".

מלמן והגיסים מחכים למטיילים שיחזרו למלא את הגליל העליון. "אנחנו מוצאים את עצמנו מסבירים שוב ושוב לאנשים מהמרכז שהכול שקט כאן, שהצפון יפה מתמיד, ושאין סיבה לחשוש להגיע".

מה לא כדאי לפספס? קורטדו, מאפים טריים, ומלבי.

איפה? בין הכל-בו של קיבוץ שניר לגלריית "כפיים". נקודת עצירה מדויקת לפני או אחרי ביקור בבניאס, בתל דן, בנחל שניר או בטנק הסורי ההפוך.

מתי? מדי יום בין 10:00–13:00 ובין 16:00–20:00.

"גולדי", מטולה

בצל העצים שמעל לאמפי הירוק של מטולה, הרוח נעימה והנוף עוצר נשימה. מטעי האפרסק והשזיף גולשים לעמק החולה שמתפרש לרגלי המושבה, והדשא רק מחכה לילדים שיתגלגלו במורדותיו. בדיוק שם, במרכז המושבה, עומדת עגלת הקפה החמודה של התאומות ליאור ועופר פיין. השתיים, נצר למשפחת חקלאים ותיקה ומכובדת במושבה, שהחליטו להותיר חותם משלהן.

השם "גולדי" מנציח את כלבת הגולדן רטריבר המשפחתית שנפטרה בשיבה טובה בתחילת באוקטובר 2023. "כשהתפנינו למלון במלחמה היא נשלחה להתארח אצל משפחה בקיבוץ מרום גולן. הגיל והגעגועים הכריעו אותה, אבל אנחנו תמיד נזכור אותה באהבה", אומרת ליאור.

כשחזרו הביתה בינואר 2025, רגע אחרי החתימה על הפסקת האש, רחובות המושבה עוד היו שוממים ושקטים מידי. את העגלה הקימו בקיץ 2025, מייד אחרי השתחררו מהצבא. בשלב שבו החבר'ה מחפשים עבודה מועדפת וחוסכים לטיול הגדול, האחיות פיין חלמו על קפה. "במהלך השירות הצבאי נחשפנו לעולם הקפה והתאהבנו", אומרת פיין. "היה לנו הרבה זמן פנוי ונפתחה בנו סקרנות משותפת לתחום. ככל שלמדנו והעמקנו בתחום, התאהבנו יותר. למדנו על הטעמים, הארומות ואיך למצוא את התערובת הנכונה".

בדרך להגשמת החלום, לפתוח בית קפה עם בית קלייה משלהן, תפסו טרמפ על לטרנד עגלות הקפה והביאו אותו למושבה הצפונית. "החלטנו להתחיל בקטן ופשוט ולצמוח מכאן", אומרת פיין.

השמועה על "גולדי" התגלגלה וגם המטיילים מתחילים להגיע. "לפני 'שאגת הארי' הגיעו הרבה 'תיירי מלחמה'",  אומרת פיין וצוחקת, וממהרת להסביר: "אלה אנשים שבאים לראות את ההריסות של מטולה מהמלחמה ואת השיקום". ככל שחוזרים יותר תושבים למושבה, מתחילים לצוץ בעגלה גם "פרלמנטים" קבועים של מקומיים.

לעופר וליאור יש פינה חמה בלב לחיילים הרבים שמשרתים באזור, לכן הן מציעות ללקוחות לקנות "שובר צ'ופר" שמקנה הטבת קפה ומאפה לחיילים שמגיעים לנוח מול הנוף.

מה בתפריט? תפריט  פשוט, אבל "סוגר פינה": לצד הקפה אפשר להנות ממאפים, כריכים (יש אופציות טבעוניות וצמחוניות) ומשקות קיץ בטעמים.

מה לא כדאי לפספס? אפוגטו בקיץ ונוף פסטורלי.

איפה? אמפי מטולה. כמה דקות נסיעה משמורת טבע נחל עיון, מצפה מפל הטחנה, "מצפור רותם" ו"מצפה דדו".

מתי? שני-חמישי 10:30-17:00, שישי- שבת 10:30-14:00

"מאיולה", קרית שמונה

הירידה לעין שושן, נביעה מתוקה, שקטה, בתוך חורשת אקליפטוסים מרגישה כמו כניסה לגינת פיות סודית. בין האור שמסתנן בין העלים לפכפוך המים, בחצר בית קטן מתגלה "מאיולה". קשה להאמין שכל היופי הזה נמצא בלב העיר, בין הבניינים.

את עגלת קפה "מאיולה" פתחה מאיה אמיר בחצר ביתה בקרית שמונה כשחזרה מהפינוי הארוך. "מאז ומתמיד עסקתי בטיפול ואירוח", מספרת אמיר. הרעיון לפתוח את עגלת הקפה נבט בה במהלך המלחמה, כשהיתה מפונה בתל אביב, כמו רבים מתושבי קריית שמונה. "ראיתי איך אנשים נהנים לשבת ביחד בבתי קפה, והחלטתי שכשאחזור לעיר אפתח מקום שיגשים את האהבה שלי לארח ויפגיש אנשים באווירה מכילה ואוהבת".

סוד הקסם של "מאיולה" נעוץ, כנראה, באווירה הרגועה והנעימה שיוצרים הישיבה לצד הנחל, השולחנות והספסלים האקלקטיים שחלקם גולפו והורכבו מבולי עץ, ערסל הישיבה המפנק והכיפה החמודה שמאפשרת להנות מהיופי והשקט גם בחורף.

"מאיולה" היא עגלת הקפה הראשונה בעיר, אבל אמיר רואה בה סנונית ראשונה בפיתוח התיירות בעיר. "אני אדם אופטימי. אני רוצה לראות את קריית שמונה כמקום שאנשים עוצרים בו ונהנים מהיופי, ולא רק עוברים בדרך לצימר. יש כל כך הרבה פינות יפות וקסומות בעיר, ואני מאמינה בה מאוד".

מה בתפריט? קישים, מאפים וסחלב חם, קפה, מיצים סחוטים, סלטים.

מה לא כדאי לפספס? הנחל, השקט והאווירה הנעימה.

איפה? בקריית שמונה, חונים ליד מקלט 229 ברחוב ההגנה 12 וחוצים את הגשר הירוק.

מתי? ב׳-ד׳ 9:00-16:00, ה׳ 9:00-17:00, ו׳ 9:00-13:00.

"זהבה", קרית שמונה

כשהאחיות שירה מלכה ועדי איפרגן חזרו לבתיהן עם ילדיהן, אחרי פינוי ארוך במלחמת "חרבות ברזל", הן הרגישו שכדי להחזיר את קריית שמונה לחיים צריך לעשות מעשה. "במהלך הפינוי הבנו כמה חסרה פה התחדשות. חזרנו עם המון קושי, אבל ידענו שכדי להתגבר עליו צריך עשייה. אצלנו לא מתבכיינים, עושים".

הן חברו לעמותת "אל גליל", שהוקמה במהלך המלחמה על ידי תושבי המקום, ופתחו ביולי 2026 את "זהבה", עגלת קפה על גדות נחל עין-זהב בפארק הזהב, שנתן לה את שמה.

מלכה היא מפיקת אירועים ואיפרגן אשת חינוך ותיקה ומוכרת בעיר. "שתינו בנות קריית שמונה ומאוד מחוברות לגליל. גדלנו בבית מארח שהדלת בו תמיד פתוחה, והבתים שלנו כאלה גם היום". מבחינתן, העגלה היא הרבה מעבר לקפה ומאפה", אומרת מלכה.

הרעיון התחדד בזמן הפינוי בזיכרון יעקב, שם נחשפו לסיפור ההיסטורי של המושבה. "רוב עגלות הקפה שביקרנו בהן נמצאות במקום מיוחד או שיש להן סיפור מיוחד. בקריית שמונה יש כל כך הרבה מקומות כאלה", אומרת מלכה. "לכן בחרנו בפארק הזהב, הנחל שסביבו התחילה לצמוח העיר".

המיקום מציע נחל זורם, צל, מדשאות ופינות ישיבה נעימות בטבע עירוני. "אנשים בכלל לא יודעים על המקום הזה. אפילו חלק מהתושבים שכחו שיש להם פנינה כזאת באמצע העיר".

יחד עם העמותה הן מבקשות להחיות גם את סיפור המקום. "שכל ילד ירגיש חלק מהסיפור של העיר שלו, וידע לספר מה היה פה לפני 70 שנה, על הקושי והיופי שבעיר", היא אומרת.

מאז הפתיחה הפכה "זהבה" למוקד משיכה מקומי. לדברי מלכה, מגיעים מטיילים שעוברים באזור, אבל גם יותר הורים שמגיעים עם ילדים לגינת המשחקים ומשפחות שמשתכשכות בנחל ועוצרות למשהו מתוק. "הרבה מאוד מקומיים שעברו על פני הפארק הרבה פעמים במשך שנים,  אבל שכחו שיש להם פנינה בעיר", היא אומרת. "פתאום אנשים שמים לב לציפור מיוחדת, קריית שמונאים מצטלמים ליד הנחל, כמו בחו"ל. התפאורה הציורית תמיד היתה פה, מתחת לאף שלהם, אבל היה צריך לשים עליה 'ספוט' כדי להזכיר".

מה בתפריט? קישים, פוקצ'ות, פיצה, סלטים, מאפים מתוקים, כריכים. בימי ו' קובנה ובורקס. העגלה כשרה למהדרין.

מה לא כדאי לפספס? קפה קר על שפת הנחל.

מה בסביבה? העגלה ממוקמת בפארק הזהב בקרית שמונה, על גדת נחל עין זהב. לאורך הנחל פינות נעימות ומוצלות ונקודות מתאימות לטבילה במים.

מתי? שני-חמישי 8:00-15:00, שישי 8:00-14:00.