עונת המסיק עוד לא התחילה, אבל ב"קול רבני לזכויות אדם" כבר מכשירים רכזי שטח, מתכננים הסעות ונערכים לכ-2,000 מתנדבים. ביום שישי, 16 באוקטובר, תיפתח עונת מסיק הזיתים ביהודה ושומרון, והפעילים הישראלים נערכים לעונה נוספת שלהבנתם צפויה להיות מתוחה ואלימה אף יותר מקודמותיה.

בשנה שעברה פעל הארגון ב-26 אירועי מסיק בכפרים ברחבי הגדה, בסיוע יותר מ-1,300 מתנדבים. על פי נתוני הארגון, בשיא עונת המסיק נרשמו 264 תקיפות בחודש אחד, ו-6,000 עצי זית הושחתו ב-88 יישובים פלסטיניים, פי שניים ממספר העצים שהושחתו ב-2024. במהלך העונה הוציא צה"ל שבעה צווי שטח צבאי סגור וארבעה צווי רידוד, שמנעו כניסת מתנדבים לאזורי מסיק.

מתנדבי קול רבני לזכויות אדם מעבירים את הזיתים שנאספו לשק במהלך המסיק (צילום: קול רבני לזכויות אדם)

אנטון גודמן לצד חיילי צה"ל במהלך פעילות בשטח (צילום: קול רבני לזכויות אדם)

לפי הארגון, במהלך הפעילות נתקלו המתנדבים באלימות מצד מתנחלים, שאותה הוא מגדיר גם כ"טרור יהודי", ובכלל זה תקיפות מילוליות ויידוי אבנים. באירוע חמור במיוחד, ב-25 בנובמבר 2025, נפצעה פעילה מפגיעת רחפן של מתנחלים. במקרה אחר גורשו מהארץ שתי מתנדבות יהודיות מחו"ל, בטענה שהפרו צו שטח צבאי סגור.

"25 שנה אנחנו יוצאים לתמוך בחקלאים פלסטינים בזמן של המסיק, למסוק ביחד", מספר אנטון גודמן, מנכ"ל בפועל של קול רבני לזכויות אדם, "זו שנה מאוד קשה". לאחר הבצורת בשנה הקודמת, עצי הזית, לדבריו, עמוסי פרי. "זה דבר טוב, אבל זה גם מביא איום, כי החקלאים אומרים לנו שהם חייבים להעז ולהגיע לזיתים, כי הם במשבר כלכלי".

מתנדבות אוספות זיתים במטע במהלך המסיק (צילום: קול רבני לזכויות אדם)

אנטון גודמן, מנכ"ל בפועל של קול רבני לזכויות אדם, במהלך מסיק זיתים בגדה המערבית (צילום: קול רבני לזכויות אדם)

"בכל הגדה אנחנו רואים את המשבר מחמיר. 200 אלף פלסטינים עדיין ללא אישורי כניסה לעבוד בישראל, הקריסה הכלכלית ברשות הפלסטינית, ועובדי הרשות שמקבלים חצי ממשכורתם. עונת המסיק היא עונת השיא בשנה החקלאית הפלסטינית. בדרך כלל רק 10 אחוז מהפלסטינים בגדה, עובדים בחקלאות, אבל בזמן המסיק, לפי נתוני האו"ם, עד 60 אחוז מהחברה הפלסטינית לוקחת חלק מהמסיק".

"אין שליטה או משילות של הצבא"

"יש לנו צוות מסיק של כ-20 אנשים השנה", אומר גודמן לאחר מפגש הכשרה נוסף. "צוות של ישראלים ופלסטינים שעובדים ביחד. שיתוף הפעולה הוא חיוני. אנו מצפים לכ-2,000 מתנדבים כדי שנוכל למסוק ולסייע בכל יום לכמה קהילות בגדה מדרום הר חברון ועד ג'נין. זה דבר שהוא חיוני לפרנסתם. השנה אנו רואים עלייה בלתי נסבלת של אלימות מתנחלים, ואין שליטה או משילות של הצבא או של המשטרה בשטח".

רכזי הפעילות מובילים את העבודה בשטח. "הם יודעים את הזכויות המשפטיות, ואיך להתנהל מול הצבא והמשטרה, ויודעים להתנהל מול הקהילות הפלסטיניות". גם המתנדבים עוברים הכשרה. "חלק ממנה וולונטרי וחלק חובה. החל מקורסים בערבית, רגישות תרבותית, הכרת הזכויות המשפטיות. אנו מלמדים את מחויבותנו לאי-אלימות, חובתנו לציית לצווים צבאיים ולמסוק בשלום עם הפלסטינים".

מתנדבים מוסקים זיתים במטע בגדה המערבית (צילום: קול רבני לזכויות אדם)

מתנדבים אוספים את הזיתים שנפלו על היריעות במהלך המסיק (צילום: קול רבני לזכויות אדם)

גודמן מסביר כי המתנדבים יגיעו למקום בהסעות, ושם יפגשו צוותים ישראליים-פלסטיניים שינחו אותם בעבודת המסיק. הוא מדגיש כי "האדמות האלה נמצאות בשטחי C ו-B. זה מוסכם מראש, ולפי בקשה של הקהילות הפלסטיניות. זה שיתוף פעולה עם הקהילות הפלסטיניות. אנחנו מייצרים בועה של שפיות. אנחנו מכבדים את הבעלות על האדמה, ועובדים ביחד, באווירה טובה ומכבדת. שיתוף פעולה ישראלי-פלסטיני הוא אפשרי".

לעומת שיתוף הפעולה עם החקלאים הפלסטינים, גודמן מצר על התנהלות כוחות הביטחון. "אין למי לפנות. במקרה של התקפה של מתנחלים, אנחנו מתקשרים למשטרה, והם לא מגיעים. כשהם כבר מגיעים, הם עוצרים אותנו. זה קרס לחלוטין".

גודמן משוכנע בתועלת שבפעילות המסיק. "הנוכחות שלנו הורידה את רמת האלימות, או מיקד את האלימות בצורה אחרת, כי אנחנו לא המטרה. התפקיד שלנו הוא להוריד את האלימות והמתח". עם זאת, הוא מודאג יותר ממה שמתרחש לאחר שהצוותים עוזבים. "בשנה שעברה, ההתקפות הכי קשות וההרג, קרו רחוק מעין המצלמה ורחוק מהמתנדבים הישראלים".

מתנדבים מוסקים זיתים מעץ במטע בגדה המערבית (צילום: קול רבני לזכויות אדם)

שק זיתים שנאספו במהלך המסיק (צילום: קול רבני לזכויות אדם)

גודמן ער לסיכונים שבפעילות, אך מדגיש כי "הדאגה הגדולה שלנו, היא לקהילות פלסטיניות, הם המטרה של האלימות של המתנחלים. האלימות הזאת מתקיימת גם היום. אנחנו בתקופת בחירות ויש עוד פחות פיקוח בשטחים. שנית, אנחנו גם דואגים למתנדבים שלנו שמגיעים לקבוצות שלנו, ויש לנו מערך שלם שמבוסס על הערכים של אי-אלימות, כשאנחנו יודעים לנהל בשטח, יש לנו לאורך השנה. אנחנו פונים לרשויות והביטחון ברגע שמשהו מתחיל, ואנחנו מנסים לשמור על הקבוצות שלנו".

גודמן מתנגד לסימונם של הפעילים כאנרכיסטים. "מדובר בישראלים מכל חלקי הארץ, ובמגוון פוליטי". לדבריו, הפעילות מתבססת על רשת של קהילות. "יש לנו מעל 170 רבנים ורבות ישראליות, ורבים מהם מגיעים. הם מובילי קהילות ומנהיגים רוחניים. מעבר לזה, אנחנו פוגשים המון ישראלים, שתרמו המון למדינה, אקדמאים, כלכלנים, עובדים סוציאליים, מורים, קיבוצניקים. מצחיק אותי שמנסים לתאר אותנו כאנרכיסטים".

"קול רבני לזכויות אדם" אינו הארגון היחיד שפועל בשטח. "אנחנו משתפים פעולה עם 15 ארגונים ישראלים. זה שיתוף פעולה ללא אגו. כולם אזרחים תורמים, משלמי מיסים, שבנו כאן מפעלים נהדרים בחינוך, ברווחה, באקדמיה, בהייטק. פשוט מלח הארץ".

"אנחנו לא בעלי הבית"

פעילות המסיק, כמו פעולות נוספות של הארגון, נשענת גם על משנה דתית ופוליטית סדורה. "המתנחלים רוצים לגזול את הקרקע מהחקלאים. הם לא מכירים אפילו ברישום בעלות של המנהל האזרחי הישראלי. הם אומרים, אנחנו יהודים והכל שייך לנו. זה אובדן המסורת היהודית. וזה שקר. אין מושג כזה ביהדות, 'בעלי הבית'. ריבונות יהודית מוחלטת במחיר זכויות של אדם אחר, זה חטא ועוון".

מתנדבים במסיק זיתים בגדה המערבית, על גבי יריעות שנפרשו מתחת לעצים (צילום: קול רבני לזכויות אדם)

מתנדבים מוסקים זיתים מעץ עמוס פרי (צילום: קול רבני לזכויות אדם)

"הקשר היהודי לארץ ישראל, לארץ הקודש, הוא קשר שתלוי בהתנהגות שלנו", הוא מוסיף. "אנחנו לא בעלי הקרקע. בעל הקרקע הוא אלוהים. אלוהים נותן לנו לגור ולהיות כאן, בתנאי שאנחנו נתנהג בהתאם. ככתוב 'אם בחוקותיי תלכו .. ונתתי גשמיכם בעתם.. וישבתם לבטח בארצכם' (ויקרא, כ"ו, 3-6 – י"ש). הכל תלוי בהתנהגות שלנו. אנחנו נמצאים על הקרקע הזאת זמן מאוד מוגבל. חיים של אדם הם כ-90 שנים, עץ זית נמצא שם מאות שנים. אנחנו שומרי הגן. אנחנו לא בעלי הבית".

פעילות המסיק תתקיים מ-16 באוקטובר ועד סוף נובמבר באזורי רמאללה, שכם, בית לחם ומקומות נוספים בגדה, בשטחי C. ימי המסיק יחלו בשעות הבוקר המוקדמות ויסתיימו בצהריים, שישה ימים בשבוע. הארגון יספק הסעות, תיאום מראש והנחיות בטיחות ברורות. הפעילות מוגדרת כבלתי אלימה לחלוטין, והיא מתוכננת ומתואמת במטרה להבטיח את ביטחונם של המשתתפים ושל הקהילות המארחות.