תחום  עיסוק של הורים מנבא את הישגיהם הלימודיים של ילדיהם – יותר מפי שניים מהשכלתם, כך עולה ממחקר חדש שפרסם היום (רביעי) מכון שורש.

תחום העיסוק של האב נמצא קשור להישגים בקריאה, מתמטיקה ומדעים – בעוד שבקרב אימהות נמצא קשר בולט בעיקר להישגים בקריאה: הישגים גבוהים יחסית נמצאו בקרב ילדים לאבות העובדים במדע, מחקר וטכנולוגיה; הישגים נמוכים יחסית נמצאו בקרב ילדים לאימהות העובדות כמחנכות לגיל הרך וכעוזרות הוראה.

המחקר, שנערך על ידי  אריאלה סבין, פרופ' איל קמחי ופרופ' דן בן־דוד, מבוסס על נתוניהם של 10,336 תלמידים בני 15 שנבחנו בשפה העברית בארבעה מחזורים של מבחן פיז"ה בשנים 2022-2012, וששני הוריהם היו מועסקים. הקשר נבחן לאחר שהביאו בחשבון את השכלת ההורים ושורה של מאפייני רקע נוספים, ובדקו את חלקו של כל אחד מהגורמים בהסבר הפערים בהישגי התלמידים.

המחקר מצא כי עיסוקי ההורים מהווים כ-45% מהפערים המוסברים בין התלמידים, בעוד השכלת ההורים מסבירה רק כ-21%. בתוך עיסוקי ההורים, חלקו של עיסוק האב גדול במיוחד – כ-33% מהפערים המוסברים, לעומת עיסוק האם שמסביר רק כ-12%. לעומת זאת בהשכלה התמונה הפוכה: השכלת האם מהווה כ-17% מהפערים המוסברים, בעוד השכלת האב מסבירה רק 4% מהם.

"הקשר בין מעמד סוציו-אקונומי להצלחה בלימודים"

החוקרים מצאו כי הישגים גבוהים במיוחד נמצאו בקרב ילדים לאבות העובדים במקצועות מדעיים וטכנולוגיים. בהשוואה לקבוצת מקצועות הבסיס ולאחר שמביאים בחשבון את משתני הרקע שנבדקו, הישגיהם של ילדים לאבות העובדים באקדמיה, מדע ומחקר היו גבוהים בכ-7.3%, ושל ילדים לאבות העובדים בטכנולוגיה, מידע ותוכנה – בכ-6.8%.

בשתי הקבוצות נמצאו הישגים גבוהים יותר בכל שלושת התחומים: בקריאה, במתמטיקה ובמדעים. הקשר בין עיסוק האב להישגי הילדים אינו מוגבל להייטק ולמדע. הישגים גבוהים יותר נמצאו גם בקרב ילדים לאבות העובדים במקצועות הנדסה מתקדמת (כ-5%), בפיננסים, חשבונאות וכלכלה (כ-4.2%) ובבריאות ורפואה (כ-3.7%). עוד עולה מהמחקר כי הישגיהם של ילדים לאבות העובדים בעבודות כלליות ובמקצועות בסיסיים היו גבוהים בכ-5.4%.

תמונה שונה עולה בקרב אימהות העובדות במקצועות חינוך מסוימים. הישגי ילדים לאימהות העובדות כמחנכות לגיל הרך היו נמוכים בכ-4.6% בהשוואה לקבוצת מקצועות הבסיס, והישגי ילדים לאימהות העובדות כעוזרות הוראה היו נמוכים בכ-2.2%. אלה שתי קטגוריות העיסוק היחידות שבהן נמצא פער שלילי מובהק ביחס לקבוצת מקצועות הבסיס. במוסד שורש מדגישים, כי המחקר מצביע על קשר ואינו קובע שעבודת האם במקצועות אלה היא שגורמת להישגים הנמוכים יותר.

"ישנם הרבה מחקרים שקושרים בין מעמד סוציו-אקונומי לבין הצלחה בלימודים של הילדים" אומר ל'דבר' פרופ' איל קמחי, סגן נשיא מוסד שורש ואחד מעורכי המחקר. "הורים יכולים להשקיע בלימודים של הילדים שלהם בכסף באמצעות קניית שיעורי עזר, מורים פרטיים וכו' – או באמצעות זמן איכות, ליווי וחניכה. מכיוון שהן תחומי עיסוק מדעיים וטכנולוגיים והן השכלה גבוהה קשורים למעמד סוציו-אקונומי גבוה יותר – הממצאים שלנו, שמלמדים שלתחומי העיסוק השפעה גדולה על הצלחת הילדים מאשר ההשכלה, עשויים ללמד שלהורים בתחומי עיסוק אלה יש יותר מה לתת לילדים מבחינה לימודית. ייתכן גם שהמדידה של השכלה לפי תואר ראשון או שני, מחמיצה הבדלים באיכות ההשכלה בין תחומי לימוד שמובילים למקצועות שונים – שבאים לידי ביטוי בתחומי העיסוק".

קמחי הדגיש גם שהממצאים במחקר המלמדים על הישגים נמוכים בקרב ילדים לעוזרות הוראה ומורות לגיל הרך – עשויים להיות מוסברים בשל משתנים אחרים דוגמת מעמד סוציו-אקונומי – שכן מדובר במקצועות שהשכר בהם נמוך באופן יחסי. לדבריו, ילדים מגיעים למערכת החינוך מנקודות פתיחה שונות, ותפקידה של המערכת הוא לצמצם ככל האפשר את הקשר בין רקע משפחתי לבין הישגיהם. "בלי זה, קשה לדבר על שוויון הזדמנויות ועל ניידות בין־דורית".

מוסד שורש למחקר כלכלי-חברתי, הוא מכון עצמאי ובלתי תלוי לחקר מדיניות, בראשות פרופ' דן בן-דוד, העורך מחקרים מבוססי עובדות על המשק ועל החברה האזרחית בישראל.