בית הדין האזורי לעבודה בנוף הגליל-נצרת קבע בשבוע שעבר כי ההסתדרות היא ארגון העובדים היציג בחברת ורסנו תעשיות אופטיות. בית הדין קבע כי גורמי ניהול בחברה התערבו באופן פסול בהתארגנות, והורה לה להכיר ביציגות ההסתדרות, לנהל עמה משא ומתן קיבוצי ולשלם לה פיצוי של 120 אלף שקל בגין הפגיעה בהתאגדות.

עובדי ורסנו, מפעל לייצור עדשות ומוצרי אופטיקה, החלו להתארגן בהסתדרות במהלך ינואר 2026, וב-18 בינואר הודיעה ההסתדרות לחברה כי היא הארגון היציג, בצירוף טופסי ההצטרפות של העובדים. החברה סירבה להכיר ביציגות וטענה, בין היתר, כי חלק מהמצטרפים אינם עובדיה, כי עובדים חזרו בהם מהצטרפותם וכי חלקם לא הבינו את משמעות החתימה.

השופט מירון שוורץ דחה את טענות החברה והבהיר כי נכון ליום הכרזת היציגות העסיקה ורסנו 64 עובדים, ש-37 מהם היו חברי הסתדרות. בית הדין קבע כי מדובר במספר העולה באופן ניכר על השליש הנדרש לצורך הכרה בארגון עובדים יציג. גם אם הייתה מתקבלת עמדת החברה, שלפיה יש לכלול ביחידת המיקוח את כלל 75 העובדים במפעל, ש-41 מהם היו חברי הסתדרות במועד ההכרזה, גם במקרה כזה הייתה מתקיימת דרישת השליש.

בית הדין דחה את טענת ההנהלה שלפיה ההסתדרות איבדה את יציגותה בשל כך שעובדים ביטלו את חברותם בה, והבהיר כי על ביטולי חברות שנעשו לאחר הודעת היציגות חלה חזקה שלפיה הם נבעו מלחץ בלתי הוגן מצד המעסיק. במקרה כזה, נקבע, מוטל על המעסיק להוכיח כי פעל בתום לב, לא התערב בהתארגנות וכי הביטולים לא נבעו מלחץ או מהשפעה אסורים.

במקרה של ורסנו, בית הדין קבע כי הראיות דווקא מצביעות על מעורבות פעילה של גורמי הניהול בהתארגנות. בין היתר, מנהל טכנולוגיות בחברה הגביל את יציאתה של חברת ועד פעולה מהמחלקה. בית הדין קבע כי על רקע סמיכות האירוע להכרזת היציגות היה לכך משקל. אחת מחברות ועד הפעולה העידה כי מנהל האחזקה במפעל שוחח עמה ועם עובדים נוספים על ההתארגנות ואמר לה בין היתר: "למה לך לעשות את זה" ו"לא תשיגו בזה כלום". השופט שוורץ הדגיש כי עדות חברת הוועד מהימנה בעיניו, בין היתר מכיוון שהחברה לא הביאה את מנהל האחזקה לעדות כדי לסתור את הדברים, וכן לא הביאה לעדות את מנהל המפעל, אלכס זברסקי, שיכול היה לשפוך אור על האירועים.

השופט ציין כי דווקא עדים שהעידו מטעם החברה חיזקו את המסקנה שגורמי ניהול פעלו להתערב ולהשפיע על העובדים בעניין ההתארגנות. אחת העובדות העידה כי לאחר שביטלה את חברותה בהסתדרות העבירה למנהל המפעל צילום מסך שאישר את הביטול, לאחר שעלה ספק אם אכן ביטלה. עובדות נוספות העידו כי עדכנו את מנהלת משאבי האנוש על ביטול חברותן. עובדת אחרת העידה שמנהל הטכנולוגיות שאל אותה אם ביטלה את חברותה בהסתדרות. מנהלת משאבי האנוש אף אישרה כי ריכזה את הביטולים וערכה רשימה, אך מסרה גרסאות שונות באשר לאופן שבו הגיעו המסמכים לידיה.

המנהלים פעלו לסכל את ההתארגנות

בפסק הדין נקבע כי מכלול הראיות מצביע על כך שמנהלי החברה "פעלו באופן אקטיבי על מנת לסכל את ההתארגנות", בין היתר באמצעות ניסיונות למנוע שיח בין עובדים, שיחות אישיות, מסרים שבית הדין הגדיר כמאיימים ומעקב אחר ביטולי חברות באמצעות ניהול רשימות ואיסוף אסמכתאות לביטול חברות. עוד קבע בית הדין כי העובדה שהבעלים והמנהל של החברה טען כי הוא עצמו לא עסק בהתארגנות אינה פוטרת את החברה מאחריות למעשיהם של מנהליה. "מקום שבו מנהלים מטעם המשיבה פועלים בעניינים הנוגעים להתארגנות, מוטלת על המעסיק האחריות להבטיח כי סמכותם הניהולית אינה משמשת להשפעה על מימוש זכות ההתארגנות של העובדים", נקבע.

בהתאם לקביעה שהחברה פגעה בזכות ההתאגדות, קבע בית הדין כי אין להביא בחשבון את ביטולי החברות בהסתדרות שנעשו לאחר הכרזת היציגות, וכי ההסתדרות היא הארגון היציג בחברה החל מ-18 בינואר 2026. החברה חויבה להכיר ביציגות ולנהל עם ההסתדרות משא ומתן קיבוצי בתום לב, להימנע מהתערבות בענייני ההתארגנות ולא לפגוע בעובדים ובחברות ועד הפעולה בשל פעילותם הארגונית.

יו"ר מרחב עמקים צפוני בהסתדרות, לאון פרץ, מסר: "אני מצפה מכל מעסיק לכבד את זכות ההתאגדות של עובדיו. במקום להפריע או להערים קשיים, נכון לאפשר לעובדים להתארגן בחופשיות ולקיים עמם דיאלוג ענייני ומכבד. התארגנות עובדים היא זכות יסוד והיא תורמת ליחסי עבודה יציבים, הוגנים וטובים יותר עבור כלל הצדדים".

עוד הודה פרץ ליועצות המשפטיות, עורכות הדין מור ארזי גלבוע וגלי רואש, שליוו את ההליך; לאגף להתאגדות עובדים בניהולו של עמיחי סטינגר; ליו"ר נעמ"ת במרחב, ליאור ארשקוביץ אדרעי; למזכירת האיגוד המקצועי אליז אזואלוס סבח, המלווה את הוועד; ולחברי ועד הפעולה.