77% מהמורים שעזבו את המקצוע בישראל היו בעלי ותק של פחות מחמש שנים, כך עולה היום (שלישי) מדו"ח Education at a Glance של ה-OECD. מדובר בשיעור גבוה יחסית למדינות אחרות. באוסטרליה, לדוגמה, הוא עומד על 69%. הדו"ח מתבסס ברובו על נתוני 2024 ו-2025 ועוסק השנה בין היתר במחסור במורים.
לצד זאת, שיעור המורים שעוזבים את מערכת החינוך בישראל עומד על 2.5%, והוא נמוך משמעותית מממוצע ה-OECD, שעומד על 6.4%. כ-67% מהמורים שהפסיקו לעבוד במערכת יצאו לגמלאות. נתוני העזיבה בדו"ח מתייחסים לבתי הספר היסודיים ולחטיבות הביניים בלבד.
ישראל מובילה גם בצפיפות בכיתות הלימוד בקרב מדינות ה-OECD. מספר התלמידים הממוצע בכיתה בישראל גבוה בכ-32% מממוצע המדינות החברות בארגון. בבתי הספר היסודיים לומדים בממוצע 27.2 תלמידים בכיתה, לעומת 20.6 בממוצע ה-OECD. בחטיבות הביניים עומד הממוצע בישראל על 30 תלמידים בכיתה, לעומת 22.7 במדינות הארגון.
אחת הסיבות האפשריות לצפיפות הגבוהה היא הגידול במספר הילדים בישראל. בדו"ח מצוין כי ישראל נמנית עם המדינות שבהן אוכלוסיית הילדים בגילי 5 עד 14 גדלה, בעוד שבמדינות אחרות היא מצטמצמת.
מורים בבתי הספר היסודיים בישראל מלמדים יותר שעות מול כיתה ובקבוצות קטנות מעמיתיהם במדינות ה-OECD: 844 שעות בשנה בישראל, לעומת 770 שעות בממוצע הארגון. בתיכונים התמונה הפוכה: המורים בישראל מלמדים 595 שעות בשנה, לעומת 678 שעות בממוצע ה-OECD. בחטיבות הביניים מספר שעות ההוראה בישראל זהה לממוצע הארגון ועומד על 710 שעות.
למרות זאת, מספר ימי הלימוד בישראל נמוך יחסית לממוצע ה-OECD. הפער הגדול ביותר נרשם בחינוך הקדם-יסודי, שבו לומדים בישראל 182 ימים בשנה, לעומת 193 בממוצע הארגון. הפער הקטן ביותר נרשם בבתי הספר היסודיים: 182 ימים בישראל לעומת 183 בממוצע ה-OECD.
בחטיבות הביניים לומדים בישראל 174 ימים בשנה, לעומת 184 בממוצע הארגון, ובתיכונים 174 ימים, לעומת 182 במדינות ה-OECD. דו"ח Education at a Glance מתפרסם מדי שנה על ידי ה-OECD ומתבסס על נתונים שמעבירות המדינות החברות בארגון.