הדיונים בערעור על החלטת ועדת הבחירות המרכזית לפסול את הרשימה המשותפת, רע"ם, ואת נציגי הרשימה המשותפת סאמי אבו שחאדה וח"כ עופר כסיף, ייפתחו היום (חמישי) ב-10:00 בבוקר בבית המשפט העליון. זהו חלק מההליך הקבוע לדיון והכרעה בנושא פסילת מועמדים, לאחר שבקשות לפסילה נידונות בוועדת הבחירות המרכזית.

הדיון הראשון שיתקיים, בשעה 10:00, הוא בעניין אבו שחאדה, יו"ר בל"ד ומספר 3 ברשימה המשותפת. ב-11:30 יתקיים הדיון בעניינו של כסיף, המוצב במקום השישי ברשימת 'הרשימה המשותפת' מטעם חד"ש. הדיון בעניין הרשימה המשותפת ב-14:00, והדיון בנושא מפלגת רע"ם ב-15:30.

לאחר סיום הדיונים, בית המשפט יידרש לפרסם הכרעה עד יום ראשון הקרוב, 4 באוקטובר, 23 ימים לפני מועד הבחירות. זהו המועד שנקבע בחוק להחלטה על פסילת הרשימות: יום לפני הדפסת הפתקים, שתתקיים בשני.

יו״ר הרשימה המשותפת, יוסף ג'בארין, פנה אתמול לנשיאת האיגוד הבין-פרלמנטרי (IPU), ד"ר טוליה אקסון, בבקשה להתערבות בינלאומית דחופה נגד הליך הפסילה של הרשימות והמועמדים המייצגים את הציבור הערבי. האיגוד הוא ארגון בינלאומי המאגד את בתי הפרלמנט של 178 מדינות. הכנסת חברה בו מאז 1950, וב-2015 אף חתמה על אמנה משותפת המתחייבת ל"השמעת קולן של קבוצות מיעוט בפרלמנט".

בין שני הדיונים הראשונים יקיימו אבו שחאדה וכסיף הצהרה משותפת לתקשורת, יחד עם נציגיהם המשפטיים מטעם מרכז 'עדאלה'. ברשימה המשותפת צפויים לקיים מפגן תמיכה בכסיף, באבו שחאדה וכמובן ברשימה עצמה, תחת הכותרת "לא תפסלו את הקול הערבי", ופועלים לגייס לאירוע ארגוני שלום ושותפים אזרחיים של המשותפת.

הדיונים יתקיימו בפני הרכב מורחב של 9 שופטים: הנשיא יצחק עמית, השופטת דפנה ברק-ארז, השופט דוד מינץ, השופטת יעל וילנר, השופט עופר גרוסקופף, השופט אלכס שטיין, השופטת גילה כנפי-שטייניץ, השופט חאלד כבוב, השופט יחיאל כשר. למעשה מדובר ב-9 מתוך 11 שופטים מכהנים, כאשר המשנה לנשיא, נעם סולברג, מכהן גם כיו"ר ועדת הבחירות ולא נהוג שיעסוק בדיונים. כיום מכהנים בבית המשפט העליון רק 11 שופטים, ולא 15 לפי התקן, בשל המחלוקות של שר המשפטים יריב לוין עם הוועדה לבחירת שופטים, ואי הסכמתו לכינוס הוועדה לטובת מינוי שופטים לעליון.

אבו שחאדה: ועדת הבחירות, היועמ"שית וסולברג נגדו

ההסכמה הרחבה ביותר בוועדת הבחירות לפסילה הייתה נגד אבו שחאדה. כל מפלגות האופוזיציה הציוניות בכנסת הצביעו בעד הפסילה, כולל 'הדמוקרטים' שהתנגדו ליתר הפסילות; ואפילו יו"ר הוועדה סולברג הצביע בעד הפסילה, בניגוד לנוהג ארוך שנים שלפיו יו"ר הוועדה נמנע בהצבעות כאלו.

מרבית הטיעונים לכך היו סביב מאמרו של אבו שחאדה 'מבול אל-אקצא': הערות ראשונות', שפרסם ב-8 באוקטובר 2023 בערבית באתרים 'אל-ערבי ג'דיד' ו'ערב48'. במאמר הוא מסביר את הטבח שאירע יום קודם לכן, ונראה כי אף מספק לו הצדקה.

בדיון בוועדת הבחירות הסביר אבו שחאדה את עמדתו, ואמר כי התבטא רבות בשלוש השנים האחרונות נגד פגיעה באזרחים בשני הצדדים ובקריאה להפסקת אש. למוחרת הפסילה בוועדה, אמר בראיון לכאן רשת ב', כי אם היה מבין את גודל הזוועות, לא היה כותב את המאמר. בתשובתו לבית המשפט העליון לקראת הדיון אמר כי הוא קורא לשלום ומתנגד למלחמה בין העמים.

מעיון במאמרו ניכר שהוא מביע הזדהות עם ההתנגדות הפלסטינית ושולל את קיומה של מדינת ישראל. עם זאת, הוא לא קרא לעשות זאת במאבק מזוין. מצד שני, נראה מדבריו במאמר שהוא רואה ב"התנגדות", כלומר בחמאס, ארגון לגיטימי.

לקראת הדיון, היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב מיארה ופרקליט המדינה עמית איסמן הגישו לבית המשפט העליון חוות דעת, שלפיה יש לאשר את פסילת אבו שחאדה "בשל תמיכתו במאבק מזוין בישראל, כולל במהלך מתקפת השבעה באוקטובר". זאת בניגוד לשאר בקשות הפסילה, שלהן היועמ"שית מתנגדת. לפי חוות הדעת, אבו שחאדה "נתן – בזמן אמת, ובעיתוי שלא היה חמור ממנו וספק אם היה רגיש ממנו מבחינה ביטחונית וציבורית – לגיטימציה למתקפה הרצחנית של השבעה באוקטובר, מתקפת הטרור הקשה ביותר שידעה מדינת ישראל בתולדותיה".

עוד קבעו בהרב מיארה ואיסמן "בימים רגישים אלה הדגיש המשיב את ה'פירות' שניתן להפיק מן המתקפה ונמנע מלגנותה. זאת, בעוד התחוללו קרבות ביישובים, התעורר חשש כבד שמא גורמים נוספים יצטרפו למתקפה על ישראל, המדינה כולה הייתה שרויה בהלם ובאבל כבד והתמודדה עם שלביו הראשוניים של אסון לאומי חסר תקדים. ההסברים שנתן שחאדה בדיעבד לאמירות הקשות שנכללו במאמר, לראיות נוספות שהוצגו ולהתנהלותו הכוללת מיתממים, חלקיים ואינם מתמודדים עם הטענות המרכזיות שעלו בעניינו".

הסעיף בחוק יסוד: הכנסת, הנוגע להשתתפות בבחירות, מציין במפורש כי תמיכה במאבק מזוין, של מדינת אויב או של ארגון טרור, נגד מדינת ישראל, היא עילה לפסילה מהתמודדות בבחירות, ובכך מואשם אבו שחאדה.

"ההסתה נגדי לא תפחיד אותי ואני אמשיך להיאבק למען עקרונות החירות, הצדק והשוויון כי זוהי דרכי", הגיב אבו שחאדה לעמדת היועמ"שית. "אתחיל במובן מאליו: אינני תומך במאבק מזוין, אינני תומך בחמאס ולא תמכתי במתקפת 7 באוקטובר. הניסיון לייחס לי עמדה אחרת אינו פרשנות לדבריי, אלא ניסיון לייצר עילת פסילה שאינה קיימת".

לדבריו, "היועצת המשפטית עצמה הכירה בכך שהתשתית בענייני אינה דומה למקרים שבהם הוכחה פעילות שיטתית, חוזרת ומתמשכת. עכשיו היא מבקשת להפוך מאמר אחד, על רקע הנסיבות הקשות והחריגות של 7 באוקטובר, לעילה לשלילת הזכות להיבחר. חומרת האירוע יכולה להשפיע על האופן שבו קוראים את הדברים שאותם הסברתי, אבל היא אינה יכולה להחליף את המבחנים החוקתיים שקבע בית המשפט העליון לפסילת מועמד, במיוחד לאחר שהבהרתי את עמדתי".

כסיף: התייחסות לתמיכתו בהליכים נגד ישראל

בקשת הליכוד לפסול את עופר כסיף מתמקדת בהתבטאויותיו ובפעילותו הבינלאומית: תמיכתו בהליך שהגישה דרום אפריקה נגד ישראל בהאג בטענה לרצח עם בעזה, פנייתו לפרלמנט הבריטי בקריאה להרחבת הסנקציות נגד התנחלויות וקריאותיו לשחרור אסירים ביטחוניים. לטענת הליכוד, אלה מצביעות על תמיכה במאבק מזוין נגד ישראל.

כסיף טוען בתגובתו לעליון כי הבקשה מערבבת בין התנגדות למדיניות הממשלה לבין תמיכה בחמאס. לדבריו, תמיכה בהליך משפטי נגד ישראל אינה תמיכה במאבק מזוין, וחלק מההתבטאויות המיוחסות לו סולפו או הוצאו מהקשרן. בדיון בוועדת הבחירות הדגיש כי גינה את טבח 7 באוקטובר כבר ביום שבו התרחש. כסיף אף מבקש מהעליון להטיל על הליכוד הוצאות משפט משמעותיות, בטענה לשימוש לרעה בהליך.

היועמ"שית התנגדה לפסילתו. בעמדתה לוועדה הסתייגה מחלק ממעשיו והתבטאויותיו, אך קבעה כי מכלול הראיות אינו מבסס עילת פסילה. בין היתר הבחינה בין האשמת ישראל בפשעי מלחמה לבין תמיכה במאבק מזוין נגדה.

העימות סביב כסיף הגיע גם לאיגוד הבין־פרלמנטרי, ה־IPU. בהחלטה מאוקטובר 2025 קבע הארגון כי הסנקציות שהטילה עליו ועדת האתיקה של הכנסת מגבילות באופן שרירותי את פעילותו הפרלמנטרית בשל ביטוי עמדות פוליטיות, וקרא להשיב את מלוא זכויותיו.

זו אמנם החלטה הנוגעת לסנקציות קודמות, ולא לבקשת הפסילה הנוכחית, אך לפי תגובת כסיף לעליון, בעקבות בקשת הפסילה פנה מזכ"ל ה־IPU ליו"ר הכנסת אמיר אוחנה והביע דאגה; הנושא צפוי לעלות לדיון במליאת הארגון בחודש הקרוב. עצם התמיכה המסתמנת של הארגון בזכויותיו של כסיף כחבר כנסת עשויה להעיד על הלגיטימציה החוקית של אמירותיו.

הרשימה המשותפת: מצע בל"ד במוקד

בקשת הליכוד לפסילת הרשימה המשותפת נשענת על מצע בל"ד, הצעות חוק והתבטאויות של נציגי הרשימה. לפי טענות הליכוד, החומר מצביע על שלילת אופייה היהודי של המדינה ועל תמיכה במאבק מזוין נגדה. בין היתר מוזכרות הצעות לביטול חוק הלאום ולכינון מדינה דמוקרטית, שוויונית ומשותפת. לפי הליכוד והרוב שיש למפלגות הקואליציה בוועדת הבחירות, עמדות אלו מעידות על תמיכה בשלילת קיומה של ישראל מדינה יהודית ודמוקרטית ומהוות עילה לפסילה.

בערעורה טוענת המשותפת כי הבקשה נשענת ברובה על חומר ישן, וכי הליכוד אף הסתמך על מצע לא עדכני של בל"ד. הרשימה מדגישה את סדר היום שהציג יו"ר המשותפת יוסף ג'בארין: מאבק בפשיעה בחברה הערבית, שוויון בהקצאת משאבים, הרחבת תחומי השיפוט של היישובים הערביים ותמיכה במדינה פלסטינית לצד ישראל בגבולות 1967.

היועמ"שית התנגדה לפסילת הרשימה. לדבריה, לא הוצג שינוי ראייתי המצדיק סטייה מהכרעות קודמות. היא קבעה כי יש לבחון את הרשימה כמכלול, ולא הוכח שהחומר הנוגע לבל"ד מבסס עילה לפסילת הרשימה המשותפת כולה.

רע"מ: מחלוקת על עמותת 'סיוע 48' 

נגד רע"מ הוגשו שלוש בקשות פסילה, מטעם הליכוד, עוצמה יהודית ופורום 'בוחרים בחיים'. במרכזן טענות לקשרים בין המפלגה ובכיריה לבין עמותות שלטענת המבקשים סייעו לארגוני טרור. עוצמה יהודית טוענת גם לפער בין המסרים שמשמיע מנסור עבאס בעברית ובערבית, ולכך שהכרתו באופייה היהודי של המדינה נועדה למנוע פסילה שלו.

בפורום 'בוחרים בחיים' טוענים כי הציגו תשתית ראייתית רחבה לתמיכה חומרית ופוליטית במאבק מזוין, ולמעורבות של בכירי רע"מ בפעילות העמותות. לקראת הדיון הפנו בפורום לדו"ח רשמת העמותות מ־2025 בנוגע ל'סיוע 48', שלטענתם מתאר העברות כספים ושיתופי פעולה עם גופים הקשורים לטרור.

רע"מ דוחה את הטענות. בערעורה טוענת הרשימה כי הבקשות ממחזרות טענות שנבחנו ונדחו בעבר, וכי לא הוצגו ראיות המבססות את הקשר הנטען בינה לבין העמותות. עוד נטען כי המבקשים מתעלמים ממצעה העדכני ומפעילותה הפרלמנטרית, ואינם מצביעים על מעשה של המפלגה או של מי שפעל מטעמה שמקים עילת פסילה. יו"ר המפלגה מנסור עבאס כינה את הפסילה "החלטה פוליטית" ואמר כי נועדה למנוע הקמת ממשלה חלופית לנתניהו.

גם היועמ"שית התנגדה לפסילה. לפי עמדתה המצוטטת בערעור, החומרים אינם מבססים קשר ממשי ועדכני המאפשר לייחס לרע"מ את מעשי העמותות. בדיון בוועדה ציינה נציגתה גם את הכרת עבאס ביהדותה של המדינה.

לקראת הדיון הודיע פורום 'בוחרים בחיים' כי משפחות שכולות וחברי הפורום יפגינו ביום חמישי ב־10:00 מחוץ לבית המשפט העליון, בדרישה להותיר את הפסילה על כנה. באותו הזמן צפויה במקום מחאה נגד פסילת רע"מ והמשותפת.