
נועם אברמוביץ' חלמה להיות ראשת ממשלה. כל חייה הייתה מובילה חברתית: פעילה ומדריכה מסורה בתנועת נוער, חניכה במכינה קדם צבאית, ותצפיתנית בצה"ל. ב-7 באוקטובר 2023 נרצחה בבסיס נחל עוז, שבו הוצבה רק יומיים קודם לכן. משפחתה החליטה להנציח אותה בדרך ייחודית, והקימו לזכרה את מרכז 'בדרכי נועם' – מרכז חינוכי לחיזוק השירות הציבורי בישראל, שמטרתו לעודד בני נוער וצעירים להיות עובדי ציבור.
"לא רצינו לראות את השם שלה חקוק על לבנים, אנדרטאות. דברים דוממים", אומרת אדוה אברמוביץ', אמה של נועם. "רצינו להפיץ את הזרעים והערכים שלה באמצעות חינוך". מבחינתה, הבחירה בחיזוק השירות הציבורי היא אחד התיקונים שהחברה הישראלית זקוקה להם לאחר מחדל 7 באוקטובר.
המרכז משמש כיום זרוע החינוכית של 'תשתית', ארגון ללא מטרות רווח שעוסק בחיזוק יכולת התפקוד של השירות הציבורי. "המטרה שלנו היא שהאנשים הכי טובים שיש יגיעו למערכות האלה, שהמערכות יעבדו בצורה אפקטיבית ויעילה", אומר עומר וינברג, מנכ"ל הארגון. לצד פעילויות נוספות של הארגון בליווי ושותפות עם משרדי ממשלה ורשויות מקומיות, 'בדרכי נועם' מבקש לעסוק בשאלה מוקדמת יותר: איך בכלל גורמים לצעירים וצעירות לראות בשירות הציבורי מקום שבו אפשר להשפיע?
הפעילות מכוונת כיום לשלוש קבוצות עיקריות: תלמידי תיכון מגיל 16 ומעלה, חניכי מכינות קדם-צבאיות ושנות שירות, וצעירים אחרי השירות הצבאי – סטודנטים, משתתפים בתוכניות מנהיגות ומרכזי צעירים. "אנחנו מתחילים מזה שנערים ישאלו את עצמם מה מפריע להם ברמה האישית, מה הם היו רוצים לשפר. אחרי כן מבקשים להבין מה אפשר לעשות עם זה ברמת הרשות המקומית", אומר וינברג, "בהמשך אנחנו מפגישים אותם עם עובדי ועובדות הרשות ומכירים להם מקרוב את העבודה שנעשית במקום שבו מתקבלות החלטות".
פעילויות בתיכונים, במכינות קדם-צבאיות ובאקדמיה
הקשר בין 'תשתית' למשפחת אברמוביץ' נוצר זמן קצר יחסית לפני הקמת המרכז. וינברג, שהחל לגבש את הקמתו, שמע במקרה על פעילותה של אברמוביץ', שהחלה לדבר באופן עצמאי עם בני נוער על שירות ציבורי. השיחה ביניהם הובילה, לדבריו, לחיבור מיידי ולהחלטה להקים את המרכז לזכרה של נועם בתוך כשבועיים. מאז עובדים הארגון והמשפחה יחד באופן שוטף. בשנה האחרונה אף יצאו בקמפיין גיוס המונים להקמת המרכז, שבו השתתפו יותר מ-8,000 אנשים וגופים עסקיים. בין היתר, נתמכת פעילות הארגון על ידי פדרציית ניו יורק ועמותת קרן צבעוני.
בשנה הקרובה, אומר וינברג, מתכנן הארגון להפעיל תוכנית ב-15 תיכונים, בשיתוף רשתות עתיד ואורט. במקביל מתקיים שיתוף פעולה עם מועצת המכינות הקדם-צבאיות והג'וינט, שכולל סדנאות וסמינרים, מפגשים עם משרתי ציבור וסדנאות העוסקות בכלי מדיניות ובשירות הציבורי. המרכז מפעיל בשיתוף הג'וינט גם הכשרת מנחים ומערך של רכזי שירות ציבורי באקדמיה, שמטרתם לסייע בידי הסגל לחשוף את הסטודנטים לדמויות בשירות הציבורי וליכולת להשפיע ולשנות את המציאות באמצעותו.
"נועם חלמה להנהיג מתוך נקודת מבט שתמיד ראתה את החברה הישראלית על כל גווניה, ודאגה לה", אומרת אברמוביץ', "לכן, מבחינתי ילד או ילדה או צעיר שאומרים 'פתחתם לי את העיניים ואני רוצה לקחת ממנה את האחריות, את היכולת לחלום, את הקשר לארץ הזו' – זו התמצית".
"יש לנו עם נפלא אבל אין מדינה"
הבחירה לשים את הדגש על חיזוק השירות הציבורי ולא על מנהיגות באופן כללי, קשורה באופן הדוק למה שחוותה המשפחה באותו בוקר נורא של 7 באוקוטבר. "כשחיפשנו את הבת שלנו וניסינו להבין מה עלה בגורלה, התברר לנו שאין מדינה", אומרת אברמוביץ', "היו שם אזרחים טובים שעזרו לנו. אבל פתאום התברר לנו שאולי יש לנו עם נפלא אבל אין מדינה – וזה לא אמור להיות ככה. זו הייתה תחושה איומה של בדידות.
"לא סתם הגענו לאן שהגענו. עולם השירות הציבורי הוזנח לאורך שנים ארוכות. יש נהירה החוצה ממנו וכניסה מאוד מוגבלת אליו. אני ממש הרגשתי ברמה הרוחנית שזה מה שנועם הייתה רוצה שנעשה. כי זה מה שהיא האמינה בו – להיות אזרחית מעורבת. עד אז לא היינו אזרחים מעורבים. שילמנו מיסים והלכנו לצבא ולא מעבר".
מתוך החוויה הזאת, לדברי אברמוביץ', התחזקה אצל המשפחה ההבנה שהשירות הציבורי אינו מושג מופשט. הוא התשתית שבאמצעותה מדינה אמורה לפעול. "יש פה דור שלם שלא יודע בכלל מה זה שירות ציבורי", היא אומרת, "איך פועלת מדינה, מי אחראי על מה, איך עובדים משרדי ממשלה, רשויות".
הדגש על בני נוער נובע גם מהאמונה שזה השלב שבו מתעצבת הזהות האזרחית. "אני חושבת שהמהות היא לתפוס נוער בשנים הקריטיות שבהן הם בונים זהות. מי אני, מה אני בעולם, איך אני מחובר למקום שאני חי, האם ואיך אני הופך לאזרח מעורב. אנחנו רוצים לספר להם סיפור חדש על היכולת להיות משרת ציבור, להשפיע ולשפר את המקום הזה מבפנים, מתוך המדינה והרשויות". במקום שהמדינה תצטייר כמערכת רחוקה שמופעלת על ידי אחרים, המטרה היא לאפשר להם הצצה לתוכה, להכיר את האנשים שעובדים בה, ולשאול מה הם עצמם היו רוצים לשנות.
אברמוביץ' אומרת שהמיזם לא נועד להנציח את מותה של נועם, אלא את האופן שבו חיה. "המרכז הזה הוא ממש נועם מקצה לקצה. היא הייתה ילדה שחלמה ועשתה המון בחייה הקצרים. זה לא בא ממני. תמיד צחקנו על זה שזה יעבור לה".
