הבית התחתון (בית הנבחרים) של הפרלמנט האיטלקי צפוי להצביע היום (שישי) על אישורה הסופי של הצעת החוק שמאמצת באופן רשמי את ההגדרה של הברית הבין-לאומית לזיכרון השואה (IHRA) לאנטישמיות, והופכת אותה לחוק במדינה. הפגנה של מתנגדי החוק מתוכננת להיערך מחוץ לבית הפרלמנט לקראת ובמהלך ההצבעה.

אם תאושר החקיקה, איטליה תהיה למדינה הראשונה שהופכת את הגדרת האנטישמיות של IHRA לחוק לאומי מחייב, ולא מסתפקת בהחלטה ממשלתית בלבד, כפי שעשו מדינות אחרות.

הגדרת האנטישמיות והמחלוקת

הצעת החוק שמכונה DDL 1004, הוצגה על ידי מפלגת הימין הקיצוני 'לה ליגה', שותפה בקואליציית הימין של ראש הממשלה ג'ורג'יה מלוני.

הסנאט האיטלקי אישר כבר ב-4 במרץ את ההצעה. עם זאת, בהצבעה שנערכה לפני יומיים על הצעת החוק בוועדה הפרלמנטרית, מפלגת השמאל 'המפלגה הדמוקרטית' (PD) נמנעה בשל החשש שהחוק יגביל ביקורת נגד ישראל. מקור במפלגה אמר לסוכנות הידיעות רויטרס כי הגדרת האנטישמיות שכלולה בחוק "מפלגת" וקרא לקואליציית הימין שמקדמת את החוק לשנותו.

איחוד הקהילות היהודיות באיטליה (UCEI) – ארגון הגג המייצג את הקהילות היהודיות ברחבי המדינה – ברך מנגד על אישור החוק בסנאט וכינה אותו ניצחון לחברה, ולא רק לקהילה היהודית. האיחדו הודה למחוקקים משני צדי המתרס על כך שהגיעו לניסוח מוסכם.

תומכי החוק אומרים כי יש צורך באמצעי הגנה חזקים יותר בעקבות העלייה באנטישמיות לאחר 7 באוקטובר. המרכז לניטור אנטישמיות ברשת של איטליה תיעד 963 מקרי אנטישמיות ב-2025, יותר מפי שניים לעומת 2022 , לפני המלחמה בעזה.

לטענת המתנגדים ההגדרה הזאת יכולה להגביל את חירות הביטוי, לצנזר אקטיביזם לגיטימי למען זכויות הפלסטינים ולתרום לבלבול בין יהודים למדינת ישראל.

הברית הבין-לאומית לזיכרון השואה היא ארגון בין-ממשלתי המאגד 35 מדינות חברות, שהוקם ב-1998 במטרה לקדם, להאיץ ולתאם מחקר, הוראה ושימור של זכר השואה ברחבי העולם. הארגון אימץ ב-2016 הגדרה מעשית (לא מחייבת משפטית) לאנטישמיות, שמשמשת תקן בינלאומי שמקובל על מדינות וגופים רבים בעולם.

על פי ההגדרה, אנטישמיות היא "תפישה מסוימת של יהודים, שניתן להביע אותה כשנאה כלפיהם", ויכולה להתבטא גם במועצות או בביקורת קולקטיבית כלפי מדינת ישראל כאשר היא גולשת לשנאת יהודים או לאפליה.

השמאל איטלקי מפולג

מרבית חברי 'המפלגה הדמוקרטית' נמנעו בהצבעה ביום רביעי, אך שישה סנאטורים הפרו את ההימנעות המפלגתית והצביעו בעדו. לטענת המיעוט התומך, בהובלת גרציאנו דלריו, ההימנעות של המפלגה משקפת את ההיסוס ארוך השנים בתוך השמאל האיטלקי לנקוט בעמדה ברורה נגד העלייה באנטישמיות.

חבר המפלגה עמנואל פיאנו, בנו של ניצול אושוויץ, אף מתח ביקורת על ההחלטה של מפלגתו לא לתמוך בחוק. "לא אתן שיתארו את המאבק נגד אנטישמיות כמכשול לביקורת על ממשלתו של בנימין נתניהו, "צה"ל או המתנחלים", אמר לרויטרס.

הפגנות נגד החוק

אתמול הפגינו מאות אנשים במחוץ לבית האופרה לה סקאלה במילאנו נגד אישור החוק. קבוצות יהודיות הצטרפו למתנגדים. המפגינים נשאו דגלי פלסטין, צלצלו בפעמונים ושרקו במשרוקיות. על השלטים שהחזיקו נכתב "לא לחוק האנטישמיות", "ביקורת על ישראל אינה אנטישמיות", "מחאה היא זכות", ושרו "שחררו את פלסטין".

דוברים בעצרת אמרו כי החוק מסוכן והוסיפו כי הוא יוצר השוואה בין שנאה גזענית לביקורת נגד ישראל ועשוי להשתיק את קולות אלה שמבקרים את הכיבוש ואת אפליית הפלסטינים, לטענתם.

ג'וליה, חברה בארגון 'המעבדה היהודית נגד גזענות', אמרה לסוכנות הידיעות הטורקית 'אנדולו' כי הקבוצה שלה וארגונים יהודיים אחרים מתנגדים לחוק. לדבריה, במסגרת חוק מנצ'ינו מ-1993, קיים כבר באיטליה חוק נגד פשעי שנאה, גזענות, אפליה ותעמולה פשיסטית. "אנחנו לא זקוקים לחוק ספציפי שמתייחס לביקורת נגד ישראל כאנטישמיות. אנחנו מאמינים כי החוק יגביר את האנטישמיות ולא ימנע אותה, משום שהוא ישתיק מחלוקת ויחזק את הסולידריות עם הפלסטינים".

גם האומנית היהודית מוני עובדיה מתנגדת לחוק: "החקיקה רודפת אחרי יהודים כמו גם אחרי אנשים ישרים וחופשיים. אומר את זה: אם אלברט איינשטיין וזיגמונד פרויד היו חיים היום, הם היו מורשעים תחת החוק הזה. כך גם הפילוסופית חנה ארנדט".

"אין ספק שבנושא כמו אנטישמיות, רצוי שההצבעה הייתה פה אחד, אך במקביל אין ספק שצריך לשנות את החוק משום שהוא פגום ביסודו", אמרה המנהיגה השותפה של מפלגת השמאל AVS, ניקולה פראטואני לרויטרס.