בשעה 08:35 בבוקר נחסמה הכניסה לתיכון המקצועי "אנרי-מאטיס" בעיר טראפ שבמחוז איבלין. עשרות תלמידים גררו פחי אשפה ירוקים ומתקני מחזור אל שערי הברזל, ערמו אותם והציתו אותם. דקות לאחר מכן נורו זיקוקי די-נור ישירות לעבר דלתות הזכוכית של המבנה, ולובי בית הספר התמלא בעשן.
"ראינו להבות עולות מהכניסה, התלמידים בפנים צרחו והייתה בהלה גדולה", העידה סייעת חינוכית במוסד בראיון שהובא בעיתון "לה פריזיאן". התקרית בתיכון תועדה ביום חמישי, וב"לה פריזיאן" דווח כי האש שפרצה בלובי נגרמה לאחר ירי זיקוקים לעבר המבנה.
חופשת הקיץ הסתיימה רק לפני כחודש, ואיש לא ציפה שכך תיפתח שנת הלימודים החדשה בצרפת. אלפי תלמידים נעצרו ומאות נפצעו במהלך המחאה, וביום שישי נסגרו לפחות 400 בתי ספר תיכוניים. יותר מ-100 בתי ספר ספגו נזק חמור. צרפת נערכת לחזרה ללימודים מחר (שני) לאחר סוף שבוע שבו התבררו ממדי הנזק שגרמו העימותים וההשחתה בבתי הספר.
המחאה החלה עוד בחודש ספטמבר באזור פריז והתפשטה במהירות ברחבי המדינה. ביום חמישי לבדו הודיע משרד הפנים על מעצרם של 1,949 בני אדם, רובם צעירים, ועל 305 שוטרים וז'נדרמים שנפצעו. בני נוער תועדו מתעמתים עם שוטרים, שבכמה מקרים ירו לעברם גז מדמיע בתוך מתחמי בתי הספר.
Alors que la mobilisation lycéenne se poursuit ce vendredi, les débordements se multiplient. Le lycée Henri-Moissan, à Meaux, a été incendié. pic.twitter.com/snyRpFVC3T
— M6 Info (@m6info) October 2, 2026
השיא של המחאה, כך מקווים השלטונות, הגיע ביום שישי, אז 560 בתי ספר תיכוניים – מתוך כ-3,700 תיכונים ציבוריים בצרפת – דיווחו על שיבושים או מחאות. בחלק מהמקרים הסתכמו האירועים בוונדליזם ובהצתת פחי אשפה, ובמקרים החמורים יותר נגרם הרס לכיתות, למשרדים, לגדרות ולשערים. המחאות התפשטו בסופו של דבר ליותר מ-1,000 בתי ספר, לפי נתוני משרד החינוך הצרפתי, וב"גרדיאן" הבריטי דווח כי עד יום שישי נעצרו כמעט 3,000 בני אדם מתחילת גל המחאה.
עומס לימודים, מחסור במורים וכיתות צפופות
הסרטונים הרבים של סצנות האלימות והוונדליזם שהופצו ברשתות לא הציגו דרישות קונקרטיות ואחידות של התלמידים, אולם בתקשורת הצרפתית הציגו את המחאה כנטועה בשחיקה עמוקה בתנאי הלימוד במערכת החינוך. מחוץ לתיכון "למרטין" שברובע התשיעי בפריז תלו תלמידים שלטים עם הכיתוב: "08:00 עד 18:00 – יותר שעות שיעור משעות שינה".
בראיונות שהעניקו לתקשורת המקומית הסבירו תלמידים כי שעות הלימוד הממושכות, לצד עומס המטלות בבית, אינן מותירות להם פנאי למנוחה או לפעילות מחוץ ללימודים. אל בעיית העומס מתווסף מחסור במורים ברחבי המדינה. בשנת הלימודים 2024-2025, לפי נתונים שעליהם דיווח "לה מונד", 7.5% מכלל שעות הלימוד בחטיבות הביניים ובתיכונים לא התקיימו בשל היעדרות מורים שלא הוחלפו. מדובר בכ-15.4 מיליון שעות לימוד.
דוח אחר שפרסם איגוד מנהלי בתי הספר (SNPDEN) חשף כי בתחילת שנת הלימודים הנוכחית 65% מהמוסדות דיווחו על מחסור בלפחות מורה אחד, לעומת 60% בשנה הקודמת. כמעט ארבעה מכל עשרה מוסדות דיווחו על מחסור ביותר ממורה אחד. כתוצאה מהמחסור נאלצות הנהלות בתי ספר להתמודד עם כיתות צפופות ועם קושי לקיים את מלוא תוכנית הלימודים.
Students across France are protesting poor classroom conditions, staff shortages and a below-inflation education budget increase, with tens of thousands joining nationwide demonstrations https://t.co/EgnnWpoxnN pic.twitter.com/MQ6C0GKavS
— Reuters (@Reuters) October 3, 2026
בנוסף לכך, התלמידים מוחים על מצב התשתיות בבתי הספר. תלמידים בפריז, בליון ובשטרסבורג דיווחו לכתבי שטח כי במהלך גלי החום של תחילת שנת הלימודים נמדדו בתוך הכיתות טמפרטורות של 35 מעלות, ללא מאווררים או מזגנים, מה שהפך את השהייה בחדרים לבלתי נסבלת.
הפערים החברתיים מחריפים את תחושת הקיפוח בפרברים העניים. בתיכונים המקצועיים בשכונות סן-דני ו-ואל ד'אואז, שבהם שיעור גבוה של תלמידים ממשפחות מהגרים, הלינו המוחים על הקיצוצים שערכה הממשלה בבתי הספר המקצועיים. לטענתם, הקיצוץ בשעות ההוראה וביטול מגמות מצמצמים את סיכוייהם לעבור את מבחני הבגרות הצרפתיים ולהתקבל למוסדות להשכלה גבוהה, ובכך מקבעים, לשיטתם, את הפערים מול בתי הספר הכלליים במרכזי הערים.
הממשלה מגנה את האלימות, השמאל קורא להרחיב את המחאה
הנשיא עמנואל מקרון וממשלתו הציגו עמדה תקיפה נגד האירועים. מקרון גינה את מעשי האלימות וההשחתה והדגיש כי הממשלה לא תאפשר למיעוט אלים למנוע מרוב התלמידים לממש את זכותם ללמוד. שרי הממשלה האשימו את ראשי השמאל הקיצוני בכך שהם "מלבים את האש ומעניקים לגיטימציה לאנרכיה ברחובות" מתוך שיקולים אלקטורליים.
שר החינוך אדואר ז'פראי הודה בראיונות לתקשורת כי קולותיהם ומצוקותיהם של התלמידים בנושאי תנאי הלימוד צריכים להישמע, אך הבהיר כי שום תביעה או קושי אינם מצדיקים הצתת מבנים או תקיפת כוחות ביטחון. הממשלה טענה בין היתר כי גורמי שמאל רדיקלי מנצלים את המחאה ומסלימים אותה. מפלגת "צרפת הבלתי-כנועה" דחתה את הטענות.
מן הצד השני, מנהיג השמאל ז'אן-לוק מלנשון ומפלגתו "צרפת הבלתי-כנועה" (La France Insoumise) התייצבו לצד המוחים ודרשו לפתוח בשביתה כללית כדי להגביר את קולם. מלנשון האשים את המשטרה בהפעלת אלימות בלתי מידתית נגד קטינים, וטען כי זעמם של התלמידים הוא תוצאה ישירה של מדיניות צנע מתמשכת וקיצוצים בתקציבי השירותים הציבוריים. נציגי השמאל קראו להרחיב את המאבק ולהוציא לרחובות גם את ציבור העובדים, הסטודנטים וההורים, במטרה להפעיל לחץ על הממשלה לקראת אישור תקציב המדינה לשנת 2027.
ממשלת צרפת חשפה בשבוע שעבר את תוכנית תקציב 2027, הכוללת קיצוצים בתקציב המדינה. תקציב משרד החינוך אמור לגדול בכ-1.2 מיליארד אירו ולהגיע לכ-64 מיליארד אירו, אך לפי התוכנית יבוטלו 1,588 משרות הוראה קבועות, מהלך שלפי הממשלה משקף את הירידה במספר התלמידים. במקביל, התוכנית כוללת תוספת של אלפי משרות אחרות במערכת, בין היתר של מורים מתמחים.