דבר העובדים בארץ ישראל
menu
יום ראשון כ"ג בתשרי תשפ"ז 04.10.26
24.0°תל אביב
  • 18.4°ירושלים
  • 24.0°תל אביב
  • 23.2°חיפה
  • 24.9°אשדוד
  • 22.6°באר שבע
  • 29.0°אילת
  • 23.8°טבריה
  • 17.8°צפת
  • 23.4°לוד
  • IMS הנתונים באדיבות השירות המטאורולוגי הישראלי
בחירות 2026

מחשש לפגיעה בטוהר הבחירות: נציגי ענקיות הטכנולוגיה נפגשו עם ועדת הבחירות והנשיא

נציגים בכירים בטיקטוק, מטא, גוגל ומיקרוסופט הציגו במפגש את המאמצים לזיהוי תוכן שנוצר או שונה בעזרת בינה מלאכותית, לצמצום התחזות והפצת מידע מטעה, לשיבוש מבצעי השפעה מתואמים ולחיזוק השקיפות בפרסום פוליטי |הנשיא קרא לציבור לגלות ערנות

חברי ועדת הבחירות המרכזית בדיון בפסילת רשימות, 23 בספטמבר 2026 (צילום: ועדת הבחירות המרכזית)
חברי ועדת הבחירות המרכזית בדיון בפסילת רשימות, 23 בספטמבר 2026 (צילום: ועדת הבחירות המרכזית)
אור גואטה
אור גואטה
כתב ביטחוני-מדיני
צרו קשר עם המערכת:

נציגים בכירים של חברת הטכנולוגיה טיקטוק, מטא, גוגל ומיקרוסופט נפגשו היום (ראשון) בבית הנשיא עם יו"ר ועדת הבחירות המרכזית, השופט נעם סולברג, ומ"מ מנכ"ל הוועדה, דין ליבנה, ודנו בסוגיית טוהר הבחירות במרחב הדיגיטלי.

השימוש בכלי בינה מלאכותית גובר לקראת הבחירות, בין אם על ידי המפלגות, שמחויבות בסימון התוכן, ובין אם על ידי גורמים לא רשמיים שלא מחויבים בכך והרגולציה עליהם מועטה.

במפגש הציגו נציגי החברות את מאמציהן לזיהוי תוכן שנוצר או שונה באמצעות בינה מלאכותית, לצמצום התחזות והפצת מידע מטעה על הליך ההצבעה, לשיבוש מבצעי השפעה מתואמים ולחיזוק השקיפות בפרסום פוליטי ממומן. בנוסף, התחייבו החברות להפנות את הציבור לאתר ולחשבונות הרשמיים של ועדת הבחירות כמקורות המוסמכים למידע על ההליך.

יו"ר ועדת הבחירות המרכזית לכנסת, שופט העליון נועם סולברג, וצוות הוועדה בהגשת הרשימות לכנסת ה-26 (צילום: יונתן זינדל / פלאש 90)
יו"ר ועדת הבחירות המרכזית לכנסת, שופט העליון נועם סולברג, וצוות הוועדה בהגשת הרשימות לכנסת ה-26 (צילום: יונתן זינדל / פלאש 90)

עוד הודגש בדיון הצורך בחיזוק ערוצי התקשורת בין החברות לוועדת הבחירות ולפרקליטות המדינה כדי לאפשר בחינה של אירועים דחופים. על פי הוועדה, הקשר עם הפלטפורמות וגופי הביטחון יקבל ביטוי גם במרכז השליטה שלה ביום הבחירות, ויימשך במהלך ספירת הקולות ועד לפרסום התוצאות. בהודעת הוועדה הודגש כי הפעילות תיעשה ללא העדפה פוליטית ותוך שמירה על חופש הביטוי והפרטיות.

החשש ממניפולציות דיגיטליות בבחירות הוביל ליישום צעדים חריגים במדינות ברחבי עולם. בדצמבר 2024 בית המשפט החוקתי ברומניה ביטל את הליך הבחירות לנשיאות, לאחר שקבע כי שימוש בלתי שקוף בטכנולוגיות דיגיטליות ומימון לא מוצהר פגעו בחופש הבחירה ובשוויון בין המתמודדים. טיקטוק דיווחה על הסרת רשתות שקידמו את המועמד קלין ג'ורג'סקו ואת מפלגת 'הברית לאיחוד הרומנים' (AUR), מפלגה ימנית-פופוליסטית ולאומנית-קיצונית.

הנציבות האירופית פתחה בחקירה בטענה כי טיקטוק לא טיפלה כראוי בסיכונים להליך הבחירות, במה שנחשד כהתערבות מצד רוסיה בבחירות באמצעות הרשת החברתית.

גם בישראל תועדו רשתות התחזות בתקופת בחירות. באפריל 2021 הודיעה פייסבוק שהסירה עשרות חשבונות, דפים וקבוצה אחת שפעלו מאיראן וכוונו לפיה לקהל הישראלי. בתיעוד מקומי נחשפה התחזות לתנועת 'הדגלים השחורים', פנייה לפעילי מחאה והפצת מסרים מסיתים בכמה פלטפורמות. בארגון 'פייק ריפורטר', שתיעד את הפעילות, הבהירו אז שאינם יכולים לאשר בעצמם את הייחוס לאיראן, אך במהלך 'מחאת הדגלים השחורים', הארגון התנער מהפעילות שתועדה. בסופו של דבר לא נמצאה הוכחה על כך שהפעילות המתועדת שינתה את תוצאות הבחירות.

"להרחיק את דבר השקר"

סולברג הדגיש במפגש את הגבול שבין הגנה על ההליך להתערבות בשיח: "האחריות המשותפת שלנו אינה רק לטפל בהטעיה לאחר שכבר עשתה לה כנפיים, אלא להרחיק ככל הניתן את דבר השקר – את האפשרות לכך שכלים רבי עוצמה ינוצלו ליצירת מצגי שווא, להתחזוּת, או למניפולציה על ההליך הדמוקרטי". לדבריו, "עלינו להיות ערוכים להתמודדות עם התחזוּת לגורמים רשמיים; עם הפצת מידע כוזב בנוגע לאופן ההצבעה; עם שימוש מטעה בתוכן; עם מִבצעי השפעה מתואמים; ועם תעמולת בחירות שאינה מוצגת בשקיפות הנדרשת. וזוהי רק רשימה חלקית".

נשיא המדינה יצחק הרצוג נושא דברים לאומה לקראת הבחירות הכלליות בישראלPhoto by Kobi Gideon / GPO
נשיא המדינה יצחק הרצוג נושא דברים לאומה לקראת הבחירות הכלליות בישראל
Photo by Kobi Gideon / GPO

הנשיא יצחק הרצוג קרא לציבור לגלות ערנות: "לצד ההזדמנות הגדולה יש גם סכנות ממשיות, לכן אנחנו נפגשים היום כדי לחזק את שיתוף הפעולה לשמירה על טוהר הבחירות ואמינות המידע", אמר הרצוג והוסיף: "אני קורא לציבור הישראלי לנהוג באחריות, להיזהר מדברי שקר, ולבחון היטב כל תוכן שמגיע אליו".

ליבנה הדגיש את הצורך בשקיפות ובאפשרות לבחון את עבודת הגופים מבחוץ: "לא די בכך שהפלטפורמות, ועדת הבחירות וגופי המדינה יעשו את מלאכתם מאחורי הקלעים". לדבריו, "צריך להנגיש לציבור מידע ברור על הפעולות שנעשות: מהי המדיניות, באילו סוגי איומים מטפלים, באילו כלים, ומה נעשה כדי להגן על הליך הבחירות".

ליאור וינטרוב, סמנכ"ל מדיניות ציבורית בטיקטוק ישראל, אמר: "הצוותים הייעודיים שלנו, בשילוב טכנולוגיות מתקדמות, ממשיכים לפעול נגד מידע כוזב, תוכן מטעה שנוצר באמצעות בינה מלאכותית והתנהגויות מטעות". לדבריו, החברה מספקת גישה למידע אמין באמצעות מרכז בחירות באפליקציה שהוקם בשיתוף הוועדה.

ג'ורדנה קטלר, דירקטורית מדיניות ציבורית של ישראל והתפוצות היהודיות במטא, הדגישה כי "הגנה על טוהר הבחירות היא אחריות משותפת, ואנו גאים להעמיק את שיתוף הפעולה שלנו עם ועדת הבחירות המרכזית של ישראל". היא הוסיפה גם כי בעשור האחרון השקיעה החברה יותר מ-30 מיליארד דולר בצוותים ובטכנולוגיה בתחומי הבטיחות והאבטחה.

לדברי נעה לפלר, דירקטור מדיניות ציבורית וקשרי ממשל בגוגל, "לקראת הבחירות, אנחנו מתמקדים בסיוע לבוחרים לאתר מידע אמין, בהגנה על הפלטפורמות שלנו מפני ניצול לרעה ובהענקת כלי אבטחה מתקדמים למשתמשים בסיכון גבוה". נועה גבעון, מנהלת קשרי ממשל במיקרוסופט, אמרה: "בעידן הבינה המלאכותית, חיזוק האמון במידע ובתהליכים דמוקרטיים מחייב שיתוף פעולה בין המגזר הציבורי, התעשייה והחברה האזרחית".

דבר היום כל בוקר אצלך במייל
על ידי התחברות אני מאשר/ת את תנאי השימוש באתר
פעמון

כל העדכונים בזמן אמת

הירשמו לקבלת פושים מאתר החדשות ״דבר״

נרשמת!