חצי שנה אחרי פתיחת חניון הנתיבים המהירים בשפיים, החלה היום (ראשון) הפעלת הנתיבים המהירים בדרום כביש 20, ובמקביל נפתח החניון החינמי החדש בראשון לציון. בשלב הראשון מיועדים הנתיבים לשאטלים החינמיים בלבד, ורכבים פרטיים, גם כאלה שבהם שלושה נוסעים ומעלה, וכן אוטובוסים של התחבורה הציבורית, עדיין אינם מורשים לנסוע בהם.

החלופה שמציעים הנתיבים לנהג הפרטי היא להשאיר את הרכב בחניון ללא תשלום, להטעין אותו במקום אם מדובר ברכב חשמלי, ולהמשיך לתל אביב בשאטל חינמי ומהיר שעוקף את הפקקים. החנייה נוחה והשאטלים מהירים ונעימים, אך התשתיות במתחם עדיין אינן מושלמות. בדקנו ב'דבר' עד כמה השירות החדש משתלם, ומה חשוב לדעת לפני שמגיעים.

ניווט והגעה: "חניון חנה וסע ראשון לציון" בווייז

בדומה לחניון הנתיבים המהירים בשפיים, גם כאן החיפוש בווייז עלול לבלבל. מי שיקליד "חניון הנתיבים המהירים ראשון לציון" יופנה דווקא לחניון הנתיב המהיר של כביש 1. לכן, כדי להגיע לחניון הנכון, יש לחפש באפליקציה "חניון חנה וסע ראשון לציון".

הכניסה לחניון אינה בולטת במיוחד במבט ראשון, אך החניון עצמו נראה היטב מהדרך וההגעה אליו פשוטה יחסית. גם הנסיעה אליו נוחה ומהירה למדי, והוא ממוקם בצמוד לכביש 2.

כניסה וחנייה: לא מסובך בכלל

בכניסה לחניון מוצב שילוט אינטראקטיבי שמציג אילו קומות פתוחות ואילו סגורות. החניון משתרע על פני ארבע קומות, ממפלס מינוס 1 ועד קומה 3, שבה נמצאים רציפי השאטלים. לעומת החניון בשפיים, כאן ההתמצאות בין הקומות ברורה יותר, ובכניסה מופיע גם שילוט אלקטרוני שמציין אם המפלס פתוח לכניסה.

ביום הראשון להפעלת החניון הייתה פתוחה רק קומה אחת, אך גם כך נמצא די מקום לכל הרכבים שהגיעו. בחניון כולו צפויים להיות כ-3,500 מקומות חנייה, כלומר כ-800 מקומות בכל קומה בקירוב. אף שהקומה הפתוחה הייתה עמוסה יחסית, לא היה קושי מיוחד למצוא מקום.

גם לבעלי רכבים חשמליים הוקצו מקומות חנייה עם אפשרות טעינה, והם מפוזרים ברחבי החניון. הפיזור עצמו מעט פחות אינטואיטיבי, אך מספר המקומות נראה מספק, כך שלא היה קשה למצוא עמדה פנויה.

סיכום: הכניסה והחנייה פשוטות יחסית, גם אם נדרש מעט זמן להתמצא בפעם הראשונה. 7/10

חנייה והתמצאות: לשים לב שהשאטלים בקומה 3

למרות היעדרם של סדרנים, החניון בנוי היטב. הוא פתוח ומאוורר, מואר יחסית, ויש בו בשלב זה שפע של מקומות חנייה. ייתכן שהמצב ישתנה ככל שהשימוש בו יגדל, אך כרגע נותרו מקומות רבים פנויים בקומות שטרם נפתחו.

ההתמצאות הבסיסית נוחה: מקומות החנייה ממוספרים, והקומות מסומנות לפי מספר וצבע. עם זאת, המעבר בין המפלסים עלול להיות מבלבל בתחילה. המדרגות הנעות פועלות בכיוון אחד בלבד, כך שבצד אחד של החניון עולים ובצדו השני יורדים. הסידור הזה נוח למי שמגיע מרציף ההורדה, אך פחות אינטואיטיבי למי שנכנס לחניון בפעם הראשונה.

גם המעליות עלולות להוסיף לבלבול. קומה אפס מודגשת בהן, אף שבפועל אין לה תפקיד מיוחד, בעוד שהשאטלים יוצאים דווקא מקומה 3. על כך מצביע רק שלט קטן סמוך למדרגות המובילות למעלה. כמה נוסעים סיפרו שהדבר גרם להם להתעכב כמה דקות עד שמצאו את הרציפים.

עם זאת, החניון אינו גדול במיוחד, ולכן גם במקרה של טעות אפשר למצוא את הדרך בתוך זמן קצר. לצד המדרגות הנעות והמעליות יש גם מדרגות רגילות, אם כי חדרי המדרגות עצמם נראים מעט פחות טוב.

גם בעלי רכבים חשמליים צריכים לשים לב: הפעלת הטעינה נעשית באמצעות עמדה שנמצאת ליד המעליות ולא בסמוך לרכב, דבר שעלול לבלבל בביקור הראשון.

סיכום: החניון נעים ונוח יחסית, אבל ההתמצאות בו אינה תמיד אינטואיטיבית ועלולה לגזול כמה דקות בביקורים הראשונים. 7/10

הרציפים: פשוטים להתמצאות, נעימים להמתנה

הרציפים עצמם נמצאים באזור נעים יחסית ושקט. יש עמדה שמסבירה היכן נמצאים הקווים השונים ולאן הם מגיעים, ולוח חיווי שמראה את מצבם. השילוט של כל קו בנפרד אינו גדול ובולט במיוחד, וחבל שכך, אבל יש סדרנים שמסייעים בהכוונה.

בנוסף, כל האוטובוסים מגיעים לאותו רציף ארוך ואמורים להמתין דקה או שתיים על הרציף לפני שיצאו, כך שבמקרה הגרוע אמור להיות לנוסע די זמן כדי לעלות עליהם.

הספסלים נוחים במידה סבירה וניחנו במשענות, לא מובן מאליו בימינו.

איך זה יעבוד?

• השימוש בחניון והנסיעה בשאטלים יהיו בחינם.
• ארבעה קווי שאטלים מעגליים — כל אחד עובר במקומות שונים בתל אביב וברמת גן, וחוזר לראשון לציון.
• שעות פעילות השאטלים: 06:00–22:45.
• בשעות השיא — 06:30 עד 10:00 ו-14:30 עד 19:30 — ייצא שאטל כל חמש דקות. ביתר השעות — כל 15 דקות.

הרציפים מרווחים, מקורים ומוצלים, ויש בהם ספסלי עץ מעוצבים, אך ללא משענת. למרבה הצער, אין היכן להטעין טלפונים ניידים.

סיכום: פשוט יחסית להתמצאות, למרות המחסור בשלטים בולטים, ונוח. גם בשעות חמות יש צל ואוויר, ואין הרבה רעש. המחסור בשקעי טעינה הוא הבעיה העיקרית. 8/10

שירותים, מים וקפה: הצרכים הבסיסיים קיימים, אבל יש מה לשפר

ואם כבר צרכים בסיסיים: בכל אחת מקומות החניון יש תאי שירותים לנשים ולגברים, וגם לאנשים עם מוגבלויות. עם זאת, במרבית הקומות הם נעולים בשלב זה, ולא ברור מדוע.

השירותים קטנים יחסית, נקיים במידה סבירה ונמצאים במיקומים מרכזיים יחסית, כולל ממש קרוב לרציף. בכל חדר שירותים יש רק שני תאים, ובשירותי הגברים אין משתנות, דבר שעלול ליצור צפיפות בשעות השיא.

כמו כן, במרכז הרציף יש שתי ברזיות עם מים קרים. חשוב, ולא מובן מאליו.

צורך בסיסי נוסף הוא כמובן כוס קפה. בדומה לחניון בשפיים, במרכז הרציפים ממוקם דוכן קפה קטן ונוח. אבל בשונה משפיים, ולמרות שהפלאיירים והפרסומים הבטיחו זאת במפורש, הדוכן אינו שייך לארומה.

למעשה, בשלב זה עדיין לא נסגר זכיין סופי לדוכן, והוא מופעל באופן זמני בידי חברת קייטרינג. המחיר הוא מחיר של ארומה: 10 שקלים לאספרסו, 14 או 16 שקלים לקפוצ'ינו, אבל הקפה אינו ברמה מקצועית.

החיסרון היחיד למי שנמצא בין קווים, מלבד השקעים, הוא שאין במתחם מקום שבו אפשר לשבת ולהמתין במזגן. זה לא נורא, משום שרוב הנוסעים אמורים רק לעבור כאן, ובכל זאת ייתכן שיהיו מי שייאלצו להמתין לחבר או לרכב.

יש גם אזורים שעדיין נמצאים בבנייה, ונראה שאמור לקום כאן מתחם מסחרי קטן, מה שבהחלט יוסיף לחוויה בימים חמים או גשומים.

סיכום: השירותים סבירים והקפה לא משהו, אבל הם קיימים ובמיקומים טובים — וזה הכי חשוב. המים הקרים גם הם מבורכים. מתחם ישיבה יוסיף, אבל אינו קריטי. 7/10

חוויית הנסיעה: שקטה ונוחה, אבל בלי טעינה ובלי Wi-Fi

ההמתנה קצרה, והשאטלים מגיעים כדקה או שתיים לפני הזמן ויוצאים בדיוק בשעה היעודה. רוב השאטלים כמעט ריקים בשלב זה, גם בשיא היום, אבל הדבר קשור כנראה גם לתדירות הגבוהה. מספר הנוסעים עוד אמור, בתקווה, לעלות, אבל גם אם יעלה לא צפוי עומס.

האוטובוסים החשמליים זהים לאלה שבשפיים, כלומר חשמליים ומרווחים. הישיבה נוחה מאוד, עם כיסאות עור נעימים, וכמובן, גאוותם הגדולה של מעצבי השאטל: מקום רב מאוד לרגליים, שכבר הוכיח בעבר שהוא מסוגל להכיל בנוחות לפחות מטר ותשעים של כתבים.

השאטלים החשמליים אינם רועשים, והתחושה היא שמדובר בחוויית נסיעה שקטה ומודרנית ביחס לאוטובוסים. למרות זאת, לפחות באוטובוס שנבדק, שקעי הטעינה לא פעלו. גם לרשת ה-Wi-Fi החינמית לא הצלחנו להתחבר.

סיכום: מאכזב שה-Wi-Fi והטעינה אינם פועלים, אבל חוץ מזה זו בהחלט חוויה נוחה. 7/10

זמני הנסיעה: מהירים יחסית, אבל החיסכון תלוי ביעד

בעלייה לאוטובוס אנחנו פוגשים את רביד חלפון, בת 30 מראשון לציון.

"שמעתי על זה דרך בן הזוג שלי, שהוא מומחה לתחבורה, אז באתי לנסות", היא מספרת. "עד כה החוויה לא רעה בכלל, חוץ מזה שמבלבל בחניון. נראה כמה זמן זה לוקח, ואז נגלה אם כדאי לי לחזור", היא צוחקת.

מהירות הנסיעה בהחלט עומדת בציפיות. השאטל נוסע בנתיב המהיר ועוקף את התנועה שבנתיבים הסמוכים. לכל שאטל שלוש עד חמש תחנות, והוא מגיע אליהן בתוך זמן קצר יחסית. בקו 862 לבורסה, אולי הארוך מבין הקווים, ההגעה לתחנה הראשונה סמוך לרכבת השלום אורכת 15 דקות, ולתחנה האחרונה בדרך בגין 26 דקות.

"זה יוצא לי יותר קצר מבאוטובוס", מספרת רביד, רגע לפני שהיא יורדת בבורסה. "ברגיל נסיעה באוטובוס לוקחת לי כ-45 דקות. היום לקח לי שמונה דקות להגיע עם הרכב, היה קצת מבלבל בחניון, אבל בתוך דקות בודדות עליתי על השאטל, והגענו בתוך 15 דקות".

למרות זאת, חלפון אינה בטוחה אם תשתמש בשירות באופן קבוע. "הנסיעה בחינם, וזה חוסך לי בסך הכול איזה 15 דקות, אבל זה כן דורש ממני להוציא את הרכב ולהחזיר אותו, דלק וחנייה. יכול להיות שעדיף לי לקחת אוטובוס. חבל שהאוטובוס מהבית שלי לא מגיע לכאן, או לא יכול לנסוע על הנתיב המהיר. אם זה יקרה, זה יהיה מעולה".

אחרי חמש התחנות של הקו, השאטל מסתובב וחוזר לאיילון, ומגיע בתוך פחות מעשרים דקות בחזרה למתחם. בסך הכול, מדובר בנסיעה מהירה ונוחה.

עם זאת, טווח השירות מוגבל. השאטלים מגיעים למרכז תל אביב, אך לא צפונה משם. מי שיוצא מראשון לציון ורוצה להגיע, למשל, לאוניברסיטה, יצטרך להחליט אם לקחת שאטל ולהמשיך בתחבורה ציבורית אחרת, או לבחור מלכתחילה בחלופה אחרת.

סיכום: הנסיעה מהירה יחסית והעמידה בזמנים טובה, אך ככל שהיעד נמצא עמוק יותר בתוך תל אביב, חלק גדול יותר מזמן הנסיעה מוקדש לתנועה בתוך העיר עצמה. 8/10

אז למי זה באמת משתלם?

בסופו של דבר, לצד כמה פספוסים קטנים, החניון נוח והשאטלים נעימים. השאלה אם השירות באמת משתלם תלויה בעיקר בחלופות התחבורתיות של כל נוסע ובנכונות שלו לשלב נסיעה ברכב עם מעבר לשאטל.

החיסכון בדלק ובעלות החנייה עשוי להיות משמעותי, אך החיסכון בזמן מוגבל יותר. הנסיעה בשאטל אורכת כ-15 עד 25 דקות, בעוד שנסיעה ברכב פרטי מראשון לציון למרכז תל אביב יכולה להימשך 50 או 60 דקות בשעות השיא. מנגד, גם השימוש בשירות עצמו גוזל זמן: צריך להגיע לחניון, למצוא מקום, להגיע לרציף ולהמתין לשאטל. גם כאשר החנייה מהירה והנוסע כבר מכיר את הדרך, הזמן הזה מצמצם את החיסכון הכולל לכ-10 עד 20 דקות לכיוון.

למי שכבר עומד לרשותו קו אוטובוס נוח וישיר, ייתכן שהחיסכון הזה אינו מצדיק את הצורך להוציא את הרכב מהבית ולהחליף אמצעי תחבורה בדרך. לעומת זאת, עבור מי שמגיע ברכב מדרום, למשל מאשדוד או מהמושבים באזור, החניון עשוי להיות אטרקטיבי יותר. הוא חוסך את הצורך להיכנס עם הרכב לתל אביב, להתמודד עם חנייה יקרה וצפופה, ומאפשר גם לקחת הפסקה מהנהיגה לפני הכניסה לעיר.

"בסוף, אני מאמינה הרבה יותר בזה שיחזקו את התחבורה הציבורית", אמרה חלפון, והביעה תקווה שכבר בקרוב יתממשו התוכניות לאפשר לאוטובוסים לנסוע על הנתיב.

בשורה התחתונה, הכדאיות תלויה בנקודת המוצא, ביעד ובחלופות הקיימות לכל נוסע. למי שאין לו תחבורה ציבורית טובה, השירות יכול לחסוך גם זמן וגם כסף, ובמקביל לצמצם את ההתעסקות בפקקים ובחיפוש חנייה בגוש דן.

למי שמגיע אחרי נסיעה ארוכה יחסית יש למתחם יתרון נוסף: אפשר לעצור לשירותים, לקחת הפסקה מהנהיגה, להחנות בלי להסתבך ולהמשיך את הדרך בשאטל.

ובכל זאת, יש עוד מה לשפר. שירותים טובים יותר, עמדות טעינה פעילות, קפה איכותי יותר ופינת המתנה ממוזגת יכולים להפוך את המתחם לנעים ומזמין יותר, בלי לשנות את התשתית התחבורתית עצמה. גם שילוט ברור יותר בתוך החניון ושילוט בולט יותר ברציפים יסייעו להתמצאות.

ציון סופי: 8/10. החניון מרשים פחות מזה שבשפיים, אך נוח יותר מבחינה תחבורתית ומציע קווים יעילים יותר. הוא נותן מענה טוב למרבית הצרכים הבסיסיים של הנוסעים, ובהם מים, צל ושירותים.

ההתמצאות בו אינה תמיד אינטואיטיבית, והקפה בהחלט טעון שיפור, אבל אלה חסרונות שוליים ביחס לשירות עצמו. עבור מי שמגיע ברכב מדרום ורוצה להימנע מהפקקים ומהחנייה בתל אביב, מדובר באפשרות נוחה ומשתלמת. למי שכבר יש חלופה טובה בתחבורה הציבורית, היתרון פחות מובהק, אם כי גם עבורו הנסיעה עשויה להיות נוחה ונעימה יותר מאוטובוס שנתקע בפקקים.