הנשיא הרצוג קרא בנאומו לחקירת הנסיבות שהובילו לטבח "בנחישות, באומץ וללא משוא פנים", ואמר שיש "להבין איך זה קרה לנו". לדבריו, "שום מרחק של זמן לא מתיר לנו לטשטש את החובה הזו. ישנן מסקנות ברורות שאנחנו כבר יודעים שעלינו להפנים – אסור להתעלם מאזהרות, מסימנים מדאיגים. עלינו להישיר מבט גם אל מה שקורה לנו בתוך הבית, בפנים".

הנשיא אמר כי "בשלוש השנים האחרונות ראינו משפחות שמתמודדות עם אובדן, עם פציעה, עם ציפייה שלא התממשה, עם אי-ודאות שאינה מרפה ועם דרישה למענה ותשובה. ראינו אזרחים שנאלצו לעזוב את בתיהם. קהילות שנעקרו משגרת חייהן. מדינה שלמה שנדרשה להתמודד עם מציאות שלא הכרנו. בתוך כל אלה, ראינו גם את הכוחות שהעם המופלא הזה יודע לגייס. ראינו ישראלים שקמו מתוך הכאב כדי לעזור לאחרים. ראינו ישראלים שהושיטו יד, ופגשו יד מושטת".

הרצוג הזכיר בנאומו גם את התצפיתניות בנחל עוז: "הן שצפו והזהירו. כשאנחנו ישנו את שנתנו, עיניהן שלהן נשארו פקוחות. הן נשארו תמיד דרוכות, חדות, ערניות, על המסך ובקשר".

נתניהו בטקס הצבאי: "ישנם איומים ונפעל מולם, יהיו מבחנים ובעזרת השם נעמוד בהם. אנחנו מייצרים הזדמנויות להרחיב את מעגל הפיוס והשלום באזורנו – גם בכך נצליח. החוסן שלנו נשען על טובי בנינו ובנותינו, שמסרו נפשם למעננו, ועל טובי אנשינו שפועלים באומץ לב ובנחישות כדי להבטיח את נצח ישראל. הנה דוגמה בולטת אחת: נוה רוזנפלד, לוחם ביחידת 'עוקץ', נפצע בעזה. רגלו של נוה נקטעה, אבל הוא לא ויתר. הוא התעקש להשתקם, לחזור לחיים, וגם להציע נישואים לחברתו ענווה, שהייתה כל הזמן לצידו.  אני מתחייב שלא נרפה מן היעד: להיות חזקים, להיות מלוכדים, להיות מנצחים!"

במהלך הנחת הזר של נשיא בית המשפט העליון, יצחק עמית, אחד הנוכחים בקהל צעק לעברו: "לא מגיע לך להניח זר".