ועדת פרס נובל הודיעה היום (שני) שהפרס בפיזיולוגיה או רפואה יוענק לשלושה חוקרים: קארל דייסרות' האמריקאי, ופטר הגמן וגאורג נאגל הגרמניים. עבודתם של השלושה הביאה לפיתוח טכניקה חדשה, האופטוגנטיקה, המאפשרת לחקור את המוח ולהשפיע עליו באמצעות שימוש באור ובהנדסה גנטית.

האופטוגנטיקה משמשת לחקר תהליכים כמו זיכרון, תנועה, רגש והתנהגות. קיימים אף יישומים של אופטוגנטיקה לטיפולים ניסיוניים בעיוורון שנגרם עקב מחלה ניוונית. ניסויים בבני אדם הראו הצלחה חלקית בהשבת מאור עיניהם של המטופלים.

אילוסטרציה שפרסמה ועדת פרס נובל לרפואה: "מתג" אור מפעיל אות חשמלי במוח ומשפיע על קבלת החלטות (איור: © The Nobel Committee for Physiology or Medicine. Ill. Mattias Karlén)

מעניקי הפרס אמרו כי האופטוגנטיקה "מאפשרת להפעיל או לכבות את הפעילות של תאי עצב בודדים במוח חי. שיטה זו משמשת כיום במעבדות ברחבי העולם לחשיפת סודות המוח". לדבריהם, במסגרת מחקרי הזוכים "נמצא לראשונה קשר סיבתי בין מעגל מוחי מסוים לבין התנהגות". פר סוונינגסון, יו"ר ועדת פרס נובל לפיזיולוגיה או לרפואה, אמר כי "האופטוגנטיקה מספקת הזדמנויות למיפוי המוח באופן שבעבר יכולנו רק לחלום עליו".

דייסרות סיפר כי קיבל את הבשורה על זכייתו לאחר שעבד על מחקר לתוך הלילה. "ניתֵּן לילדים לישון", הוא אמר בראיון, "יהיו לי כמה רגעים של שקט, לחשוב על כל העבודה שהקדשנו, על כל השותפויות שלנו ברחבי העולם שאנחנו אסירי תודה עליהן. זה רגע שמאפשר לקחת נשימה ולראות לאן נוכל להמשיך מכאן".

קארל דייסרות עם אשתו, הנוירולוגית מישל מונג'י-דייסרות', לאחר שהתבשר על קבלת הפרס, 5 באוקטובר 2026 (צילום: AP Photo/Noah Berger)

התחילו באצה ששוחה לאור

הגמן ונאגל חקרו אצה בשם כלמידומונס (Chlamydomonas), המסוגלת לשחות לעבר מקור אור כחול. הם גילו כי באצה יש חלבון ייחודי, המשמש כ"תעלת יונים". כאשר החלבון נחשף לאור כחול, התעלה נפתחת, ויונים (חלקיקים טעונים חשמלית) זורמים אל תוך התא ויוצרים שינוי במתח החשמלי שלו.

איש צוות במעבדתו של פטר הגמן נושא מבחנה עם אצות כלמידומונס, ברלין, גרמניה, 5 באוקטובר 2026 (צילום: REUTERS/Fabrizio Bensch)

דייסרות' השתמש בתגלית של הגמן ונאגל כדי לחקור תאי עצב (נוירונים). הוא לקח גֵּן, המכיל את ההוראות לבניית החלבון הרגיש לאור, והחדיר אותו לתאי העצב של חולדות. כשהאיר את התאים באור כחול, הוא עורר בהם אות עצבי.

בהמשך עשה זאת גם במוחם של עכברים חיים. כך נוצר הבסיס לטכניקה חדשה, המאפשרת להשתמש באור כמעין "מתג" להפעלה ולכיבוי של תאי עצב במוח. מכיוון שכלל הפעילות המוחית תלויה בפעילות החשמלית של תאי העצב, הטכניקה הזו היוותה פריצת דרך בעלת משמעויות מחקריות ורפואיות מרחיקות לכת.

דייסרות' חוקר באוניברסיטת סטנפורד בארצות הברית. פטר הגמן חוקר באוניברסיטת הומבולדט בברלין, גרמניה. נאגל חוקר באוניברסיטת וירצבורג בגרמניה. 

דייסרות' והגמן זכו ב-2016 בפרס הארווי של הטכניון. פרס הארווי מוענק בידי הטכניון לציון והערכה עבור תרומות חדשות ובולטות במדע, טכנולוגיה ורפואה, ונחשב לפי הטכניון למדד מנבא לקבלת פרס נובל.

ארבע ועדות שונות

ארבע ועדות נובל שונות בסטוקהולם, שוודיה אחראיות על בחינת המועמדים והרכבת רשימות מצומצמות בארבעה תחומים: פיזיקה; כימיה; פיזיולוגיה או רפואה; וספרות. המלצות הוועדות מובאות להכרעת הגופים המעניקים את הפרסים, שהם גופים אקדמיים בשוודיה.

לעומת זאת, פרס נובל לשלום מוענק בידי ועדת נובל הנורווגית באוסלו שמונה חמישה חברים, ונבחרת ישירות בידי הפרלמנט של נורווגיה. פרס הכלכלה נוסף בשנת 1969 ומוענק מטעם הבנק המרכזי של שוודיה (סוורייגס ריקסבנק) לפי החלטת האקדמיה המלכותית השוודית למדעים, תוך שימוש בקריטריונים ומנגנוני החלטה דומים ליתר הפרסים.

שמות המועמדים והדיונים של הוועדות נשמרים בסוד. ההכרזות על הזוכים מתבצעות מדי שנה באוקטובר, והפרסים מוענקים רשמית בטקסים חגיגיים ב־10 בדצמבר.

את הענקת הפרסים, מלבד בתחום הכלכלה, הגה וציווה בצוואתו אלפרד נובל, ממציא הדינמיט, שהיה מוטרד מההקשר המלחמתי של המצאתו.