עזתים החשודים במעורבות בטבח 7 באוקטובר ומוחזקים בישראל עדיין לא נחקרו לצורך העמדתם לדין, כך התברר היום (רביעי) בדיון ועדת החוקה על יישום החוק לשפיטת מחבלי 7 באוקטובר. יו"ר הוועדה, ח"כ שמחה רוטמן דרש הסבר לכך. נציגת המשטרה אישרה כי חלקם לא נחקרו, אך מספרם והסיבות לכך לא נמסרו בדיון הגלוי. שבפתח הדיון הקדישו הנוכחים דקה דומייה לזכר הנרצחים.

"איך יכול להיות שמדינה מחזיקה מאות אנשים ששמענו עליהם לפני 7–8 חודשים שסווגו אצלכם בחשד לקשר ל־7.10 וטרם נחקרו?", שאל רוטמן, סנ"צ עדנה טנא, ראש מפלג ביטחוני בלהב 433, השיבה: "חלקם טרם נחקרו. התקבלה החלטה שבמסגרתה אנחנו מתקדמים בקצב החקירה". בעקבות הדברים הכריז רוטמן על הפסקה בדיון. במהלך ההפסקה נמסרו תשובות חסויות, ולאחריה התחדש הדיון.

התובע הצבאי הראשי, אל"ם אלי לברטוב, הודיע כי מחר תתקיים פגישה עם ראש להב 433 כדי לקדם את השלמת החקירות של מחבלים שטרם נחקרו לצורך העמדתם לדין. בסיום הישיבה קרא רוטמן לקבוע יעד להגשת כתב אישום ראשון במחצית הראשונה של 2027.

החוק, שקידמו רוטמן מהציונות הדתית וח"כ יוליה מלינובסקי מישראל ביתנו ואושר במאי האחרון, מסדיר את העמדתם לדין של המעורבים בטבח בבית משפט צבאי שמקום מושבו בירושלים. בית המשפט יוסמך לדון בעבירות לפי כל דין, ובהן עבירות לפי החוק למניעת השמדת עם, חוק העונשין וחוק המאבק בטרור. האחריות לתביעה הועברה מהפרקליטות האזרחית לצבא.

מאות חוות דעת והצעות לכתבי אישום

לצד החקירות שטרם בוצעו, נציגי הפרקליטות והמשטרה דיווחו על התקדמות בהכנת התיקים. פרקליט מחוז דרום, עו"ד ארז פדן, אמר כי עבודת הצוות לא נעצרה בעקבות העברת האחריות לצבא. לדבריו, הוכנו מאות חוות דעת מפורטות, ולחלק גדול מהן צורפו הצעות לטיוטות כתבי אישום. "כל חוו"ד היא תוצר הרכבת פאזל ראייתי מאוד מאוד מורכב, כי זה שנחקר מספר סיפור בחקירה, זה לא אומר שהסיפור נכון. מצליבים את המידע מול ממצאי זירה, מצלמות, נחקרים אחרים ועוד", אמר פדן.

משרד המשפטים הקים מערכת דיגיטלית לקליטת חומרי החקירה מהמשטרה, וכעת נערכת העברתה לצבא. התביעה הצבאית כבר קיבלה גישה לחומרים ולמסמכים שהוכנו. פדן הדגיש כי חוות הדעת והטיוטות אינן מחייבות את התביעה הצבאית, שתכריע אם לאמצן. טנא דיווחה כי מאות חוקרים עסקו בחקירת הזירות, בחלוקה מסודרת, וכי הוקמו יחידות מיוחדות למשימה. לדבריה, המשטרה פועלת גם ביחידה העוסקת בתרגום מסמכים ובפעולות חקירה נוספות. את מצב החקירה תיארה כמתקדם, עם השלמות בודדות.

עם זאת, לברטוב סיפר כי בצה"ל נמצאו חומרים נוספים שלהערכת התביעה הצבאית לא הגיעו למשטרה. חברי הוועדה ביקשו לברר כיצד מוודאים שכל החומרים שנאספו בגופים השונים נכללים בתיק. פדן השיב כי נאספו כבר אלפי ראיות, וכי חומרים נוספים שיגיעו יעברו בדיקה מקצועית בלי לעכב את ההתקדמות למשפט.

פדן הסביר עוד כי במהלך הפעילות בעזה נעצרים אנשים נוספים ונבדק הקשר שלהם לטבח. לדבריו, מדובר בתהליך שעשוי להימשך שנים, אך אינו צריך למנוע את תחילת המשפטים נגד מי שתיקיהם מוכנים.

"עובדים כאיש אחד, קואליציה ואופוזיציה"

רוטמן ומלינובסקי הדגישו כי שיתוף הפעולה בקידום החוק נמשך גם בפיקוח על יישומו. "כולנו עובדים בנושא הזה כאיש אחד, קואליציה ואופוזיציה. הכנסת מאוחדת בצורך, במעקב ובבדיקה ושלוש שנים אחרי, גם לדחיפות שהדבר הזה יקרה ויתבצע", אמר רוטמן. מלינובסקי הבהירה כי הדרישה לתוצאות תימשך גם לאחר הבחירות: "ללא כל קשר לתוצאות הבחירות ומי ישב בכיסא הזה, לא נרפה. אנחנו חייבים את זה למשפחות".

בסיום הדיון ביקש רוטמן שראש מערך התביעה יקבע כבר בשבוע הראשון לכהונתו יעד להגשת כתב אישום ראשון. "ממה שראינו היעד הזה צריך להיות במחצית הראשונה של 2027. כמובן שניתן יהיה לשנות בהתאם לנתונים, אבל על פניו זה יעד אפשרי ואני קורא לכם לעשות כל מאמץ לשם כך".

פרויקטור הרמטכ"ל, תא"ל במיל' יאיר ברקת, דיווח כי תקציב 2026 אושר, הוקצתה קרקע להקמת בית המשפט הייעודי ונקבעו הסדרים לקידום התשתיות. לדבריו, בינואר 2027 מתוכנן שלב האישור הסופי לעלייה על הקרקע. במקביל מוקמים מערך לשידור המשפטים ומערך לתמיכה בנפגעי העבירה ולהנגשת ההליך עבורם.

המשנה למנכ"ל משרד הביטחון ויו"ר ועדת ההיגוי הבין־משרדית, קובי בלישטשיין, דיווח כי המתווה הארגוני והתקציבי למשימות שב"ס סוכם, אך טרם אושר בהחלטת ממשלה בשל התנגדויות משרדים לקיצוץ רוחבי. נציג שב"ס מסר כי ארבע המשימות שהוטלו על הארגון, ובהן אבטחת המתחם והאולמות, דורשות 340 תקנים.

"הפרקליטים צפו במאות שעות של זוועות, כולנו מבינים מה המשמעות של זה"

אחד הקשיים שעלו בדיון הוא גיוס אנשי צוות הפרקליטות האזרחית למערך התביעה הצבאי. הצוות במחוז דרום מונה 15 פרקליטים, ובצבא מבקשים לצרפם כדי לשמר את הידע שצברו. לברטוב אמר כי ארבעה פרקליטים מצה"ל כבר מונו לצוות, וכי ראש המערך צפוי להתמנות בתוך שבועיים. פדן תיאר את המחיר הנפשי של העבודה: "סרטון הזוועות הוא 45 דקות. הפרקליטים הללו צפו במאות שעות של סרטוני זוועות, וכולם מבינים מה המשמעות של הדבר הזה. אנחנו עוסקים גם בהיבטי החוסן הנפשי שלהם, במחירים האישיים. לכן, חשוב שניתן להם את הזמן לשקול".

לצד החשיפה לתיעוד, ההחלטה להמשיך במערך הצבאי כרוכה בהתחייבות מקצועית ממושכת, אומר פדן. לדבריו, מי שיצטרפו יידרשו להתחייב עד לסיום המשפטים, שעשויים להימשך ארבע עד חמש שנים, עם השלכות על הקריירה שלהם.

מלינובסקי אמרה כי הקשיים מול הממונה על השכר כבר נפתרו, וכי יש לבחון שיפורים נוספים בתנאים ככל שיידרשו. "הפרקליטים שטיפלו בתיקים הללו מתחילת המלחמה הם גיבורי על, אנחנו לא יכולים להעלות על דעתנו מה הם עברו ועוברים", אמרה. היא הדגישה כי ההחלטה אם להצטרף למערך הצבאי היא החלטתם העצמאית.