יותר משליש מהאוכלוסייה מדווחים על צורך בטיפול נפשי. כמחצית ממי שחצו את הסף הקליני בתסמיני חרדה ביולי 2025 חזרו לנורמה במאי 2026, לעומת 38% בלבד בקרב הלוקים בפוסט טראומה, כך עולה מסקר שערכו שירותי בריאות 'כללית' ומכון מאיירס-ג'וינט-ברוקדייל. היום (רביעי) מתפרסמות מסקנות הסבב החמישי של המחקר, שנדגם במאי 2026. האוכלוסיות המצויות בסיכון מוגבר לחציית הסף הקליני הן נשים, במיוחד צעירות, ואנשים שנחשפו ברמה משמעותית לטראומה, כולל אלו שנחשפו לתכנים קשים במדיה. הסקרים הקודמים גם מצביעים על  ערבים ובעלי הכנסה נמוכה, כמו גם אנשים ואנשים המעידים על יכולת התמודדות נמוכה, כאוכלוסיות סיכון.

כ-15% מהנשאלים בסקר העידו שנכחו באירוע טרור ב-7 באוקטובר או במלחמת חרבות ברזל, או מכירים מקרוב אדם שנפגע, נהרג או נחטף. לפני 7 באוקטובר, 12% מהנשאלים חוו אירוע טראומטי, 17% קיבלו טיפול נפשי בשיחות ו-10% קיבלו טיפול נפשי תרופתי.

מספר המדווחים על פגיעה בתפקוד לא ירד

סף קליני הוא הרמה או הציון במבחן רפואי או נפשי שמעליו התסמינים של האדם נחשבים להפרעה ממשית הדורשת טיפול. הסקר מציג כי שיעור חוצי הסף הקליני בקרב האוכלוסייה הכללית בתסמיני דיכאון, חרדה ופוסט טראומה ירד בסקר האחרון לעומת ארבעת הסקרים הקודמים, שנערכו בדצמבר 2023–ינואר 2024, אפריל–מאי 2024, ספטמבר–אוקטובר 2024 ויולי 2025. הסקר האחרון, כאמור, נערך במאי 2026.

אחד מכל חמישה מהנשאלים דיווחו על פגיעה חמורה בתפקוד, וכמחצית מהנשאלים בקרב אלו שחצו סף קליני בינוני. החוקרים מציינים כי לא נצפתה ירידה בשיעור המדווחים על פגיעה בתפקוד בין אוקטובר 2024 למאי 2026, גם כאשר התסמינים פחתו. עוד עולה מהסקר כי 32% מהנשים הצעירות (18-35) מדווחות על תסמיני מצוקה ופגיעה בתפקוד על רקע נפשי, לעומת 20% באוכלוסייה הכללית. גם אנשים שנחשפו אישית לאירוע המלחמה הם בקבוצת סיכון לפגיעה בתפקוד.

המחקר מראה הבדל ניכר בין פגיעות בתפקוד בעולם העבודה, הלימודים ותחזוק משק בית, שנותרו יציבים, לבין תפקוד חברתי שנפגע באופן משמעותי. 50% מהנשאלים מדווחים כי פעילויות הפנאי שלהם נפגעו, ו-35% מתקשים לתחזק וליצור קשיים חברתיים. כותבי המחקר מדגישים שדווקא התחומים החברתיים מהווים משאב ועוגני חוסן בציבור.

הסקר הקודם, שנערך ביולי 2025, מצביע על כך שבקרב חוצי סף קליני גבוה דיווחו כשני שליש מהנשאלים על פגיעה בתפקוד. מנגד, בקרב אלו שלא חצו את הסף הקליני, דיווחו כ-4% בלבד על פגיעה חמורה בתפקוד. באותו סקר נמצא קשר מובהק בין חשיפה לתכנים קשים במדיה לבין דיווח על תסמיני פוסט טראומה. בסקר זה נמצאו גורמים נוספים שמעידים על סיכון מוגבר: ערבים, בעלי עבר בבריאות הנפש ומי שדיווח על יכולת נמוכה להתמודד עם המצב. בסקר הנוכחי, החוקרים לא הדגישו את הקבוצות הללו.

"רוב האוכלוסייה מתאוששת, אך יש גרעין לא קטן שממשיך להיאבק"

"רוב האוכלוסייה, כפי שצפינו, מתאוששת", אמרה הדר סמואל, חוקרת מומחית בצוות מדיניות בריאות במכון מאיירס-ג'וינט-ברוקדייל. "לצד זאת, יש גרעין לא קטן שממשיך להתמודד ולהיאבק, ולכן חשוב להמשיך לסייע להם בדרכים הקיימות ובמקביל לגוון ולהציע דרכים חדשות להתמודדות. אחד הדברים שמדאיגים במיוחד הוא הפגיעה בפן החברתי של החיים. אנשים מצמצמים את פעילויות הפנאי, מתקשים לשמור על קשרים קרובים ולעיתים הופכים בודדים יותר, דווקא כאשר המשפחה, החברים, השגרה והפעילות הם בין העוגנים המרכזיים שהם עצמם מזהים כמסייעים להם להתמודד".

ככל שהמעקב התקדם, לדברי סמואל, רשתות התמיכה המשפחתיות והקהילתיות נמצאו קשורות באופן משמעותי ליכולת ההתמודדות. "ממצא זה מדגיש כי המענה להשלכות הנפשיות של המלחמה אינו יכול להישען רק על מערכת בריאות הנפש. המשפחה, הקהילה והקשרים החברתיים הם חלק בלתי נפרד ממערך החוסן, ולצד הרחבת שירותי הטיפול, חיזוקם עשוי להיות מרכיב משמעותי בהתמודדות של הציבור עם השלכות המלחמה".

הסקר ״הברומטר הלאומי לבריאות הנפש" של מכון כללית למחקר ומכון מאיירס-ג'וינט-ברוקדייל, שבוצע ע״י חברת פאנל בפעם הרביעית, בוחן את נושא בריאות הנפש בישראל לאחר אירועי 7 באוקטובר ע״י מדגם מייצג של אוכלוסיית ישראל הבוגרת מ-2,680 משיבים. 56% מהמשיבים השיבו גם על סקרים נוספים בסדרה.