יותר משליש מהאוכלוסייה חצו סף קליני המעיד על קושי נפשי, ו- 35% מהישראלים מדווחים על הצורך בטיפול נפשי – ירידה לעומת הסקרים הקודמים. האוכלוסיות המצויות בסיכון מוגבר לחציית הסף הקליני הן נשים, ערבים ובעלי הכנסה נמוכה, כמו גם אנשים שנחשפו לתכנים קשים במדיה ואנשים המעידים על יכולת התמודדות נמוכה. כך עולה מסקר שערכו שירותי בריאות 'כללית' ומכון מאיירס-ג'וינט-ברוקדייל. היום (רביעי) מתפרסמות מסקנות הסבב הרביעי של המחקר, שנדגם ביולי 2025.

היקף החשיפה

כ-15% מהנשאלים בסקר העידו שנכחו באירוע טרור ב-7 באוקטובר או במלחמת חרבות ברזל, או מכירים מקרוב אדם שנפגע, נהרג או נחטף. לפני 7 באוקטובר, 12% מהנשאלים חוו אירוע טראומטי, 17% קיבלו טיפול נפשי בשיחות ו-10% קיבלו טיפול נפשי תרופתי.

הסקר מציג כי שיעור חוצי הסף הקליני בקרב האוכלוסייה הכללית בתסמיני דיכאון, חרדה ופוסט טראומה ירד בסקר האחרון לעומת שלושת הסקרים הקודמים, שנערכו בדצמבר 2023–ינואר 2024, אפריל–מאי 2024 וספטמבר–אוקטובר 2024. הסקר האחרון, כאמור, נערך ביולי 2025.

אחד מכל חמישה מהנשאלים דיווחו על פגיעה חמורה בתפקוד. בקרב אלו שחצו סף קליני בינוני, כמחצית דיווחו על פגיעה חמורה בתפקוד, ובקרב חוצי סף קליני גבוה דיווחו כך כשני שליש מהנשאלים. מנגד, בקרב אלו שלא חצו את הסף הקליני, דיווחו כ-4% בלבד על פגיעה חמורה בתפקוד.

במחקר נמצא קשר מובהק בין חשיפה לתכנים קשים במדיה לבין דיווח על תסמיני פוסט טראומה. עוד עולה מהסקר כי 32% מהנשים הצעירות (18-35) מדווחות על תסמיני מצוקה ופגיעה בתפקוד על רקע נפשי, לעומת 20% באוכלוסייה הכללית. גורמים נוספים שמעידים על סיכון מוגבר הם ערבים, אנשים שנחשפו אישית לאירוע המלחמה, בעלי עבר בבריאות הנפש ומי שדיווח על יכולת נמוכה להתמודד עם המצב.

המחקר מראה הבדל ניכר בין פגיעות בתפקוד בעולם העבודה, הלימודים ותחזוק משק בית, שנותרו יציבים, לבין תפקוד חברתי שנפגע באופן משמעותי. 50% מהנשאלים מדווחים כי פעילויות הפנאי שלהם נפגעו, ו-35% מתקשים לתחזק וליצור קשיים חברתיים. כותבי המחקר מדגישים שדווקא התחומים החברתיים מהווים משאב ועוגני חוסן בציבור.

"רוב האוכלוסייה, כפי שצפינו, מתאוששת", אמרה הדר סמואל, חוקרת מומחית בצוות מדיניות בריאות במכון מאיירס-ג'וינט-ברוקדייל. "לצד זאת, יש גרעין לא קטן שממשיך להתמודד ולהיאבק, ולכן חשוב להמשיך לסייע להם בדרכים הקיימות ובמקביל לגוון ולהציע דרכים חדשות להתמודדות. אחד הדברים שמדאיגים במיוחד הוא הפגיעה בפן החברתי של החיים. אנשים מצמצמים את פעילויות הפנאי, מתקשים לשמור על קשרים קרובים ולעיתים הופכים בודדים יותר, דווקא כאשר המשפחה, החברים, השגרה והפעילות הם בין העוגנים המרכזיים שהם עצמם מזהים כמסייעים להם להתמודד".

ככל שהמעקב התקדם, לדברי סמואל, רשתות התמיכה המשפחתיות והקהילתיות נמצאו קשורות באופן משמעותי ליכולת ההתמודדות. "ממצא זה מדגיש כי המענה להשלכות הנפשיות של המלחמה אינו יכול להישען רק על מערכת בריאות הנפש. המשפחה, הקהילה והקשרים החברתיים הם חלק בלתי נפרד ממערך החוסן, ולצד הרחבת שירותי הטיפול, חיזוקם עשוי להיות מרכיב משמעותי בהתמודדות של הציבור עם השלכות המלחמה".

הסקר ״הברומטר הלאומי לבריאות הנפש" של מכון כללית למחקר ומכון מאיירס-ג'וינט-ברוקדייל, שבוצע ע״י חברת פאנל בפעם הרביעית, בוחן את נושא בריאות הנפש בישראל לאחר אירועי 7 באוקטובר ע״י מדגם מייצג של אוכלוסיית ישראל הבוגרת מ-2,713 משיבים. 47% מהמשיבים השיבו גם על סקרים נוספים בסדרה. מקרב כלל הנשאלים, 52% היו נשים, 17% ערבים, 7% פונו מבתיהם ו-23% בעלי הכנסה נמוכה מאוד. קיים ייצוג יתר לבעלי השכלה אקדמית (48% לעומת 36%) בקרב האוכלוסייה.