נציב קבילות החיילים האלוף (מיל') יצחק בריק פרסם היום (ראשון) את הדו"ח השנתי שלו. הדו"ח פירט את הטיפול ב-6,758 קבילות מחיילי חובה, קבע ומילואים – עלייה של 6% במספר הקבילות מהשנה הקודמת. בנוסף בדק הנציב מספר נושאי ליבה בצה"ל, ביניהם מעקב אחרי מצב מערך הנגדים בימח"ים, ובדיקת ההשפעה הראשונית של קיצוצי כוח האדם על פי תוכנית תר"ש גדעון. נושא נוסף שנבדק בדו"ח הוא הגדודים המעורבים בהם משרתים יחד נשים וגברים בתפקידי לחימה.

מתוך 6,758 קבילות שהוגשו ב-2016, 58% נמצאו מוצדקות. הנושא המוביל בקבילות היה יחסי מפקד-פקוד, שבו עסקו 4,241 קבילות. 1,807 קבילות הוגשו ע"י מיועדים לשירות ביטחון (מלש"בים) – כלומר בני נוער המצויים לפני גיוסם לצה"ל. 1,401 קבילות עסקו בנושאי הרפואה השונים, 690 קבילות הוגשו בנושאי התשלומים, 430 בנושאי שיבוץ ומגבלות שיבוץ, 36 בנושאי דת ועוד 16 בנושאים מגדריים.

נציב קבילות החיילים יצחק בריק מגיש את הדו"ח השנתי ליו"ר ועדת חוץ וביטחון ח"כ אבי דיכטר (צילום: דנה שרגא, משרד הביטחון)

במסיבת עיתונאים שנערכה בקריה בת"א התייחס בריק לדו"ח ואמר כי מבחינתו, הנושא המרכזי לטיפול הוא הקיצוצים הרוחביים של 6,000 אנשי קבע בשנה האחרונה. "מה שנוצר זה משימות שנשארו באותו היקף אבל פחות אנשים עושים אותן, עד לרמה של בן אדם שנשאר בתפקיד אבל מבצע עבודה של שלושה אנשים", אמר. הוא תיאר את המצב, בייחוד ביחידות השדה, כ"רע מאוד". לדבריו, המציאות יוצרת מצב של עיגול פינות, שטחיות ואי ביצוע של משימות. "גם אם יהיו את הלוחמים הכי טובים, והצבא יגביר את האימונים שלו, הגדוד הטוב ביותר יידרדר לאחור בלי המערך של תומכי הלחימה, לא בשגרה ולא בחירום".

בריק ביקר בחריפות את ההשלכות של מודל הקבע החדש, שמוסיף שער יציאה נוסף משירות הקבע בגיל 35 (בנוסף על סיום ה"קבע הראשוני" בגיל 27). "קצינים צעירים שאני פוגש בשטח מרגישים שלא מכירים בהם, שלא דואגים למה יהיה איתם בעתיד, אין להם ביטחון", אמר בריק. "לצה"ל יש מה לעשות. הוא יכול לתת להם לימודים ולהשוות את המצב שלהם עם אזרחים בני גילם, כך שבמידה וייפלטו מהצבא יוכלו להיות איתם באותו קו".

המצב כיום, מזהיר בריק, גורם לקצינים צעירים לעזוב את היחידות. "פגשתי מ"פ קרבי צעיר, שאומר לי 'תנו לי ביטחון לעתיד ולימודים ואשאר, אבל לא בתנאים האלה'". הוא מסביר כי לא מדובר בחיל האוויר, אלא בעיקר בבסיסי ההכשרה בדרום ובערבה שקשורים למפקדת זרוע היבשה (מז"י), "אין מי שיעביר את המקל לדור הצעיר, אותו נגד שנשאר יחיד בתפקידו גם לא יכול להתפתח וללכת לקורסים, כי אומרים לו 'אין מי שיגבה אותך', וככה גם המשכורת שלו לא יכולה לעלות".

בריק ציין לטובה שיפור מסוים ביחס למערך הנגדים ביחידות מחסני החירום (ימ"חים), לאחר שבשנה שעברה התריע כי המערך בסכנת קריסה עקב מצוקה חריפה בכוח אדם. מבדיקות שערך הנציב עלה כי שכר הנגדים עלה במאות שקלים לחודש, מבנים רבים בימ"חים חודשו, מה שגורם לכך שהנגדים "מרגישים יותר טוב בשטח", אך יחד עם זאת מצוקת כוח האדם בעינה עומדת ומקשה על הנגדים לבצע את תפקידם.

סוגיה נוספת שאותה תקף בריק היא החלטת הממשלה לצמצם את זמן חודשי השירות לגברים מ-36 חודשים ל-32 ולעוד חודשיים נוספים ב-2018, החלטה שעברה כחלק מחוק ההסדרים האחרון. בריק מתאר את ההשפעה של השינוי כ"נזק בלתי ישוער", והסביר כי למרות שהתפיסה הרווחת כי קיצור השירות ייטיב עם החיילים, בפועל הדבר יפגע בהם, מכיוון שזמן השירות ייצור על אותם החיילים עומס גדול יותר שעלול להביא לקריסת היחידות.

בצה"ל ציינו בתגובה כי לאחרונה נחתם הסכם בין צה"ל למשרדי הביטחון והאוצר על הגדלת שכר משרתי הקבע הראשוני, אותו הגדירו כ"מהלך היסטורי לחיזוק משרתי הקבע הצעירים". בנוגע לטענות בדבר חוסר אמון בקרב אנשי הקבע הצעירים, צוין כי "מודל הקבע החדש מאפשר קידום וחיזוק של משרתי הקבע כולל תכניות העצמה, השכלה ותהליכי קידום מהירים יותר שייעודם להשאיר בשירות קבע את המתאימים והאיכותיים ביותר."

באשר לטענות הנוגעות לפיטורי משרתי הקבע במסגרת תר"ש גדעון אמרו בצה"ל כי "משרתי הקבע המסיימים את שירותם, מקבלים התראה של כשנה טרם שחרורם, בהתאם לפקודות, ועוברים תהליך הכנה לשחרור הכולל כנסים, סדנאות ומתן כלים." בנוסף נמסר כי גובשה תכנית ייעודית הכוללת עליה משמעותית בשכר הנגדים (מ- 5,500 ₪ ל- 7,550 ₪), תנאי שירות משופרים, תמריצים ייחודיים, הוספת תקני קבע ראשוני ועוד.

בנוגע לטענות בדבר איוש חסר ועומס משימות ביחידות השדה, צוין כי השינוי שבוצע בניהול השכר החל מינואר 2017 מאפשר למפקדים גמישות בתפעול המשימות תוך הפניית משאבים לתקנון כוח אדם נוסף להתמודדות עם העומס, בדגש על תומכי הלחימה ביחידות השטח. זאת לצד שורת מהלכים שבוצעו בהחלטה מטכ"לית לחיזוק תומכי הלחימה בחלק מיחידות השדה ובמחסני החרום.

ביחס לקיצור שירות החובה נמסר מצה"ל כי "מדובר בתהליך רב-שנתי הנבחן באופן רציף בידי הגורמים הרלוונטיים"

הגדודים המעורבים: "תחושה של 'אחרונים בשרשרת המזון'"

הדוח התייחס לסוגיית הגדודים המעורבים לנשים ולגברים בצה"ל, שעלתה לשיח הציבורי בחודשים האחרונים עקב התבטאויות חריפות כנגדם מצד רבנים בכירים בציונות הדתית. בשנתיים האחרונות בנה צה"ל שלושה גדודים מעורבים חדשים תחת משימת מערך הגנת הגבולות – אריות הירדן, ברדלס, וכן גדוד לביא הבקעה. הנציב מציין כי על אף שלגדודים מעורבים ישנם צרכים ייחודיים בתחום התשתיות, הגדודים החדשים נכנסו לבסיסים קיימים ויצרו עומס רב על השירותים שסיפקו. על פי הדו"ח, מצב זה יצר תחושה של "אחרונים בשרשרת המזון".

בעייה נוספת עליה התריע בריק היא ששיעור החיילות הנושרות בתחילת ההכשרה נראה בצורה בולטת לעין. החיילות, אומר בריק, חשות כי משווים אותן ליכולותיהם וכישוריהם של הלוחמים בפלוגות החי"ר.

חיילות וחיילי גדוד קרקל במהלך מסע לסיום הקורס, ארכיון (צילום: הדס פרוש / פלאש 90).

עוד התייחס בריק לחוויה שלו מהשטח מהגדודים המעורבים, ואמר כי לדעתו "בנות צריכות להיות מעורבות בכל היחידות". ביחס להכנסת בנות למערך השריון – מהלך שבימים אלו נבחן בצה"ל – בריק כי "אין בעיה לשם אישה בטנק כצוות למשימות הבט"ש".

מצה"ל נמסר בתגובה לטענות כי "בהתאם לגידול בסדר הכוחות מיושמת שורה של  התאמות המבוצעות בימים אלו. בימים אלו מוקם בסיס אימונים ייעודי למערך הגבולות במחנה רמון ומבוצעות התאמות בהכשרת הקצונה של הגדודים שתועבר לבית הספר להגנת הגבולות בסיירים." עוד ציינו כי "במהלך השנה האחרונה תוכננה ומומשה עבודת מטה רחבה בשילוב גורמי הרפואה, ההכשרה, הכושר הקרבי, התזונה, כוח-אדם וגורמים מהפיקוד הבכיר בזרוע היבשה. במסגרת עבודת המטה הוקמה הכשרה אחודה לגדודים המעורבים, נבנה סרגל מאמצים מותאם ליכולות הפיזיולוגיות של נשים תוך שמירה על דרישות התפקיד, תוגבר המענה הרפואי עם רפואת מומחים ופיזיותרפיה, שופרה מעטפת התזונה, נקבע ליווי תזונאי צמוד לגדודים המעורבים ונעשתה התאמה של הציוד הקרבי לנשים – כל זאת תוך שמירה על הרף המבצעי הנדרש מאותם הלוחמים והלוחמות מתוקף תפקידם וללא השוואה ללוחמים בגדודי החי"ר. בעקבות כך כבר היום ניתן לראות שיפור באחוז הפציעה וירידה בנשר על רקע רפואי."

מפקד לחייל ממוצא אתיופי: "אתה בולט בגלל שאתה שחור"

סוגיה נוספת שמעלה הדו"ח היא עלייה במספר הקבילות החמורות בשנה החולפת, בעיקר כלפי מפקדים ברמת מ"פ, ביחס לאלימות פיזית ומילולית. בריק ציין כי "ישנם מפקדים שמתנהלים בצורה פסולה כדי להתקרב לחייליהם ולדבר בשפתם, או כאלו המתנהלים מתוך שיכרון כוח, מרגישים שמותר להם לנהוג באלימות בשל מעמדם."

בנוסף מציין הדו"ח עלייה במקרי פגיעה בחיילם יוצאי אתיופיה על רקע מוצאם. בקבילה אשר בוררה בנציבות הלינה חיילת כי במהלך שיחה עם מפקדה על עתיד שירותה הצבאי נוכח חוסר שביעות רצונה מתפקידה ורצונה לעבור לתפקיד אחר, אמר לה מפקדה "בשביל מה עלית מאתיופיה?". הדבר נאמר לפני חיילים נוספים. מברור הקבילה עלה כי המפקד מצידו דווקא רצה לעודד את החיילת ולתת לה מוטיבציה להמשיך את שירותה הצבאי.

חיילות בטירונות בחדר אוכל. למצולמות אין קשר לידיעה (צילום ארכיון: נתי שוחט/ פלאש 90).

דוגמא נוספת היא חייל שהתלונן כי כאשר דיבר עם מפקדו ביקש לצאת לביתו בסוף שבוע, המפקד השיב לו כי "חיילים בולטים בלבד יוצאים" והוסיף כי "אתה בולט בגלל שאתה שחור". במקרה אחר התלוננה חיילת ממוצא אתיופי כי המפקדת שלה התבטאה באופן פוגעני כלפיה, כולל שאלות חודרניות לגבי צבע עורה. המפקדת המשיכה למרות בקשת החיילת שתחדל.

בנושא זה נמסר בתגובה מצה"ל כי "צה"ל רואה בחומרה רבה כל התנהלות המשקפת גזענות ומגיב באופן נחרץ לכל אירוע מסוג זה. נציין כי בשנתיים האחרונות צה"ל פועל רבות לשילוב יוצאי אתיופיה בצה"ל וכחלק מכך, נסגרו בשנה האחרונה כלל המסגרות המבדלות בצה"ל והוטמעו תכנית העוסקים בערך יסוד כבוד האדם בהכשרות הפיקוד בצה"ל והיחידות השונות."