שוק העבודה האמריקאי מציג בשבועות האחרונים תמונה יוצאת דופן: החברות כמעט אינן מפטרות עובדים, אך גם נמנעות מגיוסים חדשים. הנתונים שפרסם אתמול (חמישי) משרד העבודה האמריקאי ממחישים את הפער. מספר האנשים שהגישו לראשונה בקשה לדמי אבטלה ירד בשבוע שהסתיים ב-3 באוקטובר ל-197 אלף, לעומת 199 אלף בשבוע הקודם. זה השבוע הרביעי ברציפות שבו מספר הבקשות נותר בסביבת הרמות הנמוכות ביותר שנרשמו זה 57 שנה.

במבט ראשון, מדובר בנתונים שמאפיינים שוק עבודה חזק. אלא שהתמונה משתנה כשבוחנים את קצב הגיוסים. בספטמבר נוספו למשק האמריקאי 29 אלף משרות בלבד, לעומת 133 אלף באוגוסט ופחות משליש מתחזית הכלכלנים, שציפו לכ-90 אלף משרות חדשות. שיעור האבטלה עלה מ-4.1% ל-4.2%, ונתוני יולי ואוגוסט תוקנו כלפי מטה ב-60 אלף משרות במצטבר.

קונים בסניף וולמארט, ארה"ב (צילום אילוסטרציה: AP)

התוצאה היא שוק עבודה שבו מי שכבר מחזיק במשרה נהנה מביטחון יחסי, אבל מעבר בין מקומות עבודה, כניסה ראשונה לשוק או חזרה אליו לאחר פיטורים נעשו קשים יותר. לפי רויטרס, חברות רבות מעדיפות לשמר עובדים שכבר הכשירו, בין היתר בתקופה של רווחיות גבוהה ואי-ודאות כלכלית, אך נזהרות מהרחבת מצבת כוח האדם.

התופעה ניכרת גם במשך הזמן שנדרש למצוא עבודה חדשה. משך האבטלה החציוני הגיע בספטמבר ל-11.5 שבועות, קרוב לשיא של ארבע שנים וחצי. מספר מקבלי דמי האבטלה לאחר השבוע הראשון עלה ל-1.716 מיליון. הנתון עדיין נמוך יחסית, אבל כלכלנים מזהירים שהוא אינו משקף בהכרח את מלוא הקושי: צעירים שסיימו את לימודיהם ונכנסים לראשונה לשוק העבודה אינם תמיד זכאים לדמי אבטלה, ואנשים שנשארו ללא עבודה יותר מחצי שנה עשויים כבר למצות את תקופת הזכאות.

המצב מורגש גם אצל עובדים שאינם מובטלים. לפי סוכנות הידיעות AP, קצב הגיוס הכולל בארה"ב מדשדש כבר יותר משנתיים, ופחות עובדים בוחרים לעזוב מרצונם כדי לחפש שכר גבוה יותר או תנאים טובים יותר. מדד אמון העובדים של אתר Glassdoor ירד בספטמבר לרמה הנמוכה ביותר מאז החל להימדד ב-2016. יותר מרבע מהנשאלים בסקר של Conference Board העריכו כי בעוד חצי שנה יהיו פחות משרות זמינות, לעומת 14% בלבד שסברו שמספרן יגדל.

פחות עובדים נכנסים לשוק

להאטה בגיוסים יש גם הסבר דמוגרפי. אוכלוסיית העובדים הפוטנציאליים בארה"ב גדלה בקצב איטי יותר, בין היתר בשל פרישתם של בני דור ה"בייבי בום" והקשחת מדיניות ההגירה. בשל כך, המשק האמריקאי זקוק כיום לפחות משרות חדשות מדי חודש כדי לשמור על שיעור אבטלה נמוך. לפי סוכנות הידיעות AP, בשנים קודמות נדרשו כ-150 אלף משרות חדשות בחודש כדי לעמוד בקצב הגידול בכוח העבודה; כיום מעריכים כלכלנים כי הרף נמוך בהרבה.

גם כך, 29 אלף משרות חדשות הן נתון חלש. הממשל הפדרלי, המדינות והרשויות המקומיות צמצמו בספטמבר 17 אלף משרות, ובתחומי השירותים המקצועיים והעסקיים נגרעו 9,000. מערכת הבריאות הוסיפה 17 אלף עובדים, הבנייה 11 אלף והתעשייה 9,000. השכר השעתי הממוצע עלה ב-3% בלבד לעומת ספטמבר אשתקד, קצב העלייה השנתי הנמוך ביותר מאז מאי 2021.

בניין הבנק המרכזי האמריקאי (הפדרל ריזרב) בוושינגטון בירת ארצות הברית (צילום: REUTERS/Sarah Silbiger)

מבחינת הבנק המרכזי האמריקאי, השילוב הזה מורכב במיוחד. האבטלה עדיין נמוכה ואין גל פיטורים, אך שוק העבודה איבד תנופה. חברי הפדרל ריזרב העריכו בחודש שעבר כי מצב התעסוקה יציב וקרוב לתעסוקה מלאה, אך הנתונים החלשים של ספטמבר הקטינו את הציפיות להעלאת ריבית נוספת כבר באוקטובר.

כך, אחרי שנים שבהן מחסור בעובדים העניק למועסקים כוח מיקוח ואפשר להם לעבור בין עבודות במהירות, שוק העבודה האמריקאי נראה כיום הרבה פחות נייד. הסיכון לאבד משרה נותר נמוך; המחיר של אובדן המשרה, לעומת זאת, הולך ועולה.