מחלקת המדינה האמריקאית העלתה היום (שישי) את ישראל לדרגה הראשונה והגבוהה ביותר בדירוג השנתי שלה למאבק בסחר בבני אדם. משמעות הדירוג היא שלפי הדו"ח, ישראל עומדת במלוא הסטנדרטים המינימליים שנקבעו למאבק בתופעה, בעקבות צעדים שנקטו רשויות המדינה במהלך שנת 2025.

במהלך השנה פתחה המשטרה 42 חקירות בחשד לסחר בבני אדם: 33 למטרות מין ו-9 למטרות עבודת כפייה. 19 חשודים הועמדו לדין, שישה הורשעו, ועל חמישה מהם נגזרו עונשי מאסר של יותר משנה. לעומת 2024 נרשמה עלייה במספר החקירות, אך ירידה במספר ההרשעות.

לצד המחמאות שמחלק הדו"ח מצביע על כמה צעדים שלא ננקטו ועל הפגיעות שאליה חשופים מהגרי העבודה החדשים לישראל. הוא מציין כי מדינת ישראל הגבירה את הטיפול בקורבנות הסחר. 90 בני אדם הוכרו כקורבנות סחר בשנת 2025: 45 מהם נסחרו למטרות מין, 40 לעבודות כפייה, ולגבי חמשת הנותרים לא צוינה מטרת הסחר.

לאחר שהוכרו רשמית כקורבנות, הממשלה סיפקה להם שירותים ובהם מקלט, הכשרה תעסוקתית, טיפול פסיכו-סוציאלי, טיפול רפואי, הכשרת שפה וסיוע משפטי, ישירות ובאמצעות שותפויות עם ארגונים לא ממשלתיים. ההשקעה הכוללת בטיפול בקורבנות הסחר עמדה בשנת 2025 על קרוב ל-14 מיליון שקלים, עלייה של כמיליון שקלים לעומת השנה שקדמה לה. בין השאר הפעילה המדינה מקלט לנשים ומקלט לגברים קורבנות סחר, ובהם 30 מיטות בכל אחד.

הדו"ח מציין כי המדינה מסייעת לקורבנות בהליכים המשפטיים נגד הסוחרים, ומאפשרת להם לחזור לארצות מוצאם, אם בחרו בכך, לאחר גביית עדותם. באפריל 2025 נכנסה לתוקף חקיקה המרחיבה את הסיוע המשפטי בחינם לכל קורבנות הסחר באמצעות מינהל הסיוע המשפטי (LAA), לצורך הליכים אזרחיים, הליכי הגירה והליכים פליליים. בשנת 2025 סייע המינהל ל-32 קורבנות סחר בהליכים פליליים נגד סוחרים לכאורה.

דמי תיווך של אלפי דולרים ומחסור בפיקוח

על אף השיפור בדירוג הכולל של ישראל, הדו"ח מותח ביקורת חריפה על מדיניות הבאת העובדים הזרים של הממשלה מאז מאי 2024. המדיניות הרחיבה משמעותית את האפשרות להביא עובדים זרים באופן פרטי, שלא במסגרת הסכמים בילטרליים (בין-מדינתיים), הכוללים מנגנונים למניעת גבייה של דמי תיווך גבוהים ואסורים.

הדו"ח מציין כי יחידת התיאום למאבק בסחר בבני אדם במשרד המשפטים יזמה מחקר שממנו עולה כי 73% מהעובדים שגויסו באופן זה נדרשו לשלם יותר מ-4,000 דולר כדמי תיווך, וכי מכ-20% מהם נלקחו הדרכון או מסמכים אחרים בידי מעסיקיהם – תופעות הקשורות קשר הדוק לסחר בבני אדם ולהחזקה בתנאי עבדות.

בעיות נוספות שעלו מהסקר היו עיכובים בתשלומי שכר, עבודה בהיקף שעות גבוה מהמותר והגנה לא מספקת מפני סיכונים בטיחותיים בענף הבנייה. עוד ציין דו"ח מחלקת המדינה כי ארגונים לא ממשלתיים דיווחו שעובדים שגויסו דרך ערוצי גיוס פרטיים שילמו לעיתים דמי תיווך שהגיעו ל-20–25 אלף דולר. רבים מהם לקחו לשם כך הלוואות בריבית גבוהה, והפכו בשל כך לבעלי חוב פגיעים.

הדו"ח הדגיש את חשיבות גיוסם של עובדים זרים באמצעות הסכמים בין-מדינתיים, וציין כי בשנת 2025 היו לישראל 16 הסכמים כאלה עם מדינות אחרות, לרבות הסכמים עם סרי לנקה וקמבודיה שנחתמו באותה שנה. הדו"ח ציין כי על אף העלייה המשמעותית במספר העובדים הזרים בישראל, יחידת האכיפה של רשות האוכלוסין וההגירה הוגדלה ב-15 עובדים בלבד. ארגונים לא ממשלתיים ציינו כי עיקר פעילות היחידה מתמקד במעמדם החוקי של העובדים ולא בהפרת זכויותיהם מצד מעסיקים.

אגף הסדרה ואכיפה במשרד העבודה הוסיף 30 מפקחי עבודה חדשים, שהוכשרו בנושא מניעת סחר בבני אדם. עם זאת, ארגוני החברה האזרחית ציינו שמספר המפקחים אינו מאפשר אכיפה אפקטיבית ובדיקות יזומות, וכי בשטח בדיקות החלו על פי רוב רק לאחר הגשת תלונה על תנאי העסקתם של העובדים.

הדו"ח מציין כי הממשלה לא פיקחה די הצורך על עמידתם של חוזי העבודה בחוקי העבודה, וכן על החובה לספק לעובדים זרים חוזי עבודה מפורטים בשפתם. תופעה נוספת שעליה הצביע היא גיוס סטודנטים במדינות זרות לתוכניות לימודים חקלאיות בישראל, כשבפועל, עם הגעתם, נכפית עליהם עבודה בתעשייה. עוד צוין כי ארגוני חברה אזרחית מודאגים מתופעות של עבודת כפייה בקרב חברות סיניות וטורקיות הפועלות בישראל, באמצעות שעבודי חוב או החתמה על שטרי חוב כפויים.

הדו"ח מפרט גם את מצב המאבק בסחר בבני אדם בשטחי הרשות הפלסטינית ובעזה. ממנו עולה כי אין איסוף נתונים על מקרי סחר, וכי לא נחקרו, הועמדו לדין או הורשעו סוחרים. הדו"ח מציין כי לרשות אין נהלים לזיהוי קורבנות סחר בבני אדם, ובשנת 2025 זוהו לפחות 43 ילדים שהם קורבנות סחר למטרות מין. כ-100 ילדים הוצאו מאתרי בנייה ברשות הפלסטינית בידי משרד העבודה. הדו"ח מציין, ללא מספרים, כי ילדים בעזה ובשטחי הרשות מגויסים לשימוש כילדים-חיילים, וכי הם חשופים לניצול כעובדי כפייה ברשות, בהתנחלויות ובשטחי ישראל.

ארגוני זכויות אדם: "אחריות המדינה אינה מסתכמת בזיהוי קורבנות בדיעבד"

המוקד לפליטים ולמהגרים וקו לעובד מסרו בתגובה משותפת כי על אף העלייה בדירוגה של ישראל, לדבריהם קיימים עדיין פערים משמעותיים בזיהוי ובטיפול בקורבנות סחר והחזקה בתנאי עבדות. "בעוד משרד המשפטים חוגג את 'ההישג' שבעליית דירוגה של ישראל למדרגה הראשונה בדו"ח האמריקאי על המאבק בסחר בבני אדם – המציאות מעידה אחרת. הדו"ח התייחס לכך, אך מצער לראות את המשקל הנמוך שנתן לבעיות הקשות בזיהוי וטיפול בקורבנות סחר והחזקה בתנאי עבדות".

הארגונים התייחסו גם להרחבת הגעתם של מהגרי עבודה לישראל מאז אוקטובר 2023. "ישראל הביאה לשטחה מאות אלפי מהגרי עבודה, ללא מנגנוני הגנה מספקים על זכויותיהם. בקו לעובד אנו פוגשות עובדים שנחשפו לניצול קשה, הלנת שכר, מגורים בלתי ראויים ולתלות עמוקה במעסיקיהם, לעיתים ללא אפשרות ממשית לעבור למעסיק אחר מבלי לסכן את מעמדם בישראל. במקרים החמורים, תנאי ההעסקה עולים לכדי החזקה בתנאי עבדות. המדינה, שאחראית להסדרת כניסתם והעסקתם של העובדים, מאפשרת ולעתים מקדמת את קיומם של מנגנונים שמגבירים את פגיעותם לניצול".

עוד מסרו הארגונים: "אנו מברכות על העלייה במספר הקורבנות שזוהו על ידי הרשויות, אך העובדה שכמחצית מהם נוצלו בזנות, דווקא בתקופה של התרחבות דרמטית בהגירת העבודה לישראל, מעלה שאלות קשות באשר לזיהוי קורבנות סחר ועבדות בענפי העבודה".

בהתייחסות לנשים שהגיעו לישראל לאחר שנמלטו מאתיופיה, מסרו: "במוקד לפליטים ולמהגרים אנו מתריעות כבר שנים על נתיב סחר לישראל: נשים שנמלטו ממלחמת האזרחים באתיופיה לירדן כדי לעבוד במשק בית, הועסקו שם בתנאי עבדות קשים ונסחרו לישראל. לצערנו, משרד המשפטים, שבשנים עברו יצא בעצמו ופרסם את התופעה בעיתונות – התנער השנה מהכרה בקורבנות התופעה, ומונע מהן את היכולת להשתקם ולהחלים. כל זאת בזמן שהמצב באתיופיה מדרדר בקצב מדאיג".

הארגונים הוסיפו כי לדעתם יש להרחיב את המאבק גם לניצול בענפי העבודה. "ישראל כבר הוכיחה שהיא יודעת להיאבק בסחר בנשים למטרות זנות. הגיע הזמן שתירתם גם למאבק בסחר בבני אדם ובהחזקה בתנאי עבדות בענפי העבודה. אחריות המדינה אינה מסתכמת בזיהוי קורבנות בדיעבד, אלא גם במניעת תנאי ההעסקה ומנגנוני התלות שמאפשרים את ניצולם".

לסיום מסרו: "ארגוני זכויות האדם ימשיכו לעמוד לצד מי שהובאו לישראל ונוצלו ולצד מי שנמלטו אליה במאבק על חייהם וחירותם. אך האחריות להגן עליהם מוטלת בראש ובראשונה על המדינה. נקווה שהדירוג הבינלאומי הגבוה יעודד את המדינה לפעול למען הגנה אמיתית על זכויותיהם".