"יש לנו אינטרס משותף לפעול נגד הפרות של החוק. להבטיח שגם העובדים וגם המעסיקים ידעו מה החובות ומה הזכויות. ניבחן על היכולת שלנו לעבוד ביחד. לקדם את הענף הזה", אמר היום (שני) יו"ר ההסתדרות ארנון בר-דוד, בכנס של הסתדרות עובדי הבניין והתעשיות הנלוות ועמותת "דף חדש", המייצגת את תאגידי כוח האדם הזר בענף הבנייה. "המטרה שלנו היא שענף הבנייה ינוע ויתפתח, כי אין צמיחה בלי ענף בנייה חזק, ואין ענף בנייה חזק בלי עובדים".

בר-דוד ציין כי לפי נתוני רשות האוכלוסין, בסוף 2025 הועסקו בישראל 73 אלף עובדים זרים בענף הבנייה. "אנחנו מדברים עדיין על מחסור של 40 אלף עובדים, אחרי כל העבודה המאומצת. עדיין חסרים לנו עובדים. תאגידי כוח האדם הם חולייה מרכזית שמחברת בין צורכי המשק לעובדים. היכולת להביא את העובדים, להדריך אותם, לתת להם מענה ומגורים. לכן הבעיות שלכם מגיעות לשולחני על בסיס יום יומי, ואני עומד לרשותכם".

בר-דוד העריך כי העובדים הפלסטינים לא יחזרו לענף הבנייה בעתיד הקרוב. "את תל אביב בנו פועלים עבריים. התגלגלנו לכך שאנחנו היום כמו בכל העולם משתמשים בעובדים זרים אבל צריך לעשות זאת נכון. אני חושב שאנחנו צריכים להסתמך על עבודה עברית, על עבודה זרה אבל כולנו צריכים להתחבר ביחד ולעזור אחד לשני כדי שהענף הזה ינוע קדימה".

יו"ר הוועדה המיוחדת לעובדים זרים בכנסת, ח"כ אתי עטייה (הליכוד), התייחסה לצורך בהפחתת העלויות המוטלות על התאגידים והמעסיקים בענף. "יש כבר בשורה. שר האוצר, בשיתוף ועדת המנכ"לים, החליט שכדי לסייע לעסקים הקטנים האגרות יופחתו. אבל בגלל הבחירות שבאופק, המהלך עדיין לא מקודם. אני חושבת שצריך להכניס את זה לבסיס התקציב, להוזיל את האגרות, את דמי ההיתר ועלויות נוספות. אנחנו והתאגידים נמצאים באותו צד של המשק, וכולנו רוצים לראות יותר עובדים, יותר בנייה ויותר צמיחה".

"בוועדת איינהורן הוחלט על הקמת תאגידי כוח האדם הזר לענף הבניין, כדי לייצר מסגרת ברורה ומפוקחת על תנאי העובדים הזרים המגיעים לישראל", אמרה מזל גולן, יו"ר הסתדרות עובדי הבניין והתעשיות הנלוות. "לכן אני רוצה שמודל התאיגדים יהיה הסטנדרט של ענף הבנייה. שהמדינה תדע שכשהיא צריכה לבנות יש לה ענף מאורגן, מפוקח ואחראי שאפשר לסמוך עליו". גולן הדגישה כי ההסתדרות מתנגדת, בין היתר, להכנסת חברות בנייה וביצוע זרות נוספות לישראל, לרבות במסגרת פרויקט המטרו, בטענה כי הדבר יפגע בעצמאות הענף ובחברות הישראליות.

"כשהענף במשבר העובדים והמעסיקים לא יכולים להרשות לעצמם לעמוד משני צידי המתרס. אנחנו צריכים להבין את האינטרסים המשותפים ולפעול יחד", אמרה גולן. היא הדגישה כי ההסתדרות פעלה מול התאחדות הקבלנים בוני הארץ כדי לאפשר את מימון הכשרות הבטיחות לעובדים הזרים באמצעות הקרן לעידוד ופיתוח ענף הבנייה, וכן כדי לפתוח את המנגנון הפריטטי למיצוי זכויות ולפתרון מחלוקות בין עובדים למעסיקים בתאגידי כוח האדם הזר בענף.

"כשקיבלתי על עצמי את נושא התאגידים נחשפנו למציאות קשה שתאגידים שקיבלו הקצאות לעובדים זרים בקושי הצליחו לקבל עובדים – היו מקבלים עובד או שניים בכל נחיתה. העלתי את הנושא בפני ארנון שאמר 'הבנתי, אני מטפל', שם על זה את כל כובד משקלו, ובאמת חודש אחרי כן כבר הייתה רכבת אווירית במסגרתה הגיעו אלפי עובדים".

מחלוקת על גיוס העובדים הזרים

"אנחנו כאן בבית יחד עם ההסתדרות שעוזרת לנו באמת ברמה היום יומית", אמר ארי אלקסלסי, מנכ"ל עמותת "דף חדש", המייצגת כיום יותר מ-160 תאגידי כוח אדם המעסיקים יותר מ-40 אלף עובדים זרים. לדבריו, במהלך השנתיים וחצי האחרונות פעלה העמותה להפחתת האגרות ולהגדלת תקרות הניכוי משכר העובדים הזרים בגין דיור, כך שישקפו את העלויות בפועל. נוסף על כך, העמותה עתרה לבג"ץ, ובעקבות העתירה נמנעה מעובדים שהגיעו לישראל באמצעות אשרות מהודו ומסרי לנקה האפשרות להגיש בקשות מקלט בישראל. מטרת המהלך, לדבריו, הייתה לצמצם את תופעת ה"ברחנים" – עובדים המגיעים לישראל כדי לעבוד בענף הבנייה ועוברים לעבוד בענפים אחרים. אלקסלסי טען כי בעקבות המהלך הצטמצמה התופעה ב-90%.

"המטרה שלנו היום היא לשמר את מנגנון ההבאה הפרטי של עובדים זרים, כיוון שההבאה של עובדים במנגנון הבילטראלי הביאה עובדים לא מקצועיים ולא מתאימים שבסופו של דבר הם הופנו לתעשייה ולענפים אחרים כי גם משרדי הממשלה הבינו את זה. אנחנו מאמינים שהבאה פרטית של עובדים היא קריטית לענף", אמר.

מנכ"ל משרד הבינוי והשיכון, יהודה מורגנשטרן, הדגיש כי מודל ההבאה הפרטית (B2B) אומץ תחילה כפתרון זמני ומהיר למצוקת העובדים שנוצרה לאחר 7 באוקטובר. עם זאת, לדבריו, כיום סבורים חברי ועדת המנכ"לים הממשלתית לעניין עובדים זרים כי למודל יש יתרונות משמעותיים, ומבקשים להמשיך לקדמו. מנגד, משרד המשפטים מזהה במודל גם סיכונים הנוגעים לשמירה על זכויות העובדים הזרים ולמניעת סחר בבני אדם.

"אפשר לעשות הבאה פרטית תוך פיקוח על זכויות העובדים", אמר מורגנשטרן. הוא הוסיף כי במסגרת המשא ומתן עם מדינות שונות לקידום הסכמים בילטרליים חדשים, המגמה היא לפתח מודל שיאפשר לקבלנים לבחור עובדים מתוך מאגר. לדבריו, המבחן המרכזי הוא מדד התחלות הבנייה, וכדי להגיע ל-75 אלף התחלות בנייה יש צורך בעוד 40 אלף עובדים בענף. מורגנשטרן ציין כי על כל עובד זר נוסף שנכנס לענף הבנייה מצטרפים אליו שניים או שלושה עובדים ישראלים, כך שכניסת העובדים הזרים מגדילה גם את מספר המשרות לישראלים.

מנכ"ל משרד העבודה, רובי שמש, אמר כי השאיפה שהייתה בעבר במשרד האוצר לצמצם את היקף העובדים הזרים במשק הייתה רלוונטית לתקופה שלפני 7 באוקטובר, ואילו כיום היעד הוא כ-330 אלף עובדים זרים, שיהוו 3.3% מהאוכלוסייה.

"כשאני מסתכל על משרד העבודה ורשות האוכלוסין, אני חושב שזה אפשרי. המשרדים צריכים לשפר את הממשק ביניהם. המדינה עושה הכל כדי לחתום כמה שיותר הסכמים בילטראליים בהובלת משרד החוץ". שמש הדגיש כי חתימה על הסכם בילטרלי היא תהליך ממושך, ולכן מתנהלים מגעים עם כמה מדינות במקביל. "לכאורה ערוץ ההבאה הבילטראלי, בהסכם בין מדינות, הוא בטוח ונכון יותר בהיבטים של שמירה על זכויות העובדים ומניעת גביית דמי תיווך לא חוקיים – אבל אנחנו צריכים לפעול להביא עובדים במהירות ולכן גם אנחנו גמישים ותומכים בהבאת עובדים במסלול פרטי".

ההסתדרות נגד חברות זרות בפרויקט המטרו

עו"ד אילן בומבך, המייצג את עמותת "דף חדש" במאבק נגד הכנסת חברות ביצוע זרות לענף הבנייה בישראל במסגרת פרויקט המטרו, הדגיש כי המאבק נוגע לעתיד הענף, לרבות זכויות העובדים בו. "אנחנו רוצים שהמטרו יצליח, ומכירים בחשיבות התחבורתית והכלכלית שלו – אבל דווקא בגלל הגודל של הפרוייקט ההחלטה איך יועסקו בו עובדים צריכה להיות מושכלת ועל פי דין. זה ישפיע גם על הפרוייקטים הלאומיים העתידיים", אמר. לדבריו, גיוס ישיר של עובדים זרים בידי קבלנים, לרבות חברות בנייה זרות, ולא באמצעות תאגידים מפוקחים ומאושרים, עלול לפגוע קשות בזכויות העובדים, בתחרות ובהוגנות בענף.

"הדאגה שלנו היא שגם בפרוייקט הזה תהיה העסקה מסודרת, שמאפשרת פיקוח על תשלום מלוא השכר והזכויות הסוציאליות – כי אם העסקה לא מוסדרת תהפוך לחלופה זולה, כולם ישלמו על כך את המחיר. לכן הדרישה של ההסתדרות ומזל גולן לעצור את הבאת חברות הביצוע הזרות הוא כל כך חשובה. אם לא יהיה מנוס נצטרך לפנות גם לבג"צ ולדרוש מהמדינה להציג את החלופות שבדקה ואת ההשלכות שהיא צופה. כי לא בוצעה עבודת מטה מסודרת. המדינה צריכה לשמוע אתכם לפני שמקבלים החלטות ולא לדבר איתכם רק בדיעבד".

מפקח העבודה הראשי במשרד העבודה, חזי שוורצמן, הציג את תקנות הדרכות הבטיחות החדשות, שייכנסו לתוקף ב-16 באוקטובר ומחייבות הכשרה של שמונה שעות לכל עובד זר חדש המגיע לישראל. ההכשרות יתקיימו במכללות מאושרות ובשפתו של העובד. שוורצמן התייחס גם לתקנות הבטיחות באתרי הבנייה, הכוללות רפורמה מקיפה בהגדרת בעלי התפקידים ובחלוקת האחריות לבטיחות באתרי הבנייה, ולתקנות העבודה בגובה שנועדו להיאבק בזיוף אישורים לעבודה בגובה.

מנכ"ל המוסד לבטיחות ולגיהות, משה בא גד, הדגיש כי המוסד מציע לחברות הבנייה ולתאגידי כוח האדם הזר שירותי הדרכה בתחום הבטיחות במגוון שפות.