מאובן של יצור קדום דמוי לוטרה, שחי לפני כ-165 מיליון שנה, התגלה באזור מונגוליה הפנימית שבצפון סין. חוקרים מעריכים כי מדובר באחת העדויות הקדומות ביותר לבעל חיים מקבוצת קרובי היונקים שהותאם לחיים הן ביבשה והן במים. ממצאי המחקר פורסמו בשבוע שעבר בכתב העת המדעי Nature.
היצור, שקיבל את השם המדעי Megacauda sungei, חי בתקופת היורה, שבה שלטו הדינוזאורים בכדור הארץ. אורכו היה כחצי מטר ומשקלו נע בין קילוגרם לשניים. למרות ממדיו הצנועים, הוא היה גדול פי שניים מרוב קרוביו הידועים מאותה תקופה, שרבים מהם היו בגודל של חדף.
המאובן שהתגלה השתמר במצב יוצא דופן, לרבות שרידי עור ופרווה. החוקרים מצאו כי ליצור היו רגליים אחוריות הדומות לאלה של ברווזן וזנב רחב ושטוח, בדומה לזנבו של בונה. מבנה גופו אפשר לו לשחות ולצוד דגים וסלמנדרות במקווי מים מתוקים. שברי עצמות שנמצאו באזור קיבתו מעידים כי ניזון מבעלי חוליות קטנים.
אולם התגלית החשובה ביותר נמצאה דווקא בגרונו. החוקרים זיהו מבנה עצמות הדומה לזה המאפשר ליונקים בני ימינו לבלוע מזון לעוס ולגורים לינוק חלב מאמותיהם. הממצא מעיד כי מנגנונים אנטומיים אלה החלו להתפתח מוקדם מכפי שהיה ידוע עד כה.
החוקר ג'ה-שי לואו מאוניברסיטת שיקגו, ממובילי המחקר, הסביר כי הממצא מספק עדות נוספת למגוון דרכי החיים של קרובי היונקים בתקופת הדינוזאורים. לדבריו, אף שהדינוזאורים שלטו במערכות האקולוגיות, בעלי חיים קטנים כבר פיתחו התאמות שאפשרו להם לנצל סביבות מחיה שונות, לרבות מקווי מים.