מערכת הבחירות מביאה איתה לא רק התלבטויות בקלפי, אלא גם שורה ארוכה של שאלות בנוגע לזכויות העובדים ביום הבחירות: האם המעסיק יכול לחייב את העובד לעבוד בזמן שכולם בדרך לקלפי? מי זכאי לתשלום כפול? איך מוודאים שעבודה מזדמנת עבור מפלגה לא תסתיים בהלנת שכר? ואיפה עובר הגבול של חופש הביטוי הפוליטי סביב פינת הקפה במשרד?

החל מהזכות החוקתית לשבתון ועד להעסקת בני נוער בקמפיינים – המדריך המלא שיעשה סדר בזכויות האזרחים ביום הבחירות כדי שיוכלו לממש גם את זכותם הדמוקרטית וגם את זכויותיהם כעובדים.

האם יום הבחירות הוא יום חופש על חשבון המעסיק?
כן. חוק יסוד הכנסת קובע שיום הבחירות הוא יום שבתון. המשמעות היא שעובדים אינם מחויבים להגיע לעבודה ביום זה. עובד שעבד אצל המעסיק לפחות 14 ימים רצופים סמוך ליום הבחירות, זכאי לקבל שכר רגיל על יום זה בלי שהדבר ינוכה ממכסת ימי החופשה השנתית שלו.

מתי מתחיל יום השבתון ומתי הוא מסתיים?
החוק אינו מגדיר את שעות תחילתו וסיומו של השבתון, אך הפרשנות המשפטית הרווחת היא שהוא צמוד לשעות ההצבעה, כלומר בין 07:00 ל-22:00. ביישובים או מוסדות בהן הקלפיות נסגרות מוקדם (ב-20:00) ייתכן שהפרשנות המשפטית תהיה בהתאם.

המעסיק דורש ממני לעבוד ביום הבחירות אף שאני לא רוצה. מותר לו?
הדבר תלוי בסוג מקום העבודה. ועדת הבחירות המרכזית מפרסמת לקראת כל בחירות רשימה של "שירותים ציבוריים" שפועלים כסדרם (כגון: תחבורה ציבורית, כוחות הביטחון וההצלה, בתי חולים, שירותי תקשורת, מפעלי מים וחשמל, וכן מסעדות, בתי קפה ובתי מלון). אם מקום העבודה שלכם מופיע ברשימה זו, המעסיק רשאי לדרוש מכם לעבוד. אם הוא לא ברשימה, המעסיק אינו יכול לחייב אתכם.

אם אני עובד ביום הבחירות (מרצון או מחובה), איך משלמים לי?
הפסיקה בבתי הדין לעבודה קובעת כי עובד המועסק ביום הבחירות זכאי לתגמול מיוחד, לרבות עובדים בשירותים ציבוריים הנדרשים לעבוד ביום זה. נהוג לשלם שכר בשיעור של 200% (כלומר, שכר כפול על שעות העבודה), או לחלופין – שכר רגיל (100%) בתוספת שעות חופשה חלופיות, בהיקף השעות שעבד בפועל באותו יום (זאת למעט עובדים זרים בענפי הסיעוד, הבניין, המלונאות, ההסעדה, החקלאות והתעשייה).

איך מחושב השכר עבור שעות נוספות ביום הבחירות?
סוגייה זו טרם הוכרעה בבית הדין הארצי לעבודה, ולכן אין לה תשובה ברורה. יש פרשנות משפטית שלפיה יש לחשב את גובה התוספת בגין שעות נוספות ביום הבחירות מתוך השכר הכפול – כלומר שכר בגובה 250% על השעה התשיעית והעשירית ו-300% על כל שעה מעבר לכך. עם זאת, יש הטוענים מנגד כי גובה השכר בגין השעות התשיעית והעשירית צריך לעמוד על 225% בלבד, וגובה השכר בגין כל שעה מעבר לכך צריך לעמוד על 250%.

עם זאת, חברי ומזכירי וועדות קלפי, מפקחי טוהר בחירות,  אבות בית במיקומי הקלפיות, מאבטחים וסדרנים המועסקים מטעם וועדת הבחירות, וכן משקיפים בוועדות הקלפי המקבלים שכר מהמפלגות, והמועסקים רק ביום הבחירות וביום שאחריו ברצף – מקבלים שכר כולל וקבוע ואינם זכאים לגמול שעות נוספות (עובדים אלה, אף ניתן לשלם את שכרם עד 60 יום לאחר הבחירות).

האם מותר למעסיק למנוע ממני ללכת להצביע בגלל שאני במשמרת?
בשום פנים ואופן לא. גם אם אתם עובדים במקום שמוגדר כשירות חיוני, המעסיק מחויב על פי חוק לאפשר לכם זמן להגיע לקלפי שבה אתם רשומים ולהצביע בזמני ההצבעה.

עבודה בקמפיינים פוליטיים ובוועדות הקלפי

אני עובד מטעם ועדת הבחירות או מפלגה. כמה מס ינכו לי מהשכר?
מי שעובד באופן זמני עבור ועדת הבחירות המרכזית או עבור מפלגה ב-60 הימים לפני הבחירות וב-14 הימים לאחר הבחירות (לרבות עבודה ביום הבחירות עצמו בלבד) ומשתכר עד 19,600 שקלים – מנוכה משכרו מס הכנסה בשיעור קבוע של 18%, ללא התחשבות במדרגות המס הרגילות וללא נקודות זיכוי, ודמי ביטוח לאומי מופחתים.

הבן שלי בן 15 ורוצה לעבוד סביב הבחירות עבור מפלגה. האם זה חוקי?
כן, אבל תחת מגבלות חוק עבודת הנוער. מותר להעסיק בני נוער מגיל 14 (בזמן חופשת לימודים) או מגיל 16 (במהלך שנת הלימודים, מחוץ לשעות בית הספר).

אסור להעסיק בני נוער בעבודה בגובה (כגון בתליית שלטים גבוהים) וכן אסור להעסיק אותם בשעות הלילה. שימו לב שהמפלגות חייבות לשלם לבני הנוער לפחות שכר מינימום לנוער בהתאם לגילם, כשעבודה ביום הבחירות עצמו מזכה גם בני נוער ב-200% שכר – ולכך נוסף גם הגמול בגין שעות נוספות ככל שבוצעו. משכרם של בני נוער לא מנוכה המס המיוחד בסך 18% (אך במידה שהוא מגיע למדרגת המיסוי, מנוכה ממנו מס הכנסה).

למה חשוב לשים לב?
מערכות בחירות לאורך השנים הן כר פורה לתופעות של הלנת שכר, ופעמים רבות עובדים מתקשים לקבל את שכרם לאחר הבחירות – בדגש על בני נוער עובדים. לכן, כשעובדים ביום הבחירות ולקראתו, חשוב מאוד לוודא שמקבלים הסכם העסקה או הודעה לעובד בכתב – ובה פירוט תנאי ההעסקה והפרטים המלאים של המעסיק.

מומלץ גם לצלם את הטופס הזה במידה שהמעסיק לוקח אותו אחרי החתימה. כמו כן, מעסיקים נדרשים להחתים עובדים על טופס 101. חשוב מאוד לדעת אצל מי בדיוק עובדים – מה שמו של המעסיק שקיבל לעבודה ומה הקשר שלו למפלגה. מומלץ לנהל רישום עצמאי של שעות העבודה, תאריכיה ומיקומה – לצד דיווח השעות למעסיק – וחשוב מאוד שלא לחתום על כל הצהרה שקיבלתם שכר במידה שטרם קיבלתם אותו בפועל.

האם מקבלי דמי אבטלה יכולים לעבוד בתקופת הבחירותבלי שדמי האבטלה ייפגעו?
עובד או נותן שירות המועסק בתקופת הבחירות באופן זמני על ידי מפלגה או ועדת הבחירות המרכזית, השכר שיקבל עבור העבודה בתקופה זו לא ישפיע על זכאותו לקבל דמי אבטלה או כל גמלה אחרת, בתנאי שגובה התשלום הכולל אינו עולה על 19,600 שקלים.

חופש ביטוי ואפליה במקום העבודה

הבוס שלי רמז שאם לא אצביע למפלגה מסוימת, כדאי לי לחפש עבודה אחרת. מה עושים?
זוהי עבירה פלילית חמורה. חוק הבחירות קובע עונשי מאסר למעסיק המנצל את מעמדו כדי להשפיע, לאיים או להפעיל לחץ על עובד להצביע (או להימנע מהצבעה) עבור רשימה מסוימת. זכות ההצבעה היא אישית וחשאית.

חוק שוויון ההזדמנויות בעבודה אוסר באופן מפורש על מעסיק להפלות בין עובדיו – בקבלה לעבודה, בקידום, בתנאי עבודה או בפיטורים – מחמת השקפתם הפוליטית או השתייכותם המפלגתית. ניתן להגיש תביעה נגד מעסיק שפעל כך.

האם מותר לי ללבוש חולצת קמפיין או לענוד סטיקר פוליטי בזמן העבודה?
כאן התמונה מורכבת יותר. למעסיק יש 'פררוגטיבה ניהולית' לנהל את עסקו ולדרוש הופעה ייצוגית וניטרלית, במיוחד אם אתם נותנים שירות ללקוחות או מייצגים את החברה כלפי חוץ. במקרים כאלה, המעסיק רשאי לדרוש מכם לא להפגין סממנים פוליטיים במקום העבודה כדי למנוע חיכוכים או פגיעה בעסקים.

האם מותר למעסיק לדרוש מעובדים שלא להתבטא פוליטית ברשתות החברתיות?
נקודת המוצא היא שלעובד יש זכות לחופש ביטוי, והחשבון הפרטי שלו אינו "שטח בבעלות המעסיק". עם זאת, בתי הדין לעבודה קבעו כי זכות זו אינה מוחלטת, והמעסיק רשאי להתערב במקרים שבהם הפרסום פוגע באופן ממשי במקום העבודה. המבחן המרכזי הוא "עוצמת הזיקה" בין הפרסום למקום העבודה – למשל ככל שהעובד מצולם במדי החברה, כותב בחשבונו היכן הוא עובד, או נושא בתפקיד ייצוגי בכיר שעשוי להביא לכך שהציבור יקשור בין עמדותיו לבין עמדת החברה.

פוסטים החוצים את הרף הפלילי, כגון הסתה לאלימות, או כוללים התבטאויות גזעניות וקשות, עשויים לפגוע במרקם יחסי העבודה, והפסיקה אישרה לא פעם פיטורי עובדים על רקע זה. עם זאת למעסיק פרטי אסור לפרסם הנחיה גורפת האוסרת על כלל העובדים להביע דעה פוליטית חוקית וסבירה ברשתות החברתיות בזמנם הפנוי. פיטורים על רקע הבעת דעה לגיטימית ייחשבו לרוב כאפליה אסורה ופיטורים שלא כדין.

המגזר הציבורי והביטחוני

במגזר הציבורי והביטחוני, יש קבוצות עובדים שעליהן חלות מגבלות חמורות מכוח חוק או מכוח תקנון שירות המדינה עד איסור מוחלט של חברות במפלגה או התבטאויות פוליטיות פומביות, כדי לשמור על נייטרליות ומקצועיות של השירות הציבורי. מדובר במשרתי קבע וכוחות הביטחון, לרבות שוטרים, סוהרים ואנשי שב"כ, שופטים ודיינים.

על עובדים מהסגל הבכיר בשירות המדינה, בחברות הממשלתיות ובתאגידים הסטטוטוריים כגון יועצים משפטיים, מנהלי אגפים, מפקחים ומאשרי מכרזים, נאסר לקחת חלק פומבי בתעמולת בחירות או ארגון אסיפות פוליטיות.

עובדי מדינה בדרגים זוטרים רשאים להיות חברים במפלגה ולהצביע בפריימריז, וכן להביע דעה כאזרחים פרטיים, אך אסור להם לארגן פעילות פוליטית או תעמולה בתוך כותלי המשרד הממשלתי.