
"השכלה היא זכות, לא פריבילגיה של העשירים", נכתב על השלט שהחזיקה אלן (19) בהפגנה שנערכה אתמול (שלישי) בשטרסבורג שבצרפת. כמעט שבועיים לאחר פרוץ מחאת תלמידי התיכון במדינה, מאות אלפי תלמידים ממשיכים לצאת לרחובות במחאה על מצבה של מערכת החינוך. במרכז מאבקם עומדת הדרישה להשקעה של 10 מיליארד אירו, במטרה להגדיל את מספר המורים ולשפר את תנאי הלימודים. אף שהאלימות שאפיינה את ימיה הראשונים של המחאה דעכה, והיא ירדה מהכותרות בתקשורת העולמית, המאבק נמשך. "המחאה תימשך עד שנשיג את מה שאנחנו דורשים", אמרה אלן.
צעדת המחאה בשטרסבורג יצאה מכיכר קלבר שבמרכז העיר בסביבות השעה 11:00 בבוקר, והתנהלה ללא אירועי אלימות חריגים. בהמשך היום, בשעות אחר הצהריים, נערכה בעיר הפגנה בלתי חוקית שבה נעצרו 13 מפגינים.
התלמידים מצביעים על שורה של בעיות במערכת החינוך בצרפת, ובהן המחסור החמור במורים, שכרם הנמוך והיעדר השקעה מספקת בחינוך. לטענתם, המחסור במורים פוגע באיכות ההוראה, ובחלק מבתי הספר נאלצים מורים ללמד מקצועות שלא הוכשרו ללמד.התלמידים מוחים גם על ימי הלימודים הארוכים, הכוללים שעות פנויות רבות באמצע היום. את המחאה מובילים כמה ארגוני תלמידים, שמנהיגיהם מתראיינים בתקשורת, מציגים את דרישותיהם ומגנים את אירועי האלימות המלווים את ההפגנות.
תמיכה ציבורית רחבה לצד עימותים פוליטיים ואלימות
מחאת תלמידי התיכון זכתה לתמיכה ציבורית רחבה בצרפת, אף שהממשלה הפגינה כלפיה יחס מסויג. ימים ספורים לאחר פרוץ המחאה הצטרפו אליה גם ארגוני מורים וסטודנטים, אך במקביל הפכה לזירה של מאבקים פוליטיים.
מנהיגי מפלגת השמאל "צרפת הבלתי כנועה" (LFI), בראשות ז'אן לוק מלנשון, ביקשו לרתום את המחאה למטרותיהם הפוליטיות, ובכמה מקרים אף עודדו אלימות. גם פעילי שמאל וארגונים פרו-פלסטיניים ואנטי-מערביים ניצלו את ההפגנות להפצת מסרים נגד ישראל והמערב. על רקע המעורבות הפוליטית, פרשנים ניסו להציג את המחאה כמהלך שנועד לחזק את מעמדו של מלנשון במשא ומתן על תקציב 2027.
אלא שמנהיגי ארגוני התלמידים לא נסוגו מעמדותיהם. בראיונות טלוויזיוניים הם הקפידו להעמיד במרכז את דרישות המחאה הקונקרטיות, והתעמתו עם מלנשון ואנשיו, שניסו להסיט אותה לכיוון אלים ואנטי-מערבי. שלושת מנהיגי המחאה שהתראיינו בתדירות הגבוהה ביותר בתקשורת מצאו את עצמם, בין אם ביוזמתם ובין אם בעל כורחם, במאבק מתוקשר נגד מלנשון ונגד המוחים האלימים. העימות הזה סייע לציבור הרחב להבחין בין המחאה הלגיטימית לבין גילויי האלימות והכפייה שנלוו אליה.
ההבחנה הזאת באה לידי ביטוי גם באופי ההפגנות ובמועדיהן. בדומה למחאות קודמות בצרפת, האירועים האלימים התרחשו בעיקר במרכזי הערים ובשכונות מהגרים, במסגרת צעדות והתקהלויות שלא אושרו בידי המשטרה, והחלו לאחר סיום ההפגנות הרשמיות בשעות אחר הצהריים והערב. לעומת זאת, ההפגנות המאורגנות, שבהן נראו בערים שונות תלמידים לצד מוריהם, התקיימו בשעות הבוקר והצהריים המוקדמות, ומשתתפיהן הצליחו לשמור על הסדר הציבורי.
עם זאת, ההבחנה בין מחאה לגיטימית לבין פעולות שעלולות להוביל לאלימות אינה חד-משמעית בעיני הציבור הצרפתי. צרפתים רבים, בעיקר צעירים אך גם בני גילים אחרים, תומכים בחסימה פיזית של הכניסה לתיכונים ולאוניברסיטאות, אף שפעולות כאלה מובילות בדרך כלל לעימותים אלימים בין המפגינים למשטרה. בחברה הצרפתית, שהאתוס ההיסטורי שלה עוצב בין היתר בידי מהפכות עממיות ומחאות המוניות הפוקדות את המדינה אחת לכמה חודשים, היחס הציבורי להפגנות שיוצאות משליטה אינו בהכרח שלילי.
המחאה נמשכת
חסימות בבתי ספר תיכוניים ובאוניברסיטאות דווחו גם הבוקר (רביעי), כמעט שבועיים לאחר שהחלה מחאת תלמידי התיכון. אחד מארגוני התלמידים הגדולים וכמה אגודות סטודנטים קראו לכל תלמידי התיכון והאוניברסיטאות בצרפת להצטרף להפגנת ענק של תנועת "האפודים הצהובים", שתיערך בשבת בכל הערים הגדולות במדינה.
בהפגנות הענק שנערכו אתמול ברחבי צרפת השתתפו בין 161,500 מפגינים, לפי נתוני משרד הפנים, ל-480 אלף, לפי קואליציית ארגוני התלמידים. זאת לאחר שביום המחאה בשבוע הקודם השתתפו בין 266 אלף ל-450 אלף מפגינים.
רוב בתי הספר התיכוניים שנותרו סגורים הבוקר נמצאים במחוז פריז. "96% מבתי הספר התיכוניים פתוחים היום", אמר הבוקר אדואר ז'פראי, בכיר במשרד החינוך הצרפתי, לערוץ BFMTV. "דווח על שיבושים רק ברבע מהמחוזות. סביר להניח שפחות מ-200 בתי ספר תיכוניים סגורים מתוך סך של 3,700 בכל המדינה. מדובר בפחות מ-4% מהמוסדות שנותרו סגורים".
בין יוקר המחיה לחשש מהעתיד הפוליטי: קולות הצעירים במחאה
אלן, סטודנטית ללימודי אודיו-ויזואל בשטרסבורג, אמרה לעיתון המקומי DNA כי בדומה למרבית הסטודנטים, גם היא עובדת במשרה מלאה מחוץ לשעות הלימודים כדי להחזיר הלוואה שלקחה ולממן את מחייתה. היא התראיינה בהפגנה שנערכה אתמול בעיר, שבה השתתפו אלפי מפגינים, 7,000 לפי המארגנים ו-3,000 לפי המשטרה, וסיפרה כי היא מתמלאת תקווה כשהיא רואה את בני דורה מתגייסים למאבק. דור שלדבריה "אינו יודע כיצד יצליח לגמור את החודש".
"עם כניסת הבינה המלאכותית, יהיה לנו קשה למצוא עבודה", חוששת מארי, תלמידה בת 15 שהפגינה בעיר מילוז ושוחחה גם היא עם DNA. היא חשה לחץ רב סביב מערכת הרישום לאוניברסיטאות, ומקווה שהפלטפורמה, שאותה הגדירה "בלתי נסבלת", תשתפר עד סוף השנה.
עבור לו-אן, תלמידה מקמפוס "פונדרי" שעמדה לצדה של מארי, מקור הדאגה העיקרי הוא הבחירות לנשיאות צרפת ב-2027. "יש לי אמון בדור שלי, אבל אני מודאגת מהנורמליזציה של מפלגת 'האיחוד הלאומי' (RN) בחברה", אמרה. לו-אן התייחסה למפלגת הימין הקיצוני בהנהגת מארין לה-פן, שמובילה בסקרים לקראת הבחירות לנשיאות. לדבריה, יותר ויותר אנשים בסביבתה, שבעבר לא התכוונו להצביע לימין הקיצוני, שוקלים כעת לעשות זאת.
לה-פן התייחסה כמה פעמים למחאות, גינתה בחריפות את האלימות נגד השוטרים וקראה להחמרת הצעדים נגד מפגינים אלימים. לצד זאת, דרשה להגדיל את תקציבי החינוך בצרפת. הנשיא עמנואל מקרון גינה גם הוא את האלימות והבטיח לתת מענה לדרישות המפגינים באמצעות הרפורמות שמובילה ממשלתו, אך המפגינים דוחים אותן על הסף.
