יצואניות נפט ומדינות מתפתחות מרכזיות מפעילות לחץ על מדענים בפאנל הבין-ממשלתי לשינויי אקלים (IPCC) לעכב את פרסום ההערכה השביעית שלו על מצב אקלים כדור הארץ – דו"ח מקיף ומעמיק שיוצא לאור אחת לחמש שנים, וצפוי להתפרסם ב-2028 בסמוך לכינוס ועידת האקלים ה-33 (COP 33). בוועידה צפויות 194 המדינות החתומות על הסכם פריז לעמוד מול ביקורת קשה על אי עמידה ביעדיו.

ההערכה הקודמת של IPCC, השישית במספר, פורסמה ב-2023 והזהירה כי "כדור הארץ יתחמם לרמה של 1.5 מעלות צלזיוס מעל הטמפרטורה בתחילת המהפכה התעשייתית עד המחצית הראשונה של העשור הבא", ולפי הדיווח בגרדיאן, ההערכה העדכנית צפויה להיות חמורה אף יותר. עיכוב פרסום הדו"ח עלול להוביל לקיום ועידת האקלים ה-33 בלעדיו ולקבלת החלטות שנובעות מנתונים עדכניים פחות.

מפגינים ילידי יערות הגשם של ברזיל נאבקים עם מאבטחים בוועידת האקלים של האו"ם (צילום: REUTERS/Anderson Coelho)

"הניסיון לעכב פרסום של דו"ח מדעי חיוני ולמנוע מן הקהילה הבינלאומית לקבל החלטות מושכלות, הנשענות על ההערכות המדעיות הטובות ביותר העומדות לרשותה, הוא מקומם", אומר ל'דבר' פרופ' אלון טל מאוניברסיטת תל אביב, פעיל סביבתי ומומחה בתחום מדיניות אקלים. "פוליטיקאים אינם חייבים תמיד לקבל את המלצותיהם של מדענים. אבל בוודאי שאסור לאפשר להם להשתיק את הניתוח המדעי הבלתי תלוי ואת חופש הביטוי המדעי".

"הלחצים הפוליטיים על IPCC הם לא דבר חדש", אומר ל'דבר' ד"ר דב חנין, יו"ר פורום האקלים הישראלי מייסודו של נשיא המדינה, ומזכיר את הלחצים שהפעילו גורמים מכחישי אקלים כמו Global Climate Coalition בראשית דרכו של הפאנל בשנות התשעים: "ועכשיו אנחנו שומעים על המאמץ שסעודיה מובילה לדחיית הפרסום של החלקים בהערכת המצב השביעית, שכנראה תהיה עוד יותר דרמטית אפילו מאשר הערכת המצב השישית. אני מקווה שהקהילה המדעית תוכל לעמוד בפני הלחצים האלה.

"הודו בראשות נרנדרה מודי, היא כנראה שותפה במאמץ יחד עם הסעודים לעכב את הדוחות. שחקנים נוספים שאנחנו מזהים כפעילים בנושא הזה הם רוסיה, שהיא שחקן לא-קואופרטיבי בנושא משבר אקלים, וככל הנראה גם סין. זה חלק מניסיון רחב לערער את התהליך הבין-לאומי של התמודדות עם משבר האקלים, שקשור כמובן לאינטרסים הכלכליים האדירים של תעשיות הנפט וגז".

"חשוב להבין איך הם מפעילים את הלחצים האלה. הם לא באים ואומרים 'המדע לא מספיק מבוסס', כי המדענים שיושבים בתוך החדרים יודעים שהמדע מספיק מבוסס, ויודעים שיש לנו מספיק חומרים כדי לפרסם את הערכת המצב השביעית במועדה", אומר חנין. "הטיעון המרכזי שלהם הוא טיעון אחר לגמרי: הם אומרים שכל המדענים שיושבים ב-IPCC מוטים לטובת המדינות המפותחות והאוניברסיטאות המובילות בעולם, ואיפה הקול של העולם הלא מפותח".

חנין מוסיף כי, "הטיעון הזה, הגם שהוא נשמע יפה, בפועל הוא דמוגוגי ומסוכן, ונתקל בהתנגדות מאוד ברורה מצד המדינות העניות עצמן. יש קבוצה שנקראת קבוצת המדינות הפגיעות ביותר, שכוללת בתוכה חלק גדול ממדינות אפריקה למשל, שהתייצבו בעמדה מאוד ברורה ואמרו 'אנחנו רוצים את המדע כמה שיותר מוקדם וכמה שיותר מהר, כדי להתמודד עם הסכנות ועם האתגרים שאנחנו כבר מרגישים אצלנו'".

"הדורות הבאים ישפטו את דורנו בחומרה רבה"

טל גם כן מותח ביקורת על השימוש הציני במדינות המתפתחות כתירוץ לעיכוב בפרסום הדו"ח: "הרוב המכריע של מדינות הדרום הגלובלי הן דווקא בין הנפגעות העיקריות מההתחממות הגלובלית. הן דורשות האצה בקצב צמצום הפליטות ומתנגדות לטיעון המטעה הזה, המוצג כביכול כהגנה על האינטרסים שלהן".

"הפוליטיזציה של מדיניות האקלים העולמית במהלך שני העשורים האחרונים היא תופעה שעליה ישפטו הדורות הבאים את דורנו בחומרה רבה", הוא מדגיש, "אינטרסים כלכליים לאומיים צרים מחבלים שוב ושוב בהתקדמות הבינלאומית לצמצום פליטות גזי חממה ובמעבר לעתיד בר קיימא. יחד עם זאת, עד כה, הצליח מדעני האקלים להתעלות מעל למחלוקות הפוליטיות ולשמור על יושרתו של המדע הרלוונטי כתהליך המבוסס על ראיות מדעיות ועל ביקורת עמיתים".

שלט הפגנה נגד השימוש בדלקי מאובנים סמוך לוועידת האקלים בשנת 2023: "עושים לנו גרינוושינג למוות" (צילום: ZUMA Press Wire via Reuters Connect)

חנין מציין כי גם יידחה מועד פרסום הדו"ח העדכני, "המדע מספיק טוב ומספיק מעודכן, כבר החל מהערכת המצב השישית ואילך. אנחנו בפורום האקלים הישראלי מתבססים על הערכת המצב השישית שהיא מספיק מפורטת, מדויקת ומעמיקה, וגם קובעת סדרי עדיפויות ברורים מה נכון לעשות ומה פחות נכון לעשות, כך שזה נותן מדריך מספיק טוב לפעילות בשנים הקרובות. כמובן שהערכת מצב מעודכנת ומדויקת יותר יכולה רק לשפר את מצבנו".