אוקראינה ספגה השבוע שורה של מכות מדיניות מוושינגטון, שהעמיקו את המשבר ביחסים בין הנשיא האמריקני דונלד טראמפ לנשיא אוקראינה ולודימיר זלנסקי. הבית הלבן לחץ על קייב להפסיק את תקיפותיה נגד בתי זיקוק ברוסיה, טראמפ קרא לקיום בחירות ולהחלפת זלנסקי, ובמקביל הגיע עם נשיא רוסיה ולדימיר פוטין להסכם שיאפשר להחזיר כמויות גדולות של סולר רוסי לשווקים העולמיים. כל זאת בזמן שרוסיה הגבירה את מתקפות הטילים והכטב"מים על ערי אוקראינה ועל תשתיות האנרגיה שלה.
נוכח ההתרחקות האמריקנית, זלנסקי הפנה השבוע את הלחץ לאירופה. בנאומיו ובפגישותיו עם מנהיגי האיחוד האירופי ביקש להרחיב את אספקת מערכות ההגנה האווירית והתחמושת, להבטיח את המימון האוקראיני לשנת 2027 ולהמשיך להפעיל לחץ כלכלי על רוסיה. מנהיגי האיחוד, שהתכנסו בבריסל, חזרו והביעו תמיכה בקייב, אך גם שם הולכים ומתגברים הלחצים הפוליטיים והכלכליים סביב המשך הסיוע.
הבית הלבן מהדק את הלחץ על קייב
לפני שבוע הודיע טראמפ כי סיכם עם פוטין על החזרת סולר רוסי לשווקים. לדבריו, רוסיה תספק באופן מיידי יותר מ-300 אלף טונות סולר, ובהמשך עוד 500 אלף טונות בנובמבר ומיליון טונות נוספים לאחר מכן. הקרמלין הודיע אתמול (חמישי) כי המשלוחים כבר חודשו. טראמפ הציג את ההסכם כחלק ממאמץ להוריד את מחירי הדלק, שזינקו לקראת בחירות אמצע הקדנציה בארה"ב. ההסכם ספג ביקורת מצד אוקראינה, מנהיגים באירופה וגם מחוקקים רפובליקנים בארה"ב, שטענו כי הוא יזרים לרוסיה הכנסות נוספות בזמן המלחמה.
במקביל הודיע טראמפ כי רוסיה ואוקראינה הסכימו להפסיק לתקוף תשתיות אנרגיה זו של זו. בקייב הופתעו מההכרזה ואמרו כי לא קיבלו עליה הודעה רשמית מראש. זלנסקי הודיע כי אוקראינה מוכנה לכבד הפסקה הדדית של התקיפות אם גם רוסיה תעשה זאת, אולם זמן קצר לאחר הכרזתו של טראמפ המשיכו הכוחות הרוסיים לתקוף מתקני אנרגיה אוקראיניים. בהמשך חידשה אוקראינה את תקיפות בתי הזיקוק ברוסיה.
טראמפ החריף בתגובה את הביקורת על קייב. הוא קרא לערוך בחירות באוקראינה ולהחליף את זלנסקי, ובהמשך אמר כי תקיפת בתי הזיקוק הרוסיים היא "חרפה" משום שלדבריו היא מעלה את מחירי האנרגיה בעולם. זלנסקי השיב כי זהות נשיא אוקראינה היא החלטה של הציבור האוקראיני ולא של מנהיגים זרים.
המשבר גלש גם לשדה הקרב. אוקראינה דיווחה השבוע כי הוגבל השימוש במערכת Starshield – השירות הצבאי של SpaceX המבוסס על תשתית Starlink ומשמש בין היתר לתקשורת מבצעית ולהנחיית כטב"מים. ההגבלות פגעו במשימות תקיפה נגד כוחות רוסיים ובפעילות כטב"מים אוקראיניים שנועדו ליירט כטב"מי שאהד.
לפי שלושה גורמים ששוחחו עם רויטרס, ההוראה להגביל את המערכת הגיעה מתוך הבית הלבן. הגורמים לא ידעו לומר מי נתן את ההוראה בפועל, ובכיר אמריקני מסר כי היא לא ניתנה על ידי טראמפ עצמו. גורם אוקראיני בכיר אמר כי בעקבות פניות שביצעה קייב לגורמים אמריקניים נאמר לה שההחלטה התקבלה בבית הלבן.
אילון מאסק, מנכ"ל SpaceX, כתב כי האחריות אינה בידיו: "השימוש במערכות מנוהל על ידי הצבא האמריקני, ובסופו של דבר על ידי נשיא ארצות הברית". רויטרס דיווחה כי בהמשך חזרה המערכת לפעול בתנועה, אך תחת מגבלת מהירות.
בראיונות שהעניק במהלך ביקורו באירופה החריף זלנסקי את הטון כלפי וושינגטון. בראיון ל"פייננשל טיימס" אמר כי האחריות לתיקון היחסים עם הבית הלבן אינה מוטלת על קייב: "אנחנו לא הרסנו שום מערכת יחסים." שר החוץ הרוסי סרגיי לברוב תקף מנגד את זלנסקי ואמר השבוע במסיבת עיתונאים בבאקו: "זלנסקי סבור שהעולם כולו חייב לו משהו, בעוד שהוא עצמו אינו חייב דבר לאיש".
אירופה מבטיחה תמיכה – אבל ההתנגדות הפוליטית מתחזקת
זלנסקי הגיע השבוע לבריסל כדי לבקש מאירופה לפצות על השחיקה בתמיכה האמריקנית. בין היתר ביקש ממנהיגי האיחוד להגדיל את אספקת מערכות ההגנה האווירית, ובהן טילי פטריוט, לספק תחמושת למטוסי F-16 ולהמשיך להשתמש בנכסים רוסיים מוקפאים לצורך מימון צורכי אוקראינה. האיחוד כבר התחייב ל-45 מיליארד אירו עבור אוקראינה ב-2027, אך בקייב מעריכים כי צורכי המימון יהיו גבוהים בהרבה.
האתגר של זלנסקי אינו רק כלכלי. ההתנגדות להמשך התמיכה באוקראינה מתחזקת בחלק מהמערכות הפוליטיות באירופה. בצרפת מובילה מארין לה פן בסקרים לקראת הבחירות לנשיאות באפריל 2027. בסקר Odoxa שפורסם השבוע היא קיבלה 37%-38% בסיבוב הראשון, בהתאם לתרחיש שנבדק.
לה פן הודיעה כי אם תיבחר, תמשיך במשך שישה חודשים את הסיוע הכספי לאוקראינה ולאחר מכן תפסיק אותו. לדבריה, מדובר בכ-6 מיליארד אירו בשנה. עם זאת, היא אמרה כי צרפת תוכל להמשיך לספק או למכור לאוקראינה נשק וציוד צבאי. "אין לנו יותר את האמצעים הפיננסיים לכך", אמרה. "עלינו להקצות את הכסף לקשיים של עמנו".
גם בגרמניה מתחזקת ההתנגדות להמשך המימון. מנהיגת "אלטרנטיבה לגרמניה", אליס וידל, תקפה השבוע בבונדסטאג את מדיניות הממשלה ואמרה: "בעודכם מנסים לממן, כמעט לבדכם, את מלחמת-הפרוקסי נגד המעצמה הגרעינית רוסיה – השותפים האירופים שלנו כבר מתחילים לסגת לאחור באופן דיסקרטי ובזמן שאתם מאשרים חבילת סנקציות אחר חבילת סנקציות ובכך מחריבים את הכלכלה שלנו ואת הכספים הציבוריים שלנו – ארה"ב ורוסיה מנהלות משא ומתן על אספקת סולר והסכמים נוספים, לתועלתן ההדדית". הדברים מופיעים גם בפרוטוקול הרשמי של הבונדסטאג.
ויידל הוסיפה כי "אפילו לא 10% מהגרמנים תומכים בהמשך הסיוע לאוקראינה. או, אם לנסח זאת אחרת – 90% מהגרמנים מתנגדים להמשך שריפת כספם של משלמי המסים הגרמנים באוקראינה". מדובר בטענה של ויידל; היא לא הציגה בנאומה מקור לנתון.
העמדה הזאת אינה משקפת את מדיניות ממשלת גרמניה. בתחילת החודש הודיע הקנצלר פרידריך מרץ על מיליארד אירו נוספים בסיוע צבאי לאוקראינה, ובימים האחרונים חזרה ברלין והבהירה כי היא מתנגדת להקלה בלחץ על רוסיה.
גם ראש ממשלת דנמרק מטה פרדריקסן הזהירה מפני הפסקת התמיכה. "אם נאפשר לאוקראינה ליפול, אני מאמינה שנפתח את הדלת בפני הרוסים להתקדם אל חלקים אחרים של אירופה. לכן עלינו להמשיך ולראות באוקראינה את קו ההגנה שלנו עבור אירופה".
ראש ממשלת פולין דונלד טוסק היה חריף אף יותר בנאום בוועידת הביטחון בוורשה: "כל מי שמאיזושהי סיבה, מתוך בגידה, טיפשות או כסף, רוצה להחליש את אוקראינה בעימות שלה, בהגנה שלה נגד התוקפנות הרוסית, פועל באופן חד-משמעי כנגד עמו שלו, ביטחון מדינתו וריבונותה".
כך, בעוד וושינגטון מגבירה את הלחץ על קייב ומנסה לקדם הסדרים עם מוסקבה גם בתחום האנרגיה, אירופה נדרשת להחליט עד כמה היא מסוגלת למלא את החלל האמריקני – ובמשך כמה זמן. הממשלות המרכזיות באיחוד ממשיכות בינתיים להתייצב לצד אוקראינה, אך הבחירות הקרובות בצרפת, התחזקות AfD בגרמניה והלחץ הגובר על תקציבי המדינות הופכים את השאלה הזאת מפוליטיקה של חוץ למבחן פוליטי פנימי ברחבי היבשת.