יותר משנה חלפה מאז הפיגוע הקשה נגד הקהילה היהודית במנצ'סטר, בריטניה ביום הכיפורים, שהיה עלול להסתיים באסון כבד אף יותר. ב-2 באוקטובר 2025, בזמן שהרב דניאל ווקר הוביל את קריאת 'רננו צדיקים' מספר תהילים, ג'יהאד אל שאמי, אזרח בריטי יליד סוריה, נכנס במכוניתו למתחם של בית הכנסת 'היטון פארק' בפרבר של העיר. אל שאמי דרס מאבטח ופצע אותו קשה, ולאחר שיצא מהרכב דקר למוות את המתפלל מלווין קרביץ. כשניסה לפרוץ לאולם, חברי הקהילה חסמו את הדלתות מבפנים. שוטרים שהגיעו למקום ירו למוות באל שאמי, אך כדור שירו הרג בשוגג גם את אדריאן דולבי ה-53, מתפלל שאחז בדלת מבפנים.

"דיברתי עם אחד החובשים לאחר מכן, והוא אמר שהם ציפו למצוא עשרות הרוגים ופצועים אנוש", כתב הרב ווקר בשבועות שאחרי הפיגוע, "ברוך השם, זה לא קרה – בזכות שני האנשים האלה". הוא מתייחס לשני מתנדבים חברי הקהילה, אלן לוי ואנדרו פרנקס, שעמדו בשמירה מחוץ לבית הכנסת. פרס Pride of Britain הוענק לפרנקס היום (חמישי).

לוי, יושב ראש חבר הנאמנים של בית הכנסת, רץ פנימה כדי לסגור את דלתות האולם; פרנקס, שף בן 53, רץ לעבר המחבל, נאבק בו, המחבל דקר אותו והוא נפצע קשה. פרנקס היה שם כחלק מתפקידו כמתנדב ב'קרן לביטחון הקהילה' (CST – Community Security Trust), ארגון אבטחה אזרחי של יהדות בריטניה. גם לוי סיפר שעבר הכשרה של CST.

בחלוף שנה לפיגוע, הרב ווקר מספר ל'דבר' על גבורתו של פרנקס. "אנדרו הוא אבא רגיל, לא חייל ולא שוטר, אבל הוא הוכשר בידי CST. היה לו אומץ מדהים. הוא נאבק ובלם את התוקף למספיק זמן עד שיהיה ניתן לנעול את הדלתות. בכך הוא הציל את החיים של כל מי שהיה בפנים".

פרנקס עצמו התראיין החודש לראשונה ל'דיילי מירור' ותיאר את הרגעים הדרמטיים: "ניגשתי לתפוס אותו וחשבתי שהוא דקר אותי פעם אחת, גיליתי לאחר מכן שנדקרתי שלוש פעמים. הרגשתי כאילו האוזן שלי תלויה באוויר. הצלחתי להכשיל את התוקף כשהוא רץ לעבר בית הכנסת, ואז קמתי, אני עדיין לא יודע איך, וצעקתי 'תנעלו את הדלתות".

פרנקס נדקר בראשו, בצווארו ובפניו, סבל משברים בגולגולת ובעמוד השדרה ונפגע בעצבי הפנים והעין. הוא עבר ניתוח של תשע וחצי שעות, לדבריו כמעט מת שלוש פעמים על שולחן הניתוחים, ואושפז במשך כשבועיים. אביו, אליס פרנקס, אמר שהוא לא צפוי להחלים לחלוטין אי פעם.

הרב ווקר מספר כי פרנקס הצליח להגיע לתפילות בבית הכנסת ביום כיפור האחרון, למרות פציעותיו. לדברי הרב, "הפציעות שלו היו חמורות מאוד והוא עדיין נאבק, זה בהחלט לא מאחוריו או מאחורי המשפחה שלו. אני נפעם מהאומץ לשים את עצמך בחזית. יש הרבה מאוד אנשים טובים וצדיקים בקהילה שנותנים הרבה, אבל מתנדבי CST זה כבר ברמה אחרת לגמרי".

מאבטחים בכ-280 בתי כנסת

CST הוא ארגון עצמאי שמטרתו להגן על הקהילה היהודית במדינה, שמונה כיום כ-300 אלף בני אדם – כ-0.45% מאוכלוסיית המדינה – מפני אנטישמיות וטרור. הוא נוסד כעמותה ב‑1994, אך שורשיו בהתארגנויות הגנה עצמית יהודית בבריטניה שקמו עוד לפני מלחמת העולם השנייה. פועלים בו 115 אנשי צוות בשכר וכ-2,500 מתנדבים. המתנדבים מקבלים הכשרה מהארגון ופועלים ברחבי בריטניה, מאבטחים ללא תשלום בתי כנסת, בתי ספר ואתרים אחרים בשבתות, בחגים ובאירועים קהילתיים. ב-CST אומרים כי אין ארגון אבטחה בסדר גודל דומה לאף קהילה בבריטניה.

פעילות הארגון התרחבה בעקבות העלייה באלימות נגד יהודים. הפיגוע בהיטון פארק היה הפיגוע האנטישמי הקטלני הראשון בבריטניה מאז שה-CST החל לתעד תקריות אנטישמיות ב-1984, אך הוא אינו מקרה בודד: לפי נתוני הארגון, דווחו יותר מ-3,500 תקריות אנטישמיות נגד יהודים מדי שנה בשנים 2023ֿ–2025, עלייה משמעותית לעומת השנים הקודמות.

בדו"ח של משרד הפנים הבריטי שפורסם החודש, וכולל נתונים עד מרץ 2026, מוצגת עלייה נוספת של 10% במספר השנתי של פשעי שנאה נגד יהודים. השנה, בין היתר, הוצתו 4 אמבולנסים של הקהילה (מרץ 2026); נדקרו שני גברים יהודים בלונדון (אפריל 2026); ונבלמו הכנות לפיגוע נוסף בהיטון פארק ביום כיפור האחרון, הפעם באמצעות פצצת כלור, לפי החשד בהכוונה איראנית.

ב-CST הסבירו ל'דבר' כי האבטחה בבתי הכנסת הבריטיים בנויה משלוש שכבות: "מאבטחים בתשלום, מתנדבים שעברו הכשרה של CST ואנשים מהקהילה המקומית". הארגון מעורב בכל אחת משכבות אבטחה אלו.

CST מנהל בשם משרד הפנים הבריטי תוכנית למימון אבטחה של מאבטחים מקצועיים מחברות מסחריות עצמאיות. ב-2025 תוכנית זו מימנה מאבטחים ביותר מ‑200 בתי ספר ומעונות, יותר מ‑280 בתי כנסת, כ‑30 מבנים קהילתיים ו‑28 מחנות קיץ וסניפי תנועות נוער. לאחר הפיגוע ב'היטון פארק' העבירה ממשלת בריטניה כ-10 מיליון ליש"ט למערך הזה, נוסף על התקציב הקבוע של כ־18 מיליון ליש"ט בשנה. בין 2025 ל-2026 הסכום הועלה לכ-28 מיליון ליש"ט, ובאפריל 2026 הועלה לכ-32 מיליון ליש"ט.

נוסף על הכשרת המאבטחים, CST מקיים באופן סדיר סדנאות חינמיות עבור חברי הקהילה היהודית בנושאים כמו מודעות אבטחתית והגנה עצמית לנשים. בתגובה לשאלה על היקף מעורבותם בהכנת כלל חברי הקהילות, ב-CST מסבירים כי אינם יכולים לחשוף "נהלים מבצעיים". ביחס להיטון פארק, הרב ווקר אומר כי "רבים מאלה שאינם מתנדבי CST עברו גם הם קורסים קצרים שלו", ומוסיף כי כלל חברי הקהילה יודעים כיצד להתנהל באירוע ביטחוני, בזכות הקורסים וחומרי ההסברה של הארגון שתלויים בכניסה לבתי כנסת. בארגון אומרים כי מספר האנשים שהארגון מכשיר גדל משמעותית מאז 7 באוקטובר, בפרט במספר הצעירים שעוברים את הקורסים.

בדו"ח שפורסם בדצמבר 2025 הצהיר קיר סטארמר, אז ראש ממשלת בריטניה, כי "אבטחה בפתחי מוסדות הקהילה היא כעת חלק מלהיות יהודי בבריטניה". לדברי הרב ווקר, "לפני שנה רבים מאיתנו הרגישו שהפיגוע היה חריג, אבל המתקפות השנה הגבירו את הדאגה. מה שקורה עכשיו זה שקמות גדרות גבוהות יותר. בית הכנסת שלנו נראה כמו מבצר. אנחנו מודים מאוד על כל התמיכה שמאפשרת לנו לעשות את זה, אבל זה לא משהו שהיינו אמורים להידרש לעשות".

ההכשרה: הרצאות וקרב מגע 

המתנדבים ב-CST נעים מסטודנטים, דרך עורכי דין ועד למנכ"לים של ארגונים בולטים ביהדות בריטניה. ג'ונה (שם בדוי, השם האמיתי שמור במערכת), מתנדב CST שהוכשר והוסמך אחרי הפיגוע בהיטון פארק מספר ל'דבר' כי בקורס ההכשרה שעבר השתתפו מגוון אנשים: אורתודוקסים, רפורמים ויהודים הקשורים ליהדותם "רק תרבותית"; בני 18 לצד גברים בגיל העמידה.

ג'ונה, שנמנע מלחשוף את זהותו בהתאם למדיניות הארגון, השתתף בקורס הכשרה אינטנסיבי באורך שבוע. "אתה פשוט עובר ממפגש אחד למפגש אחר, משמונה בבוקר עד שמונה בערב", הוא מספר. "אתה אוכל קצת, ואז שוב הולך להרצאה, ושוב קם ועושה קרב מגע. זו כנראה הייתה החוויה המייסרת ביותר מבחינה פיזית בחיי".

לדבריו, ההכשרה משנה לתמיד את המשתתף. "זה משנה את אופן הרגישות והקשב שלך, אלה האנשים שלך, זו המשפחה שלך. מזכירים את זה בלי סוף במהלך ההכשרה. מתי תרגיש מספיק בטוח לאפשר לאדם להיכנס ולהאמין שהוא לא יהרוג את המשפחה שלך? אתה בוחן מידע דרך עדשה שונה לגמרי". הוא מספר שהארגון מוודא מתוך זהירות שלכל המתנדבים אכן יש קשר אותנטי לקהילה היהודית.

מבין 470 איש שנרשמו ב-2025 לקורסים, רק 311, כשני שליש, הצליחו לסיים אותם. ב-CST אומרים כי "חלקם לא עמד בסטנדרט", ואילו אצל אחרים הסיבה היא מחויבויות אישיות. הדו"ח השנתי של CST ל-2025 תיאר "גל חסר תקדים של חברים חדשים" בעקבות הפיגוע בהיטון פארק, "שכולם דרשו הכשרה מבלי להתפשר על הסטנדרטים".

מתפללים בקו האש

ה-CST טוען כי הוא גוף המתנדבים הגדול ביותר בבריטניה בתחום האבטחה. למרות זאת, ועל אף המימון הממשלתי, עד הפיגוע במנצ'סטר כמעט אף אחד מהמתנדבים לא נחשף בתקשורת, מתוך בחירה מכוונת של הארגון. אחד המתנדבים אומר כי "המסתורין סביב אדם מסוים, האם הוא קשור ל-CST, האם עבר הכשרה – הוא חלק מהמערך הביטחוני. יש כוח רב בהבנה שישנם אנשים מאומנים, אבל לא ניתן לדעת מי הם".

הסיכון שנוטלים על עצמם יהודים בניסיונם לשמור על הקהילה מתבטא בסיפור מותו של אדריאן דולבי, שחקירתו עדיין נמשכת. דולבי, מתפלל שלא היה מתנדב ב-CST, החזיק את דלת הכניסה לאולם בית הכנסת מבפנים. כדור יחיד מאקדח של שוטר בחוץ חדר את הדלתות והרג אותו בשוגג. ירי השוטרים גם פצע בשוגג את המתפלל יוני פינלי, שעמד לצידו והחזיק עימו בדלת.

הנוהל של CST מורה להעמיד שומר דלתות לא חמוש בכניסה לבית הכנסת. במקרה הזה, התנהלות כזו תרמה להצלת המתפללים, אך גם העמידה את דולבי בקו האש של המשטרה. למעשה, בפיגוע מתו או נפצעו קשה משתתפים בשלוש השכבות שהגדירו ב-CST: המאבטח שנדרס, פרנקס המתנדב, ודולבי ופינלי, חברי הקהילה המקומית.

המשרד העצמאי להתנהגות משטרתית (IOPC), המפקח על המשטרה הבריטית, בוחן את פעולות השוטרים בזמן הפיגוע, כולל בהקשר למותו של דולבי. דובר ה-IOPC אמר ל'דבר' כי החקירה בוחנת את פעולות השוטרים והחלטותיהם כולל המידע, ההכשרה והנהלים שהיו להם, אך סירב לומר אם שוטרים מתודרכים על נהלי החירום ש-CST מובילים. ב-CST אמרו כי "המודל שלנו מושתת על שיתוף פעולה הדוק עם המשטרה והממשלה". לשאלה אם נדרש לשקול מחדש את התיאום בינם לבין המשטרה בשל מותו של דולבי, השיב כי טרם ניתן להגיב על כך, משום שחקירת מותו טרם הסתיימה.

"אבטחה לבדה לא תפחית אנטישמיות"

סר סטיבן ווטסון, מפקד משטרת מנצ'סטר רבתי, אמר בציון שנה לפיגוע כי "יהודים מתמודדים עם איום שאין כדוגמתו עבור שום קבוצה אחרת בקהילה שלנו". לדאגתו של הרב ווקר על עצם חומרת האיום של שנאה ואלימות נגד יהודי בריטניה מצטרפים קולות רבים. לצד שבחים ל-CST ומתנדביו, דו"ח של ממשלת סטארמר קבע באפריל כי "מוסדות יהודיים זקוקים לרמות אבטחה גבוהות כל כך – זה לא צריך להיות המצב". ביוני פורסם דו"ח תחקיר של לורד ג'ון מן שקבע כי "רמות הגזענות נגד יהודים בבריטניה מהוות מצב חירום לאומי".

בקהילה היהודית מחפשים תשובות מעבר להגברת התקציב להגנה עצמית. מתנדב CST אמר ל'דבר' כי "אנשים חשבו שהממשלה תגיב בצורה הולמת לאירוע במנצ'סטר והדברים ישתפרו, ובמקום זאת המצב הפך לגרוע הרבה יותר. עברנו מהאירוע במנצ'סטר לתקיפה של אמבולנסים יהודיים". בדוברות CST אומרים ש"אבטחה היא חיונית, אך אינה יכולה להפחית את האנטישמיות לבדה".

שיעור פשעי השנאה הדתיים נגד יהודים באנגליה וויילס הוא 117 ל‑10,000 נפש, לפי נתוני משרד הפנים. זהו שיעור גבוה מכל קבוצה דתית אחרת, פי תשעה בערך מהשיעור נגד מוסלמים. "בקהילה היהודית לא מרגישים שמנגנוני הביטחון של המדינה מגנים עלינו בצורה מספקת", אומר ג'ונה.

הרב ווקר מפריד בין "התסמין", מקרי האלימות, לבין "בעיית היסוד". בעיית היסוד, לדבריו, היא "ההקצנה, האמונה שאלימות היא תגובה הולמת למחלוקות פוליטיות, הדמוניזציה המופרזת של ישראל". לדבריו, "אני בהחלט חושב שהתנהלות הממשלה הבריטית כלפי ישראל עלולה לתרום לחלק מההקצנה, בבחירת המילים ובהאשמות הבלתי מוצדקות שהיא הטיחה בישראל. הרוב המכריע בקהילה היהודית תומך בישראל בגלוי, בגאווה, ונמשיך לעשות זאת".

"אם אתה מאלץ את הקהילה היהודית להגן על הקהילה היהודית, זה כמעט אומר לה בעצם: 'אתם לא העם שלנו, אנחנו לא חייבים להגן עליכם, אתם צריכים להגן על עצמכם'", אומר ג'ונה. "אני מסכים שאנחנו צריכים להגן על עצמנו, כי הם לא יעשו זאת – אבל חבל, כי הם היו אמורים".