דבר העובדים בארץ ישראל
menu
יום שישי י"ט באדר ב' תשפ"ד 29.03.24
23.2°תל אביב
  • 21.8°ירושלים
  • 23.2°תל אביב
  • 21.6°חיפה
  • 22.7°אשדוד
  • 26.0°באר שבע
  • 32.8°אילת
  • 30.0°טבריה
  • 23.1°צפת
  • 24.7°לוד
  • IMS הנתונים באדיבות השירות המטאורולוגי הישראלי
histadrut
Created by rgb media Powered by Salamandra
© כל הזכויות שמורות לדבר העובדים בארץ ישראל
לטייל בארץ ישראל

לטייל בארץ ישראל / שבועות: הזדמנות מצויינת להיכרות עם הפסיפס האנושי בחיפה ובכרמל

ממערת אליהו, דרך מנזר 'סטלה מאריס' ועד לגנים הבהאים: ההר התלול שלמרגלותיו הים משך את המין האנושי עוד משחר ההיסטוריה והוא האתר היחידי בארץ המקודש או מהווה מרכז דתי לשש דתות | סיור מרתק בעקבות ההיסטוריה הדתית של האזור

פסל אליהו הנביא במוחרקה, הר הכרמל (צילום: Shutterstock)
פסל אליהו הנביא במוחרקה, הר הכרמל (צילום: Shutterstock)
שי רוזן
שי רוזן
כותב אורח
צרו קשר עם המערכת:

המדור 'לטייל בארץ ישראל' מופק בעזרת 'מכון אבשלום' – מכון לידיעת הארץ ע"ש חיים אבשלום, מיסודה של הסתדרות העובדים הכללית החדשה.

***

"בין יהודה וסוריה נמצא הכרמל, כך קוראים להר ולאל. אין צלם ולא מקדש אלא רק מזבח ועבודת האל" (היסטוריון רומאי, המאה הראשונה לספירה).

כבר משחר ההיסטוריה משך השילוב בין הר הכרמל לים שלמרגלותיו את תשומת ליבם של האנשים. התחושה שמהים מתרומם הר תלול שראשו בשמים הביאו, כנראה, למסקנה שהר זה הוא מקום קדוש וכבר במאה ה-15 לפנה"ס, בתיאור מסעותיו של המלך המצרי תחותימס השלישי, מופיע הכרמל "כראש קדוש". הכרמל היה זירה למאבקו של אליהו הנביא בנביאי הבעל ובתקופה היוונית התפתח בכרמל פולחנו של זאוס. בתקופה הביזאנטית המירו מסורות נוצריות, ובעקבותיהן היהודיות, את האמונה ב'זאוס הליוס כרמלוס' בפולחנם של אליהו, אלישע ותלמידי הנביאים. בתקופה הצלבנית, הפך הכרמל למרכזו של מסדר נוצרי גדול. בתקופה העות'מנית הפך הכרמל לאתר מקודש למוסלמים ומרכז התיישבותי לדרוזים. בשלהי התקופה העות'מנית הפכו הבהאים והאחמדים את הכרמל למרכזם העולמי. כיום מהווה הכרמל אתר יחידי בארץ המקודש או המהווה מרכז דתי, לשש דתות – יהודים, נוצרים, מוסלמים, דרוזים, בהאים ואחמדים.

במהלך הטיול נכיר חלק מקבוצות דתיות אלה ונבקר במרכזיהם הדתיים.

מערת המאמין האידאלי

ניכנס לחיפה, מכיוון דרום, בשדרות ההגנה. נפנה ימינה בדרך אלנבי ונחנה במגרש החנייה שמדרום למוזיאון ההעפלה וחיל הים. נחצה את הכביש ונעלה במדרגות ל'מערת אליהו'.

ראשיתה של 'מערת אליהו' כמערה טבעית ששימשה כמחצבה. בתקופה הרומית שימשה המערה וסביבתה, כנראה, כמקום פולחן להליוס – אל השמש. עם עלייתה של הנצרות, המירו הנוצרים את פולחנו של הליוס בפולחנו של אליאס, הלא הוא אליהו הנביא. בעקבות הנוצרים, הפכה המערה להיות מקודשת גם ליהודים. על קירות המערה מצויות כתובות זיכרון של עולי רגל, הכוללות שמות יווניים ורומיים ושמות מבקרים יהודים, ואפילו ציור מנורה, שופר ולולב. במאה ה-17 קודשה המערה גם על ידי המוסלמים ובהמשך על ידי הדרוזים. כל הדתות הללו רואות באליהו הנביא, שפעל בכרמל, דוגמא לדמותו של המאמין האידיאלי המוכן להיאבק על אמונתו מול כוחות גדולים יותר. המסורת היהודית מספרת שבמערה זו לימד אליהו את תלמידיו הנביאים. ואילו המסורת הנוצרית מספרת על ביקורה של המשפחה הקדושה במערה בדרכה ממצרים לנצרת. מסורת עממית מספרת שמשוגע הנכנס למערה ולן בה שלושה לילות יתרפא משיגעונו. עד תחילת המאה ה-20 נהגו בני כל הדתות לעלות לרגל למערה אך כיום עיקר המבקרים הם יהודים. יום העלייה לרגל המקובל הוא ביום ראשון שלמחרת שבת "נחמו".

מערת אליהו הנביא (צילום: מיכל לברטובסקי)
מערת אליהו הנביא (צילום: מיכל לברטובסקי)

המערה פתוחה בימים א-ה בשעות 17:00-8:00 (בקיץ עד 18:00), ביום שישי בשעות 13:00-8:00, בשבת המערה סגורה.

"ראשך עליך ככרמל"

מהמערה נחזור למכונית ונמשיך בדרך אלנבי עד לרמזור בו נפנה ימינה ברחוב הברון הירש ושוב ימינה בדרך סטלה מאריס. נמשיך עד למגרש החנייה שליד מנזר סטלה מאריס בו נחנה את הרכב. נחצה את הכביש וניכנס לכנסייה הכרמליטית.

הכנסייה והמנזר הנוכחיים הוקמו באמצע המאה ה-18 על ידי נזירים ממסדר הכרמליתים, לאחר שכמה מנזרים קודמים שבנו הכרמליתים באתרים שונים נהרסו מסיבות שונות. מסדר הכרמליתים הנו מסדר נוצרי-קתולי שראשיתו בימי הביניים כאשר אבירים, שהגיעו לארץ במהלך מסע הצלב השלישי, בקשו לחיות חיי פשטות וסגפנות כאליהו הנביא. הם זכו להכרת הפטריארך של ירושלים, ואחק כך גם של האפיפיור, כמסדר נזירים בשם "מסדר האחים של הבתולה הברוכה מהר הכרמל" שפטרונם היה אליהו הנביא. לאחר גרוש הצלבנים מארץ ישראל עברו חברי המסדר לאירופה ועם השנים הוקמו לו שני מסדרי משנה – 'מסדר הכרמליתים היחפנים' שהחמיר עם חבריו ומסדר נשים. באמצע המאה ה-17 חזרו הכרמליתים לכרמל ולמרות כל הקשיים הצליחו להפוך לגורם הנוצרי הדומיננטי בחיפה וכרמל עם ארבעה מנזרים, מספר כנסיות ובתי ספר.

הכנסייה במנזר 'סטלה מאריס' נחשבת ככנסייה המרכזית של מסדר הכרמליתים ומוכרת על ידי האפיפיור כ"בזיליקה קטנהר". זוהי אחת הכנסיות היפות בארץ והיא מוקדשת למרים הקדושה, אמו של ישוע, המכונה בפי הכרמליתים בכינוי "סטלה מאריס" שפירושו "כוכב הים".

בעת ביקור בכנסייה ראוי לשים לב למספר פרטים בולטים. על התקרה שצוירה על ידי הנזיר הכרמליטי לואיג'י פוג'י בשנים 1927-1926 מתוארים ארבעת האוונגליונים (כותבי הבשורה על ישוע) ותמונות מהברית הישנה כדוד המלך מנגן בנבל, אליהו עולה אל השמים ועוד. מסביב, על קירות הכנסייה, כתובים בלטינית שני פסוקים מהתנ"ך המתייחסים, על פי אמונת הכרמליתים, למרים: "ראשך עליך ככרמל" (שיר השירים) ו"הדר הכרמל והשרון המה יראו כבוד ה' הדר אלוהינו" (ישעיה).

הפסל של מרים הנמצא מעל המזבח והמכונה "גבירתנו של הר הכרמל מורכב משני חלקים. את הראש פיסל הפסל האיטלקי כרונטה בשנת 1823 ואילו הגוף צורף כמאה שנים מאוחר יותר.

מתחת לבמה נמצאת המערה בה לפי המסורת הנוצרית הסתתר אליהו הנביא (המסורת היהודית רואה בה את מערת אלישע, תלמידו של אליהו). על משקוף המערה הכתובת "במערה זו התגורר לפעמים המנהיג והאב הגדול של הנביאים – אליהו התשבי". ואילו בחזית המערה קבועות ברצפה טבלאות נחושת לזכר ראשי הכרמליתים שהתקדשו במסורת הנוצרית: סנט ברתולד (מת בשנת 1188 ונחשב לכרמליטי הראשון), ברוקרד (קיבל את הכרת הפטריאך של ירושלים במסדר, נפטר בשנת 1221) והאח פרוספר (שחידש את המנזר הכרמליטי על הר הכרמל).

על הקירות המצופים שיש נמצאים ארבע לוחות שיש המוקדשים לקדושים כרמליתים. הלוח מצד ימין לכניסה ועליו מגן דוד וגדרות תיל מוקדש לנזירה, ממוצא יהודי, אדית שטיין שהוצאה להורג באושוויץ על ידי הנאצים. ואילו מצד שמאל מוקדש לוח לנזירה מאריה בווארדי, ערביה מהכפר עילבון.

ברחבה שממול הכניסה למנזר נמצאת אנדרטה לזכר חיילים צרפתיים מצבאו של נפוליאון שנהרגו במהלך הקרב על עכו ונקברו כאן בקבר אחים.

כנסיית סטלה מאריס (צילום: מיכל לברטובסקי)
כנסיית סטלה מאריס (צילום: מיכל לברטובסקי)

הכנסייה פתוחה כל יום בשעות 07:00-13:30, 15:00-18:00.

שוויון, שלום וצדק

נחזור לרכב וניסע בשדרות טשרניחובסקי עד לשדרות הנשיא בהן נפנה ימינה ואחר כך שמאלה ברחוב יפה נוף בו ניסע עד לטראסה העליונה של הגנים הבהאים.

ראשיתה של הדת הבהאית היה כפלג של האיסלאם שהתפתח בפרס באמצע המאה ה-19 בראשותו של מירזה עלי מוחמד, שכונה ה'באב' (השער). לאחר הוצאתו של ה'באב' להורג, עברה ההנהגה לידיו של מירזה עלי חוסיין שכינה עצמו 'הבהא-אללה'. הוא הוגלה מפרס לעיראק ומשם, דרך תורכיה, לעכו בה היה כלוא שנים רבות. בעכו עיצב 'בהא-אללה' את הדת הבהאית כדת עצמאית שעיקריה: אמונה באל אחד ששלח לאנושות נביא אחד, שהתגלה בתקופות שונות בשנות שונים – משה, ישוע, מוחמד, זרתוסטרא ועוד. נביאים אלה עיצבו דתות שהתאימו לתקופתם. גלגולו האחרון של אותו נביא אלוהים הוא בהא-אללה שהגיע ועיצב את הדת האחרונה, על פי האמונה הבהאית,  באותה שרשרת. בנוסף מאמינים הבהאים בשוויון בין בני האדם, בחובת האדם לחפש אחר האמת, בשוויון בין הדת למדע ובשלום וצדק עולמי.

לאחר מותו של בהא-אללה, ירש אותו בנו עבאס שכינויו 'עבדול בהא'. הוא החל בהפצת הדת ברחבי העולם והחליט להפוך את חיפה למרכז העולמי של הדת הבהאית. כמוקד הבהאי העיקרי בעיר הוא הקים, על מורדות הכרמל הצופים לכיוון עכו, את 'היכל הבאב' בו קבורים ה'באב' ו'עבדול-בהא' עצמו.

יורשו של 'עבדול בהא', נכדו שאוגי רבאני, המשיך בהפצת הדת בעולם ובפיתוח המרכז הבהאי בחיפה. לאחר מותו עברה הנהגת הדת למוסד נבחר בן תשע חברים הנקרא 'בית הצדק העולמי'.

המתחם הבהאי שלמרגלותינו כולל במרכז את 'היכל הבאב' והגנים המקיפים אותו, את 'הגנים התלויים' היורדים מרחוב יפה נוף, בצמוד להיכל, ועד למושבה הגרמנית, ואת ארבעת המבנים היוצרים את 'הקשת הבהאית' והכוללים (ממערב למזרח) את 'גנזך הבהאים', 'המרכז ללימוד כתבי הקודש', 'בית הצדק העולמי' ו'המרכז ליועצים בינלאומיים'.

מקדש הבהאיים (צילום: מיכל לברטובסקי)
מקדש הבהאיים (צילום: מיכל לברטובסקי)

הגנים הבהאים פתוחים לביקור מודרך בלבד והוא נעשה בתיאום מראש בטלפון 04-8313131. ניתן לבקר בטראסה העליונה, ברחוב יפה נוף, ללא תיאום בין השעות 09:00-17:00 (בקיץ עד השעה 19:00). במועדים בהאים מסוימים האתר סגור למבקרים.

לקרוא את הקוראן בייִדִישׁ

מהגנים הבהאים נמשיך ברחוב יפה נוף. נפנה ימינה ברחוב שער הלבנון ושמאלה בשדרות הנשיא. נמשיך בנסיעה בשדרות הנשיא ושדרות מוריה עד לפנייה ימינה ברחוב וולפסון לכיוון שכונת כבאביר. ניסע דרך רחובות וולפסון, קדימה וכבירים עד למסגד מחמוד – מרכז התנועה האחמדית בישראל.

מסגד מחמוד בשכנות כבאביר, מרכז התנועה האח׳מדית (צילום: מיכל לברטובסקי)
מסגד מחמוד בשכנות כבאביר, מרכז התנועה האח׳מדית (צילום: מיכל לברטובסקי)

התנועה האחמדית נוסדה בחבל פונג'ב שבהודו על ידי מירזה גולאם אחמד אל קאדיאני בסוף המאה ה-19. חברי התנועה רואים בה פלג של האסלאם אך המוסלמים רואים בהם דת שונה ונפרדת וכך גם מכירה בהם מדינת ישראל. על פי המסורת האחמדית, מירזה גולאם אחמד הנו גלגול של ישוע, שלפי אמונתם הורד מהצלב בעודו בחיים והגיע להודו בחיפוש אחר עשרת השבטים, ומוחמד. האחמדים מאמינים בהפצת הדת בדרכי שלום ושוללים כל אלימות בשם הדת. בשנות השלושים של המאה ה-20 עבר מרכז הדת האחמדית לכפר כבאביר שבשולי חיפה ובמרכזו הוקם מסגד הנושא את שמו של האימאם האחמדי השני. המסגד נבנה בצורת מתומן, בדומה לכיפת הסלע, ולו שני צריחים שתוכננו בהשפעת האדריכלות ההודית. התנועה האחמדית עוסקת כיום בהפצת הדת בעולם על ידי תרגום הקוראן, או חלקים ממנו, למגוון שפות רב. בין השפות להם תורגם הקוראן ניתן למצוא גם את הייִדִישׁ.

_____________________________________________

הכותב הוא רכז קורס מורי דרך ב'מכון אבשלום'

דבר היום כל בוקר אצלך במייל
על ידי התחברות אני מאשר/ת את תנאי השימוש באתר

כל העדכונים בזמן אמת

הירשמו לקבלת פושים מאתר החדשות ״דבר״
נרשמת!