רגע אחרי הבחירות, כשנספרות הקלפיות ומתברר מי מהמועמדים נכנס לכנסת, מתחיל מרוץ אחר: הציבור רוצה לדעת מי הם האנשים שייצגו אותו, מה עשו בעבר ואיך הגיעו למקום שבו הם נמצאים. לשם כך הוקם מיזם 'נבחרי ציבור פוטנציאליים' בוויקיפדיה, שמכין מבעוד מועד טיוטות של ערכים על מועמדים, כך שאם ייבחרו – אפשר יהיה להשלים במהירות את העבודה ולהנגיש את המידע לציבור.

"התחלתי את המיזם לקראת בחירות 2009, כשהבנתי שמיד אחרי הבחירות כולם מחפשים מידע על חברי הכנסת החדשים, ושחלק גדול מהמידע הזה אפשר לאסוף מראש ולייצר ממנו טיוטות – כי המפלגות מפרסמות לקראת הבחירות מידע על המועמדים שלהן בפלאיירים, בתקשורת וכדומה", אומר ל'דבר' עמיחי בנעט, יוזם ומנהל המיזם.

בנעט, איש חינוך שעוסק גם בניהול ובפיתוח קשרים חינוכיים בין ישראל לתפוצות, הגיע לוויקיפדיה ב-2006, לאחר שנתקל בטעות בערך והחליט לתקן אותה. לדבריו, המשיכה שלו לאנציקלופדיה המקוונת נבעה מהרצון להעביר ידע, לתרום לידע האנושי ולעודד אנשים לחשוב. לאורך השנים היה מעורב במיזמים שונים בוויקיפדיה העברית, בהם 'הידעת?' ומיזם הטיפול הדחוף בבקשות לערכים אקטואליים או חסרים.

"תמיד התעניינתי בפוליטיקה" הוא מספר. "כבר ביסודי, בין כיתה ד' ל-ה', כתבתי עבודה על הבחירות לכנסת ה-11 שהתקיימו אז בחופש הגדול: איך עובדות הבחירות, איך מחולקים המנדטים, על ממשלת האחדות שקמה אחריהן".

מאז שקיבל זכות הצבעה בנעט פעיל בתקופת הבחירות, שאותה הוא רואה כחגיגה דמוקרטית, כמשקיף, יו"ר ועדת קלפי, מזכיר קלפי, מדריך מטעם וועדת הבחירות בהכשרת בעלי התפקידים, וכבקר שמפקח על התנהלותן התקינה של הבחירות. בבחירות הקרובות, הוא צפוי לעבוד גם בקליטת הקלפיות מטעם וועדת הבחירות, לאחר ההצבעה.

המיזם בוויקיפדיה הוקם כתוצאה מהמשיכה של בנעט לתהליך הדמוקרטי והפוליטי בישראל והרצון שלו להנגיש אותו לציבור הרחב – וכולל כיום עשרות עורכים וכותבים מתנדבים שהצטרפו אליו. לאורך השנים התרחבה פעילותו גם לכתיבה גם על מועמדים ונבחרי ציבור בשלטון המקומי.

"חשיבות אנציקלופדית"

העבודה על הטיוטות מתבססת על מקורות מגוונים: פרסומים בתקשורת, מידע שמפרסמות המפלגות וקורות חיים שמספקים לעיתים המועמדים עצמם. בנעט גם פונה מדי פעם למתמודדים ומבקש מהם מידע, תמונות או סיוע באיתור טעויות.

המידע שנאסף אינו הופך אוטומטית לערך בוויקיפדיה: "מי שנבחר לכנסת או לראשות רשות מקומית, יש לו חשיבות אנציקלופדית אוטומטית ולכן אנחנו מעבירים את הטיוטה עליו למרחב הערכים. אבל כמובן שלא כל המועמדים נבחרים, והרבה מהטיוטות שאנחנו מכינים נשארות בגדר 'טיוטה בארכיון'".

במקרים מסוימים, טיוטה שנכתבה מראש עשויה להתברר כרלוונטית גם אם המועמד לא נבחר. בנעט מספר, למשל, על יהודה גליק, שהתמודד בפריימריז של הליכוד לקראת בחירות 2013 אך שובץ במקום שלא הבטיח את כניסתו לכנסת. לאחר שנעשה ניסיון להתנקש בחייו ב-2014, גברה ההתעניינות הציבורית בו. באותה עת כבר הייתה עליו טיוטה מוכנה בוויקיפדיה. בהמשך הוא גם נבחר לכנסת.

פעמים רבות, בעקבות התפטרות חברי כנסת, ובשנים האחרונות ביתר שאת בעקבות 'החוק הנורווגי' המאפשר לשרים להתפטר מהכנסת, נכנסים לאורך הקדנציה לכנסת גם מועמדים שהיו ברשימות אך לא נכנסו. בכל פעם שזה קורה, הערך כבר מוכן וניתן להעלות אותו לאתר באופן מיידי. במקביל, שוקדים מתנדבי המיזם כבר על הכנת הטיוטה של המועמד הבא ברשימה.

עד היום נכתבו במסגרת הפרויקט יותר מ-229 ערכים, מתוכם 150 על חברי כנסת, 59 על ראשי רשויות מקומיות ועוד 20 ערכים שנכתבו על מועמדים שלא נבחרו בסופו של דבר – אבל עברו את סף החשיבות האנציקלופדית בשל דברים אחרים שעשו.

המיזם כולל כבר יותר מחמישים טיוטות של מתמודדים בבחירות לכנסת ה-26, שצפויה להיות כנסת עם יחסית הרבה נבחרים שלא כיהנו בכנסת בעבר. בין הטיוטות שנכתבו ניתן למנות את טלי גואלי ואלישע מדן – מספרי 9 ו-15 בליכוד; שירה שפירא וענבר הרוש גיטי – מספרי 10 ו-11 בישר; משה רוזנטל ואליקים שטארק – מספרי 5 ו-6 ביהדות התורה; פאתן גטאס ובכר עואודה – מספרי 3 ו-4 ברשימה המשותפת; מספר 7 בביחד מיכל הירש נגרי; מספר 6 בישראל ביתנו, שרון שרעבי; מספר 6 בש"ס דרור עמוס; ומספר 6 בציונות הדתית איתמר איתם – דמויות שישנו סיכוי סביר שיכהנו בכנסת הבאה. גם על מוטי לייטנר, ראש רשימת 'הציבור החרדי', שאינה עוברת בסקרים כרגע אך מעוררת דיון ציבורי, נכתבה טיוטה (אך בשלב זה לא ערך).

"התפקיד של ויקיפדיה הוא לשקף את המציאות ולא ליצור אותה"

העיסוק במועמדים שטרם נבחרו מעלה שאלה עקרונית: האם פרסום ערך על מועמד לפני הבחירות אינו מעניק לו במה נוספת ואולי אפילו מסייע לקדם אותו? בנעט אומר כי קהילת ויקיפדיה מודעת לסיכון הזה ופועלת כדי למנוע שימוש באנציקלופדיה כפלטפורמה פרסומית או תעמולתית: "כמובן שהרבה מועמדים לקראת הבחירות רוצים שייכתב עליהם ערך. אבל התפקיד של ויקיפדיה הוא לשקף את המציאות ולא ליצור אותה, ולקהילה בוויקיפדיה העברית יש כללים לגבי האופן שבו נקבעת חשיבות אנציקלופדית".

הוא מסביר שהיכן שאין כללים ברורים, ישנו מנגנון שבו הקהילה מחליטה על חשיבות. אבל בתקופת בחירות, ואפילו פריימריז, נקבע כלל שנועד כדי למנוע חוסר הגינות, השפעה פוליטית באתר וניצול שלו לרעה: בשלושת החודשים לפני הבחירות כל ערך שעולה על מועמד שחשיבותו אינה מובהקת בהתאם לכללים, נמחק בהליך מהיר ומועבר לטיוטה במסגרת המיזם: "מי שבסופו של דבר נבחר לתפקיד ציבורי של חבר כנסת או ראש רשות מקומית, ואפילו ליום אחד, יש לו חשיבות אנציקלופדית אוטומטית בהתאם לכללים".

בנעט מבהיר: "גם מחוץ לתקופת הבחירות, מי שעוד לא נבחר לכנסת ורוצה שיהיה עליו ערך בוויקיפדיה, צריך שבקורות החיים שלו יהיו דברים שבאמת מעידים על חשיבותו". הוא מוסיף שצריך לזכור גם שערך בויקיפדיה לא שייך למי שעליו הוא נכתב: "עשויים בהחלט להופיע בו גם דברים שאינם נוחים לנשוא הערך".

המיזם מנסה להתמודד עם הפער בין הקצב שבו הפוליטיקה מייצרת אירועים לבין הקצב שבו מידע אמין ומסודר מגיע לציבור. הכנת הטיוטות מראש מאפשרת להתחיל את העבודה לפני שהעניין הציבורי מגיע לשיא, אבל אינה מבטלת את הצורך בבדיקה, במקורות אמינים ובשיקול דעת.

האתגר הוא לשמור על שני העקרונות בעת ובעונה אחת: לאפשר לציבור להכיר את נבחריו, ובה בעת לא להפוך את ויקיפדיה לכלי שבאמצעותו מועמדים מבקשים לבנות לעצמם מעמד ציבורי. מבחינת בנעט, הגבול ברור: תפקידה של האנציקלופדיה אינו להחליט מי ראוי להיבחר, אלא לספק מידע על מי שכבר זכה לחשיבות ציבורית המצדיקה ערך.