נציגי מפלגות מחנה השינוי התחייבו להעלאה מדורגת של קצבאות הזקנה ולהצמדתן ל-25% מהשכר הממוצע – כך נאמר בכנס בחירות שהתקיים היום (ראשון) ואורגן על ידי הסתדרות הגמלאים בבית ההסתדרות.

בכנס שבו השתתפו עשרות גמלאים, בהם ראשי ועדי גמלאים רבים ממקומות עבודה גדולים ברחבי הארץ, אמר יו"ר הסתדרות הגמלאים שמואל מזרחי כי "הסתדרות הגמלאים מייצגת 1.3 מיליון גמלאים, שלו היו מצביעים כאיש אחד היו בוחרים כ-30 מתוך 120 המנדטים של הכנסת". הוא הדגיש כי היושבים באולם מייצגים מאות אלפי גמלאים של מקומות עבודה: "אנחנו כאן מהצפון ומהדרום ומכל הזרמים הפוליטיים, וכולנו דורשים לשים את הגמלאים על סדר היום".

מזרחי התייחס למספר סוגיות מרכזיות המטרידות את ציבור הגמלאים והזקנים בישראל: קצבאות הזקנה שנשחקו לאורך שנים, משבר הסיעוד והצורך לקדם ביטוח סיעודי לאומי, ותופעת הבדידות: "האחריות שלנו היא לדאוג לכך שבמדינת ישראל קשישים לא יצטרכו לאסוף בקבוקים או לבחור בין תרופות לבין אוכל. שהאנשים שהקימו את המדינה הזו ובנו אותה יוכלו לא רק לשרוד אלא גם לקנות מתנות לנכדים".

ח"כ גלעד קריב, יו"ר משותף של שדולת הגמלאים והגמלאיות בכנסת הנוכחית ומספר 3 ברשימת הדמוקרטים לכנסת, הדגיש כי מפלגתו תומכת בהעלאת קצבת הזקנה ל-25% מהשכר הממוצע והצמדתה אליו – אך הודה כי הדבר יהיה חייב להיעשות בפעימות ובאופן הדרגתי. "התפיסה שלנו היא שקצבאות חייבות להיות אוניברסלית כל הגדרה דיפרנציאלית של קצבה היא בסיס לשחיקה. המדינה צריכה לתת מענים לקבוצות מוחלשות, אבל קצבת האזרחים הוותיקים חייבת להישאר אוניברסלית", אמר קריב והוסיף כי יש לדאוג גם לחיזוק הביטוח הלאומי ולהחזרת הכספים הנלקחים ממנו לקופת האוצר, ואף לחידוש הפרשות המעסיקים על מנת לשמור על חוסנו.

קריב ציין כי בתקציב הראשון של ממשלת השינוי נעשה מהלך חשוב של העלאה דרמטית של השלמת ההכנסה לאזרחים הוותיקים החלשים ביותר – מהלך שחילץ עשרות אלפי קשישים מחרפת רעב. "לצערי לא הצלחנו לצערי להגיע לשלב השני שאמור היה להיות הטיפול בכלל האזרחים הוותיקים, וזו המשימה שעומדת בפנינו". בנוסף, קרא קריב לחקיקת חוק סיעוד ממלכתי מקיף ורחב: "הסיפור הזה לא יכול להיות מוסדר על ידי השוק הפרטי. נושאים קיומיים צריכים להיות מוסדרים על ידי המדינה".

שמירה על קצבת זקנה אוניברסלית

ד"ר יעל בנבנישתי, ראש מטה הגמלאים של מפלגת ישראל ביתנו ומספר 12 ברשימת המפלגה לכנסת, הדגישה כי נושא שיפור איכות החיים לגיל השלישי הוא שליחות חייה ותחום המומחיות המקצועית שלה שבה היא עוסקת מזה כ-25 שנה. "אני לא פה רק כמתמודדת. התחלתי את דרכי במחלקות סיעודיות ותשושי נפש. אני מכירה את כל הדרך מלמטה עד למעלה, כולל הקמת קרן הון סיכון שמשקיעה בקידום טכנולוגיות משפרות איכות חיים לגיל השלישי".

את פאנל המועמדים הנחתה דוברת ההסתדרות מעיין פרתי שהצביעה על כך שבמהלך כהונתו כשר האוצר, תמך יו"ר המפלגה אביגדור ליברמן, בקביעת קצבת זיקנה דיפרנציאלית התלויה בהכנסה, ושאלה מה עמדת המפלגה כיום. בנבנישתי השיבה כי בעקבות כניסתה למפלגה, ערכה המפלגה שינוי בעמדותיה בסוגיה זו – וכיום מצע המפלגה מבהיר מפורשות כי היא מבקשת לשמור על קצבת זקנה אוניברסלית: "אני גאה בכך שהמצע שלנו דינמי ולא מקובע. הוא מסתכל על המשק ועל הדברים שצריך לטפל בהם. השאיפה שלנו היא לעשות פעימה ראשונה משמעותית של אלף שקלים ולאחר מכן לפרוס את זה ולהגיע בהדרגה ל-25% מהשכר הממוצע, ולהצמיד אותה לשכר הממוצע או למדד – הגבוה מביניהם".

בנבנישתי הדגישה כי חייבים למצוא פיתרון לסוגיית הביטוח הסיעודי כבר בשבע השנים הקרובות, שהקצו לעניין חברות הביטוח טרם יחדלו לפעול בתחום. "המודל שאנחנו מציעים הוא ביטוח סיעודי אוניברסלי לכולם, ומצד שני, חיסכון לסיעודי לפי מודל קופות הגמל – כי כל פעם שממשלה פה מתחלפת הדבר הראשון שמקצצים זה האזרחים הותיקים ואנחנו כן רוצים שאנשים יחסכו גם לעצמם, מעבר למה שהם מקבלים מהמדינה. לצערנו אנחנו לא לגמרי יכולים לסמוך על המדינה" אמרה.

לדבריה, העלאת קצבאות השלמת ההכנסה לאזרחים ותיקים נעשתה בתקופתו של ליברמן כשר אוצר. "הכסף של הביטוח הלאומי נשאב אל הכספים הקואליציוניים. אנחנו דורשים שהכסף יחזור לביטוח הלאומי כדי שלא יזלוג החוצה. זו הדרך היחידי לדאוג שהכסף יספיק גם לדורות אחריכם".

'מהפכת המשרתים'

ברוריה נעים ארמן, מנכ"לית מפלגת ביחד והמועמדת מספר 11 ברשימתה אמרה אף היא כי מפלגתה תומכת בהעלאת קצבאות הנכות והצמדתן ל-25% מהשכר הממוצע. היא הדגישה את העשייה של מירב כהן ממפלגתה, בעת שכיהנה כשרה לשוויון חברתי בממשלת השינוי ובמהלך כהונתה בכנסת, עבור ציבור הגמלאים – לרבות הובלת תוכנית האב הממשלתית להיערכות להזדקנות האוכלוסייה תוך התמקדות בהפגת בדידות, עידוד תעסוקת מבוגרים והרחבת פתרונות דיור ושירותים בקהילה. "בסוף אנחנו שומעים המון הבטחות אבל כל אחד מכם צריך לבדוק מהניסיון. אנחנו כבר עשינו. צריך לנהל נכון ולהביא אנשי מקצוע". לטענתה הסוגייה החשובה ביותר בבחירות הללו היא 'מהפכת המשרתים', שכוללת שינוי בסדרי העדיפויות. "נחייב את כולם להתגייס ולצאת לעבודה, ומי שלא יעשה זאת נסגור לו את הברז. הכספים שנשפכו עליו ילכו לציבור, לאנשים ששירתו ומשרתים".

עו"ד ענבר יחזקאלי בליליוס, מספר 16 במפלגת ישר, הדגישה שהיא עוסקת בנושא כבר שנים ארוכות. בין היתר שימשה יועצת לשרי הרווחה משה כחלון ומאיר כהן, ניהלה שולחן עגול שהקימו שר האוצר ושר הרווחה לגיבוש מדיניות לטיפול בניצולי השואה והייתה חברה בוועדה לשילוב מבוגרים בתעסוקה ובקהילה: "יחד עם נושאים נוספים כמו חינוך, ועדת חקירה ממלכתית וביטחון פנים. נושא הגיל השלישי הוא אחד המרכזיים שאנחנו רוצים לעסוק בהם. יחד איתי בישר יצרנו מטה שמיועד לגיל השלישי כדי לטפל בכל הסוגיות – הקצבה וגם נושאים במעטפת כמו שירותים, טיפול בבדידות, במיסוי וכו'. יש לנו כוורת של מומחים לעולם הגיל השלישי, כי המטרה שלנו היא שלא רק הצעירים באגף התקציבים יקבלו את ההחלטות אלא אנשים שמבינים את הנושא, כי כולנו נגיע לשם בעזרת השם. זה נושא שמשותף לכולנו. ואם אנחנו לא שם אז ההורים שלנו כן".

יחזקאלי בליליוס הביעה עידוד מההסכמה הכללית באשר לצורך בהעלאת קצבת הזקנה ובשמירה על האוניברסליות שלה, והדגישה כי צריך לטפל גם באופן ממוקד באנשים בגיל השלישי שסובלים מעוני, שלא הצליחו לצבור שלא הצליחו לצבור חיסכון פנסיוני כמו עולים ואזרחים ותיקים שעבדו שנים ארוכות בשכר נמוך, עולים, ניצולי שואה, אנשים שהשתכרו מעט מדי לאורך חייהם. "אנחנו יודעים מי שחק את הקצבה, מי יצר ושינה את המנגנון של הקצבה ושחק אותה – זה ביבי. שר האוצר של 2003. לכן חשוב לי להגיד שכמו שפוליטיקאים קילקלו כך פוליטיקאים יתקנו. זו האחריות שלנו".

עו"ד ערן בן ארי, מספר 4 ברשימת מפלגת עמך ישראל, אמר: "בסוף התוכניות עולות כסף. צריך להביא מיליארדים ומהר. בסופו של דבר גם הממשלה הנוכחית וגם ממשלת השינוי לא הביאו את הסחורה שביקשתם – ואני אומר שהמבנה הפוליטי במדינת ישראל לא אפשר להביא לכם את מה שאתם צריכים. לכן צריך להסיק מסקנות. אנחנו חושבים שצריך להפסיק עם החרמות, לאחד את הכוחות המרכזיים בציבור הישראלי כדי לשנות סדרי עדיפויות בחברה הישראלית".

בן ארי הציע לגמלאים לאחד את הצבעתם סביב מפלגתו: "אנחנו מפלגה בלי הרבה אג'נדות. מפלגה חדשה. ככל ואתם תתנו לנו את הכוח להיות מפלגה גדולה אנחנו נוכל לקדם את הסוגיות שחשובות לכם. כדי שזה יקרה צריך להקים מחדש את משרד הגמלאים שהוקם בעבר כי אם לא יהיה שר בממשלה שידאג לזה זה לא יקרה".

את הפאנל סגר ד"ר אפרים כהנא, מספר 7 במפלגת צומת בית ישראל, וגמלאי בעצמו – אשר הדגיש שצריך לפעול גם מול שחיקת קצבאות הפנסיה בקרנות הפנסיה הוותיקות. כהנא הדגיש כי יש חשיבות גדולה לחקיקת חוק יסוד: קיום בכבוד, אשר יבקש לעגן את חובתה של מדינת ישראל לדאוג לקיום בכבוד לכלל תושביה.

חברת הכנסת אתי עטיה מהליכוד אמורה הייתה להשתתף בפאנל, אך לא הגיעה בשל סיבות שלא היו תלויות בה. יו"ר ועד גמלאי התעשייה האווירית, אלי בן סעדון, המייצג כ-11 אלף גמלאים, התייחס לפעילותו הפוליטית של השר וחבר הכנסת חיים כץ עבור ציבור הגמלאים, לרבות הרפורמה שהוביל כשר הרווחה ב-2018 להעלאת קצבאות הסיעוד, ועיכוב העלאת גיל הפרישה לנשים במשך שנים בוועדת העבודה תוך דרישה להקצאת תקציבים למתן מענה לעובדות במקצועות שוחקים.

מנכ"ל הסתדרות הגמלאים אפרים קורן והיו"ר מזרחי, הדגישו כי לקראת הפאנל פנתה הסתדרות הגמלאים לכלל המפלגות המתמודדות והזמינה אותן לשלוח נציגים ואת רכיבי המצע הנוגעים לסוגיות המרכזיות אותן הציגה הסתדרות הגמלאים. לצערם, מפלגות ש"ס, יהדות התורה, הציונות הדתית, עוצמה לישראל והליכוד – לא הציגו בפניהם כל מצע המציג התחייבויות ברורות כלפי ציבור הגמלאים.

"שמענו כאן היום הרבה התחייבויות של המתמודדים – ואנחנו מבטיחים כהסתדרות הגמלאים שלא נניח למפלגות עד שיממשו את ההתחייבויות הללו. אנחנו מתחייבים לעמוד כאן גם אחרי הבחירות, ולתבוע מכם ומכל ממשלה שתבחר לתת מענה לצרכי הגמלאים והזקנים בישראל", סיכם מזרחי.