אחת הסוגיות הבוערות בשלוש השנים האחרונות היא מעמדם של המשרתים בצה"ל. מאז תחילת המלחמה נקראו מאות אלפי ישראלים לשירות מילואים, לצד עשרות אלפי חיילי סדיר שנדרשו להמשיך לשרת במילואים גם לאחר שחרורם.

מציאות זו הביאה להתגבשותו של מעמד חדש בישראל: מעמד המשרתים. במקביל, סוגיית גיוס החרדים הציתה מחדש מחלוקות ותיקות בפוליטיקה הישראלית, על רקע ההסדר שאפשר לתלמידי ישיבות לדחות את גיוסם עד לקבלת פטור. המחלוקת החריפה במיוחד לנוכח קידום חוק בידי הממשלה הנוכחית, שלמעשה יפטור מגיוס את רוב הצעירים החרדים, דווקא בתקופה שבה גובר הצורך בכוח אדם נוסף שיסייע לשאת בנטל השירות.

המפלגות מציעות דרכים שונות להפחתת עומס המילואים, לתגמול המשרתים ולגיוס אוכלוסיות נוספות, אך ההבדלים בין התוכניות נוגעים למספר ימי השירות, למכסות לומדי התורה, למסגרות השירות האזרחי ולסנקציות על מי שלא יתגייס. חלק מהמפלגות פרסמו תוכניות מפורטות, ואחרות מציגות עמדות באמצעות הצהרות וקידום חקיקה.

תוכנית הממשלה להוקרת משרתי המילואים, בהיקף של 6.2 מיליארד שקל, אושרה בינואר השנה והבטיחה עד 55 ימי מילואים בשנה. למרות זאת, משרתי מילואים רבים, בהם כותב שורות אלה, נדרשו מאז לשרת בין 80 ל-100 ימי מילואים, כולל בצווים שנקבעו מראש.

כמה ימים יידרשו המשרתים לשרת?

מפלגת ביחד של נפתלי בנט מציבה יעד של 28 ימי מילואים בשנה בשגרה, בלי לקבוע מתי תחל אותה שגרה. הציונות הדתית של בצלאל סמוטריץ' מתחייבת לעד 30 ימי מילואים בשנה כבר ב-2027. כדי להגיע לכך היא מציעה להחזיר מיד כ-50 אלף חיילים שאינם משובצים ליחידות מילואים פעילות, להקים מסגרות נוספות ולאזן את המשימות בין היחידות.

הדמוקרטים של יאיר גולן מכוונים ל-21 עד 30 ימי מילואים בשנה, ללא שנת יעד. לצד גיוס אלפי חרדים ואחרים, הם מציעים לצמצם את הצורך בכוחות באמצעות הסדרים ביטחוניים אזוריים, חלופה שלטונית לחמאס וכוח בינלאומי, וכן פינוי מאחזים וחוות שלטענתם מגדילים את עומס ההגנה.

מפלגת ישר! של גדי איזנקוט מציעה הסדר לארבע שנות ביניים שיוגדרו כשגרת לחימה: עד 50 ימי מילואים בשנה ולא יותר מ-150 ימים בשלוש שנים, עם הודעה שישה חודשים מראש, בכפוף למגבלות מבצעיות. כחול לבן של בני גנץ מציעה להגביל את השירות בשגרה ל-100 ימים בשלוש שנים, לקבוע התראה של שלושה חודשים, הפסקה של חצי שנה בין קריאות וחמישה ימי התרעננות לאחר תעסוקה ממושכת. חריגה משמעותית תחייב את אישור ועדת החוץ והביטחון.

בתוכנית הממשלה שאושרה בינואר 2026 בגיבוי בנימין נתניהו נקבע יעד של עד 55 ימי מילואים באותה שנה למשרת במסגרת גדודית, בכפוף לצרכים המבצעיים ולמצב הביטחוני.

מה יקבלו המשרתים?

ההטבות המוצעות כוללות תשלום על ימי שירות, סיוע בדיור ובמעונות והעדפה בשירותים ציבוריים. ההבדלים בין התוכניות נוגעים גם לסוג הסיוע: מענק, הלוואה, הקלת מס או קדימות בזכאות.

מפלגת ביחד מציעה למשרת מילואים פעיל הטבה של עד מיליון שקל ברכישת דירה ראשונה, 4,000 שקל בחודש לכל ילד למעון מגיל לידה ועד גיל שלוש, והנחות של 50% בתשלומים ובהם חשמל, מים וארנונה. בנט אומר שהמימון יגיע מהפסקת העברות למי שאינם משרתים. הטבת הדיור לא הוצגה כמענק מזומן אחיד לכל זכאי.

ישראל ביתנו של אביגדור ליברמן מציעה משכנתה של עד 90% מערך דירה שמחירה עד 2.5 מיליון שקל, בפריסה של עד 40 שנה. ההצעה מיועדת לזוגות העומדים בתנאים, ובהם שירות צבאי מלא ומילואים פעילים של אחד מבני הזוג. המפלגה מציעה גם הטבת מעונות בשווי 2,500 שקל בחודש, באמצעות נקודות זיכוי או מס הכנסה שלילי.

הדמוקרטים מציעים לאחד את כספי ההטבות, להוסיף תקציב ולשלם ללוחמים כאלף שקל לכל יום מילואים, נוסף לפיצוי על השכר, עם מדרג לתפקידים אחרים. עלות התוכנית נאמדת בכעשרה מיליארד שקל בשנה, וצפויה לרדת עם צמצום מספר ימי השירות. האומדן כולל הטבות קיימות ולא רק תוספת תקציב.

ישר! מתחייבת להקצות 20 מיליארד שקל בשלוש שנים למשרתים, למשפחות ולמעסיקים, ולהעלות את שכר חיילי הסדיר ב-15% לכלל המשרתים וב-50% ללוחמי החוד בשנתם השלישית. עמך ישראל של עופר וינטר מבטיחה העלאה משמעותית בשכר חיילי הסדיר והכפלת שכר הלוחמים לקראת סיום השירות.

הציונות הדתית מבקשת לעגן בחוק יסוד עדיפות למשרתים ולבני זוגם בדיור, במעונות, באקדמיה, בשירות המדינה ובמכרזים. כחול לבן מציעה חינוך חינם מגיל לידה, בקדימות למשרתי מילואים בהיקף נרחב, וכן קרקע או שווי קרקע למשפחות מילואים לוחמות באזורי עדיפות.

בתוכניות שפרסמה מפלגת המילואימניקים בראשות יועז הנדל, לפני איחודה עם הכלכלית של ירון זליכה, מופיעים מתן עדיפות בדיור ובמשרות ציבוריות, סיוע לעסקים ולמעסיקים וסבסוד הוצאות הכרוכות בשירות, ללא סכום אחיד לכל משרת. תוכנית לטיפול בפוסט טראומה מציעה קרן של כמיליארד שקל בשנה. ההרחבה הכלכלית של הרשימה המאוחדת אינה נכללת כאן.

התוכנית הממשלתית שאושרה בתחילת 2026 כוללת מענקים לפי אופי הפעילות, סיוע בלימודים ובטיפול נפשי ותמיכה במשפחה. מדובר בתקציב שנתי, לעומת חלק מההבטחות המפלגתיות שנפרסות על פני כמה שנים.

מי ישרת ומי ימשיך ללמוד?

המחלוקת על גיוס חרדים נוגעת הן למספר הלומדים שיוכלו להישאר בישיבות והן לשאלה באילו מסגרות ישרתו האחרים. חלק מהמפלגות מציעות שירות צבאי או אזרחי לכלל האוכלוסייה, ואחרות מבקשות לאפשר לכל לומדי התורה להמשיך ללמוד. המפלגות הערביות מתנגדות להטלת חובת שירות על צעירים ערבים.

ישר! מציעה שכל אזרח ואזרחית יעברו דרך מנהלת שירות לאומית עצמאית. צה"ל יקבל תחילה את כוח האדם הדרוש לו, והיתר יופנו לשירות אזרחי-לאומי. המדינה תפעל מול המועמד עצמו, ללא תיווך מפלגתי או מגזרי. גם כחול לבן מציעה מנהלת לאומית, שבאמצעותה יופנו לצה"ל מי שנדרשים לו, והשאר לשירות אזרחי.

ישראל ביתנו דורשת שירות צבאי או אזרחי בגיל 18 לכלל האוכלוסיות, ללא מכסות מגזריות. ביחד מצהירה על שירות לכלל האזרחים, לרבות חרדים וערבים, ללא פטורים מגזריים. הדמוקרטים מציעים לאפשר לצה"ל לבחור תחילה את מי שנדרשים לשורותיו, ולהפנות את האחרים לשירות אזרחי-לאומי משמעותי.

מפלגת המילואימניקים והכלכלית מציעה לקבוע סדר עדיפויות לשיבוץ המתגייסים: תחילה בגופי הביטחון, בהם צה"ל והמשטרה, לאחר מכן בארגוני החירום, ולבסוף בתחומי הבריאות, החינוך, הרווחה והקהילה. לפי התוכנית, מי שיהיו בני יותר מ-24 עם תחילת יישום ההסדר ימשיכו להיות פטורים מגיוס.

בישר! מציעים דחיית שירות שנתית לצורך לימוד תורה לעד 3% מכלל מחזור הגיוס, לפי צורכי הביטחון ומבחני הצטיינות חיצוניים ושוויוניים. גם הזכאים לדחיית השירות יעברו חיול והכשרה בסיסית. חידוש הדחייה ייבחן מדי שנה, כך שאין מדובר בפטור אוטומטי לצמיתות. כחול לבן מבקשת להחליף את יעדי הגיוס במכסות פטור למצטיינים, אך לא ציינה את גובה המכסה.

עמך ישראל מציעה שכל אזרח בגיל השירות יתייצב להסדרת מעמדו באחד משלושה מסלולים: צה"ל, שירות לאומי-אזרחי או מסגרת תורנית מוכרת ומפוקחת. מספר התלמידים שיוכרו כלומדי תורה לא יעלה על 25% ממחזור המתגייסים החרדי, וייקבע לפי צורכי הביטחון ויכולת קליטת המתגייסים.

המילואימניקים והכלכלית מציעה פתרון אחר: 700 לומדי תורה מצטיינים בשבע ישיבות באזורי קו העימות, מאה בכל ישיבה. לימודיהם יוכרו כשירות לאומי, לצד הכשרה צבאית בסיסית בתקופת בין הזמנים, משימות אבטחה והשתלבות בכיתות כוננות. המסמך מייעד אותם גם לשירות מילואים בהמשך, ולכן אין מדובר במכסת פטור רגילה.

מפלגת הציבור החרדי של מוטי לייטנר אינה מציעה מכסה מספרית. לפי מצעה, מי שמקדיש את חייו בפועל ללימוד תורה יוכל להמשיך ללמוד, ומי שאינו עושה זאת יידרש לשירות ביטחוני. המפלגה מציעה מסלולים מותאמים בצה"ל ובגופי ביטחון וחירום, ליווי רבני, הכנה לשירות וסיוע למשפחות.

בש"ס לא פרסמו פירוט של חוק הגיוס שהם מבקשים להעביר. בכירי המפלגה דורשים לאפשר ללומדי התורה להישאר בישיבות, לצד אמירות שלפיהן מי שאינו לומד יתגייס. יו"ר הסיעה, ינון אזולאי, אמר בכאן מורשת בספטמבר שאין סיבה להילחם על דחיית שירות למי שאינו לומד, אך דרש מסלולים שיאפשרו לו לשמור על זהותו החרדית. יואב בן צור, חבר מפלגתו, אמר חודש קודם לכן: "מי שלא לומד ימצא את דרכו בגיוס או בשירות לאומי".

יהדות התורה לא פרסמה תוכנית גיוס מפורטת המשותפת למרכיביה. יו"ר אגודת ישראל, יצחק גולדקנופף, דורש לאפשר לכל לומדי התורה להמשיך בלימודיהם, ללא הגבלה מספרית וללא הטלת סנקציות עליהם. יו"ר דגל התורה ורשימת יהדות התורה, יעקב אשר, אמר כי במתווה ביסמוט ביקשו להגן על מי שתורתו אומנותו, אך לגבי מי שאינו לומד, "לא מנענו שום סנקציה". עוד אמר אשר כי מבחינתם, חוק להסדרת מעמד תלמידי הישיבות הוא תנאי הכרחי לכניסה לממשלה.

גם הליכוד לא פרסמה תוכנית מפלגתית עדכנית ומפורטת לשירות לכלל האזרחים. מתווה ביסמוט, שקיבל את גיבוי נתניהו, הציע עלייה הדרגתית ביעדי הגיוס עד ל-50% מהמחזור החרדי. עם זאת, ההגדרה לחרדי במתווה כוללת גם מי שעזב את מוסדות החינוך החרדיים כמעט ארבע שנים לפני שנדרש להתגייס. נתניהו עצמו הצהיר כי מי שאינו לומד תורה חייב להתגייס, וכי יש לשמור על אורח חייו החרדי במהלך השירות.

הציונות הדתית מבקשת להרחיב את הגיוס באמצעות מכינות, ישיבות הסדר חרדיות, הרחבת חטיבת חשמונאים ומסגרות לחימה נוספות. התוכנית כוללת בתי חייל, מענקים וסיוע למשפחות, אך אינה קובעת מכסה כוללת ללומדי תורה. עוצמה יהודית לא הציגה מתווה מפלגתי כולל. איתמר בן גביר הציג את המסלולים החרדיים במשטרה ובמג"ב כדגם לשילוב תוך שמירה על אורח החיים החרדי, אך גורמים בכירים במפלגה מסרו ל"דבר" כי לא מתוכננת להתפרסם תוכנית מסודרת לגיוס חרדים.

הדמוקרטים קובעים במפורש כי ההתאמות לחרדים לא יפגעו במעמד הנשים ובאפשרויות השירות שלהן. גם במסמך המילואימניקים נכתב כי יש להגן על שילוב נשים ועל שירותם של ציבורים אחרים.

רע"ם מתנגדת לחיוב צעירים ערבים בשירות צבאי או אזרחי. מנסור עבאס הציע מיזם התנדבותי בניהול ערבי, במסגרת משרדי ממשלה אזרחיים, שאינו שירות צבאי, ביטחוני או לאומי. הרשימה המשותפת מתנגדת לגיוס חובה, לרבות גיוס חרדים.

מה יקרה למי שלא יתגייס?

המפלגות שמבקשות לחייב בשירות מציעות לשלול הטבות ממי שלא ימלא את חובתו. בחלק מההצעות נכללת גם ענישה פלילית, וישראל ביתנו והמילואימניקים מציעות לפגוע בזכויות פוליטיות. המפלגות החרדיות דורשות להגן על לומדי התורה מפני מעצרים וסנקציות.

ישר! מציעה לשלול הטבות כלכליות ואזרחיות ולנקוט הליכים פליליים נגד מי שחייב בשירות ואינו ממלא את חובתו. היא מבחינה בינו לבין מי שקיבל פטור חוקי: הפטור מאפשר שלא לשרת, אך אינו מעניק זכאות להטבות הייעודיות למשרתים.

ישראל ביתנו כוללת במצעה גם שלילת זכות הצבעה מעריקים, לצד רישום פלילי, הגבלת יציאה מהארץ ושלילת הטבות. המילואימניקים מציעה לשלול את הזכות לבחור ולהיבחר, אך הנדל אמר לאחרונה: "אני מבין שזה פחות רלוונטי כרגע".

הדמוקרטים מציעים לבטל הטבות עודפות למי שלא יסדיר את מעמדו ולא ימלא את חובתו, ולהפסיק מימון לגופים המעודדים השתמטות באופן שיטתי. את פרטי האכיפה הם משאירים לחקיקה. ביחד מדגישה את עצירת העברות הכספים וההטבות למי שאינו משרת. עמך ישראל מבקשת לקשור את הזכויות וההטבות להיקף התרומה של האזרח, אך אינה מפרטת רשימת עונשים למי שלא ישרת. וינטר מפרט גם את אחריות משרד הביטחון לפיקוח על הישיבות ועל היחידים, דיווח חצי-שנתי לוועדת החוץ והביטחון ועיגון ההסדר בתקציב ובהסכם הקואליציוני.

הציבור החרדי מגדירה את ההגנה על מי שתורתו אומנותו מפני מעצרים וסנקציות כתנאי בלתי מתפשר. הרשימה המשותפת מתנגדת לענישת מי שבוחר שלא להתגייס, ורע"ם מתנגדת להתניית זכויות בשירות.

לצד ההצהרות, הקואליציה קידמה הוראת שעה להקפאת הליכי אכיפה כלפי תלמידי ישיבות חייבי גיוס, בתנאים שנקבעו בה. בג"ץ השהה את כניסתה לתוקף בצו ביניים.