מחקר חדש שבחן יותר מ-1.24 מיליון עסקאות בפלטפורמת ההימורים פולימרקט (Polymarket) מצא כי שוקי החיזוי הפוליטיים בישראל מתאפיינים בסחירות נמוכה ובריכוזיות גבוהה, המאפשרות לסוחרים בודדים להשפיע באופן משמעותי על הסיכויים המוצגים למועמדים. החוקרים זיהו עסקאות חריגות ששינו את דירוג המועמדים בתוך זמן קצר, לצד פעילות שעוררה חשד לניסיונות להשפיע על השוק.
המחקר נערך בידי פרופ' מורן אופיר מהפקולטה למשפטים באוניברסיטת חיפה, פרופ' ג'ושוע מיטס מבית הספר למשפטים באוניברסיטת קולומביה ודן זימרמן מחברת BETINT. ממצאיו מתפרסמים לקראת הבחירות לכנסת ב-27 באוקטובר, ובצל החשש ששוקי החיזוי יהפכו למקור מידע חלופי לסקרים, שפרסום תוצאותיהם החדשות ייאסר מתום יום שישי הקרוב (23 באוקטובר) ועד לסגירת הקלפיות.
פולימרקט מאפשרת למשתמשים לסחור בחוזים המבוססים על תוצאות של אירועים עתידיים, בהם בחירות, החלטות פוליטיות ואירועים ביטחוניים. מחיר החוזה מוצג כהסתברות להתרחשות האירוע. בניגוד לסקרי בחירות, המבוססים על תשובות של מדגם נשאלים, ההסתברויות בפולימרקט נקבעות באמצעות עסקאות של משתמשים המשקיעים מכספם. אלא שלפי המחקר, במקרים מסוימים די בסכומים נמוכים כדי לשנות את המחירים המוצגים ולהשפיע על האופן שבו הציבור והתקשורת מפרשים את מצב המרוץ.
באחד המקרים שזיהו החוקרים, רכישה בסכום של 152 דולר בלבד הספיקה כדי להציב את גדי איזנקוט בראש דירוג המועמדים בשוק החיזוי. בסך הכול נמצאו 11 מקרים שבהם רכישות של פחות מ-10,000 דולר גרמו לשינויים חדים במחירים המוצגים.
במקרה אחר זוהתה רכישה ממוקדת של חוזים בשווי 100 אלף דולר, שהעלתה את הסיכוי שהוצג לבנימין נתניהו מ-29.5% ל-36%, זינוק של כ-6.5 נקודות אחוז. לפי החוקרים, מבצע העסקה שילם כ-28 אלף דולר מעל מחיר השוק שהיה זמין קודם לכן. השפעת הרכישה על המחיר התפוגגה בתוך כשעתיים. החוקרים רואים בהתנהלות זו סימן אפשרי לניסיון להשפיע על המחיר המוצג, ולא רק להמר על תוצאת הבחירות.
ממצא נוסף נוגע לזהות המשתתפים בשוק. לפי המחקר, 93% מהיקף המסחר בשוק הבחירות הגיע מסוחרים הפעילים גם בשווקי הימורים על אירועי הלחימה במזרח התיכון. החוקרים מצאו גם 16 חשבונות שהפיקו רווחים חריגים מהימורים שנעשו לפני תקיפות צבאיות והסכמי הפסקת אש. בין היתר זוהו ארבעה חשבונות שהרוויחו יחד כ-2.97 מיליון דולר מהימורים הנוגעים להסכם בין ארצות הברית לאיראן. פעילות זו מעוררת חשד לשימוש במידע מוקדם, אך אינה מוכיחה כשלעצמה שהחשבונות פעלו על בסיס מידע פנים.
החוקרים זיהו גם 19 מקרים שבהם בוצעו עסקאות בשעות הלילה או בסופי שבוע, סמוך לתנודות חדות בשוק. להערכתם, תזמון העסקאות עשוי להעיד על ניסיונות להשפיע על המחירים בשעות שבהן פעילות המסחר מצומצמת, ולהביא לכך שתנודות קצרות יזכו לסיקור תקשורתי ויוצגו כשינוי במגמות הפוליטיות.
"אנחנו רואים שוק רזה ושברירי שקל מאוד להזיז במעט מאוד כסף, לצד השפעה כבדה והדדית מהתקשורת – מהלכים קטנים בשוק מקבלים את עוצמתם ועשויים להוביל להשפעה מהותית בגלל דיווחים בתקשורת, ודיווחים יכולים להיוולד בגלל תנודות מלאכותיות בשוק. כאשר משתמשים אנונימיים נפתחים שניות לפני ביצוע הימור בהקשרי הבחירות, ומשקיעים שמהמרים על המלחמה מנהלים גם את שוק הבחירות, לא מדובר ב'חכמת ההמונים' אלא בשוק רגיש במיוחד שחשוף להנדסת תודעה", אמרה פרופ' אופיר.
ממצאי המחקר מעלים שאלות לגבי השימוש ביחסי ההימורים כמקור מידע על המערכת הפוליטית, במיוחד בימים האחרונים שלפני הבחירות. החל מתום יום שישי הקרוב ייאסר בישראל פרסום תוצאות של סקרי בחירות חדשים, בהתאם לחוק הבחירות (דרכי תעמולה). עם זאת, שוקי חיזוי אינם בהכרח נחשבים לסקרי בחירות מבחינה משפטית, ושאלת תחולת ההגבלות על פרסום נתוניהם אינה זהה לשאלת פרסום הסקרים.
החוקרים מדגישים כי התנועות בשוק אינן בהכרח משקפות שינוי בעמדות הציבור, וכי יש לבחון בזהירות דיווחים המייחסים להן משמעות פוליטית. הממצאים מלמדים על פגיעות אפשרית של מנגנון קביעת המחירים להשפעתם של סוחרים בודדים, אך אינם מוכיחים שכל התנודות החריגות נבעו ממניפולציה מכוונת או מתואמת.