ועדת מנכ"לי משרדי הממשלה לגיבוש תוכנית לאומית לניהול סיכוני שיטפונות אישרה אתמול (שני) לראשונה תוכנית אסטרטגית להתמודדות עם אתגר השיטפונות בישראל. על פי הודעת הוועדה, התוכנית אמורה לאפשר את צמצום הסיכון לחיי אדם ולרכוש, וכן לשפר את יכולתן של הרשויות להתמודד עם מקרי הצפה.

הוועדה, שמובלת בידי משרד ראש הממשלה, הוקמה בעקבות החלטת ממשלה מ-2021, בתקופת כהונתו של ראש הממשלה לשעבר נפתלי בנט. מטרתה הייתה לגבש תוכנית רב-מערכתית שתתאם את פעילות המשרדים בנושא. בוועדה משתתפים בין היתר נציגי משרד החקלאות וביטחון המזון, מינהל התכנון והמשרד לביטחון לאומי, וכן, במידות משתנות, גורמים נוספים מהממשלה, מהשלטון המקומי ומהמועצות האזוריות.

מנגנון מרכזי לניהול הנגר ועדכון חוק הניקוז

על פי ההודעה, במרכז התוכנית עומד שינוי מבני ומהותי באופן שבו תנהל המדינה את סיכוני השיטפונות. ראשית, ייקבע רגולטור מרכזי לניהול הנגר הארצי. כלומר, ייקבע מנגנון ארצי, ייתכן שבמשרד החקלאות, שירכז את הרגולציה ואת התיאום בין הגורמים השונים, יקבל את הסמכויות שכיום מפוצלות ביניהם, יחלק תחומי אחריות ויקבע מדיניות רגולטורית ברמה האזורית והארצית.

כמו כן, התוכנית מבקשת להסדיר עדכוני חקיקה לחוק הניקוז וההגנה משיטפונות, שנחקק ב-1957. על פי ההחלטה, משרד החקלאות וביטחון המזון יוביל את המהלך, בהמשך לכמה ניסיונות שכבר נעשו בעבר לעדכן את החוק. מטרת השינויים היא להתאים את המסגרת החוקית למצב כיום, לקדם הליכי תכנון עדכניים ולהסיר חסמים. כמו כן, התוכנית מכוונת להפוך את הכנתן של תוכניות אב לניקוז ברשויות המקומיות לחובה.

תוכנית למצבי חירום ויישום התלוי בתקציבים

במקביל, התוכנית מסמיכה את המשרד לביטחון לאומי להוביל תוכנית לאומית למצבי חירום, שתבהיר את אופן הפעולה במקרי שיטפונות, תסדיר תחומי אחריות ושרשראות פיקוד ותשפר את מערכי ההתראה. זאת כדי שהמערכת כולה תוכל לתפקד ביעילות רבה יותר בזמן אמת ולהגן על חיי אדם.

כעת, עם אישור התוכנית, יוכלו המשרדים להתחיל ביישומה. עם זאת, חשוב להבהיר כי החלטת הוועדה אינה מתורגמת בהכרח לתקצוב בפועל. לכן, אם יידרשו תקציבים מיוחדים, ייתכן שיישומם של חלק מהצעדים ייאלץ להמתין להעברת התקציב.