
בעלי המניות של חברת התחבורה הציבורית תנופה אישרו היום (שלישי) את מכירת החברה לדן תמורת כ-150 מיליון שקלים. העסקה, שעדיין כפופה לאישור משרד התחבורה ורשות התחרות, צפויה להעביר לידי דן את הפעלת קווי האוטובוסים של תנופה בשומרון ובפרוזדור ירושלים, לרבות בית שמש וסביבתה. אם תושלם הרכישה, צפויה תנופה להמשיך לפעול כחברה בת של דן, בדומה לדן בדרום ולדן באר שבע.
המכירה מגיעה לאחר שנים של תלונות על השירות שמספקת תנופה, וקנסות בסכום מצטבר של כ-80 מיליון שקלים שהטיל עליה משרד התחבורה בשל אי-עמידה בדרישות ההפעלה. לפי דוח הבקרה החצי-שנתי של המשרד, במחצית השנייה של 2025 קיבלה תנופה את הציון הנמוך ביותר מבין מפעילות התחבורה הציבורית בישראל, 55.81.
נוסעים בשומרון ובאזור ירושלים דיווחו לאורך השנים על איחורים ממושכים, ביטולי נסיעות ללא הודעה מוקדמת, מחסור בנהגים ותקלות חוזרות באוטובוסים. אחת התופעות שעוררו ביקורת הייתה השימוש באוטובוסים שכורים של חברות הסעה וטיולים במקום אוטובוסים של תנופה. בחלק מהמקרים הוצג מספר הקו על דף שהוצמד לחלון האוטובוס.
הקשיים התפעוליים וההשקעות הנדרשות בשיקום צי הרכב מעיבים על שווייה של תנופה. החברה מפעילה כ-350 אוטובוסים, ובמסגרת המהלך צפויה דן להידרש לרכוש לפחות 100 אוטובוסים חדשים, בין היתר כדי להחליף כלי רכב מתוצרת סין שסבלו מתקלות. לפי דיווחים, דן צפויה לבקש ממשרד התחבורה להאריך את תקופת הזיכיונות של תנופה, כדי להצדיק את ההשקעות הנדרשות בשיפור השירות. הזיכיונות המקוריים ניתנו לתקופה של עשר שנים.
אם תושלם העסקה, צי האוטובוסים של קבוצת דן צפוי לגדול לכ-3,500 כלי רכב, ונוכחותה בשוק התחבורה הציבורית תתרחב משמעותית. בעיריית אריאל בירכו על המהלך, לאחר מאבק ממושך שניהלו ראש העיר יאיר שטבון וראשי רשויות נוספים בשומרון בדרישה לשיפור השירות. עם זאת, השינוי בבעלות לבדו אינו מבטיח פתרון למחסור בנהגים, לתקלות באוטובוסים ולאי-העמידה בלוחות הזמנים.
האם הרכישה מעידה על שינוי במודל התחרות?
רכישת תנופה בידי דן מעלה שאלות רחבות יותר על מבנה שוק האוטובוסים בישראל. במשך יותר משני עשורים פעל משרד התחבורה לצמצום השליטה של אגד ודן בענף ולעידוד כניסתן של חברות נוספות. כעת, אחת החברות הגדולות והוותיקות בשוק עומדת לקלוט מפעילה צעירה שהתקשתה לעמוד בדרישות השירות.
ראשיתה של מדיניות התחרות בתחבורה הציבורית בראשית שנות האלפיים. עד אז שלטו אגד ודן ברוב פעילות האוטובוסים בישראל. במסגרת הרפורמה החלה המדינה להוציא בהדרגה להפעלה תחרותית אשכולות של קווי אוטובוסים, שבכל אחד מהם זוכה חברה במכרז להפעלת השירות לתקופה מוגדרת. המטרה הייתה לצמצם את הריכוזיות, לייעל את השירות ולהפחית את עלויות ההפעלה.
אלא שהשיטה עוררה לאורך השנים ביקורת על האיזון שבין המחיר שמשלמת המדינה לבין איכות השירות לנוסעים. חברות המתחרות על הפעלת אשכול נדרשות להציע הצעות כלכליות אטרקטיביות, אך הצעות זולות מדי עלולות לפגוע ביכולתן להשקיע בתחזוקת כלי הרכב, בהעסקת נהגים ובשירות השוטף.
בדוח שפרסם מבקר המדינה ב-2019 נקבע כי המשקל הגבוה שניתן להצעה הכספית במכרזים, לעומת המשקל הנמוך יחסית שניתן לאיכות השירות, עלול לאפשר לחברות לזכות באמצעות הצעות זולות שאינן מבטיחות שירות מספק. המבקר התריע גם על מחסור חמור בנהגים, על ליקויים בפיקוח משרד התחבורה ועל היעדר תמריצים מספקים לשיפור השירות לנוסעים.
אחת הסכנות במודל כזה היא יצירת "מרוץ לתחתית": חברות המנסות לצמצם את עלויות ההפעלה כדי לזכות במכרזים עלולות לפגוע בהשקעה בצי האוטובוסים, בתנאי העבודה ובאיכות השירות. מנגד, התחרות נועדה לצמצם את העלויות לציבור ולמדינה ולמנוע תלות במספר מצומצם של מפעילים גדולים.
המשבר בתנופה ממחיש את הקושי להתמודד עם מפעילה שאינה עומדת בדרישות השירות, גם לאחר הטלת קנסות כבדים. אלא שרכישתה בידי דן אינה מעידה בהכרח על נסיגה ממדיניות התחרות: בשלב זה מדובר בהעברת בעלות על מפעילה קיימת, ולא בביטול שיטת המכרזים או בהחזרת כלל הקווים לחברות הוותיקות.
המבחן המרכזי יהיה בשטח. אם העסקה תאושר, דן תידרש לשקם את צי האוטובוסים, להתמודד עם המחסור בנהגים ולשפר את אמינות השירות לתושבי השומרון ואזור ירושלים. במקביל, משרד התחבורה יידרש להבטיח שהרחבת פעילותה של אחת החברות הגדולות בענף לא תבוא על חשבון התחרות, ושהפיקוח על המפעילות יצליח למנוע הישנות של משברים דומים.
