7,331,981 אזרחי ישראל הם בעלי זכות הצבעה בבחירות לכנסת ה־26, כך פרסמה ועדת הבחירות המרכזית בשבועות האחרונים. מתוכם, כ-6.5 מיליון מתגוררים בישראל וכ־810 אלף בחו"ל. לפי הודעה שפרסמה היום (רביעי) הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס), מספר בעלי זכות הבחירה גדל מאז בחירות 2022 בכ-333 אלף, עלייה של 5.4%.

בחינה דמוגרפית של בעלי זכות ההצבעה המתגוררים בישראל מעלה כי 77% מהם יהודים, 18% ערבים ו-5% אחרים, ובהם נוצרים שאינם ערבים ובני דתות אחרות. שיעור הערבים בקרב בעלי זכות הבחירה נמוך מחלקם באוכלוסייה, שעומד על 22%. זאת בשל שיעור הילדים הגבוה יחסית בחברה הערבית, וכן בשל שיעור התושבים שאינם אזרחים, בעיקר במזרח ירושלים וברמת הגולן. גם שיעור החרדים בקרב בעלי זכות הבחירה נמוך מחלקם באוכלוסייה: 10% לעומת 13%, בהתאמה.

היישוב בעל שיעור בעלי זכות הבחירה הגבוה ביותר בישראל הוא מטולה, עם 83.8% מתושביו, נתון הנובע משיעור הילדים הנמוך ביישוב. מנגד, היישוב מסעדה שברמת הגולן הוא בעל השיעור הנמוך ביותר, 30.1%, בין היתר משום שחלק מתושביו לא קיבלו אזרחות ישראלית לאחר כיבוש רמת הגולן מידי סוריה.

מבין הערים הגדולות, שבהן יותר מ-100 אלף תושבים, ירושלים היא העיר בעלת שיעור התושבים הזכאים להצביע הנמוך ביותר, 39.2%. זאת בשל השילוב בין מספרם הגדול של תושבי מזרח ירושלים שאינם אזרחים ישראלים לבין שיעור הילדים הגבוה באוכלוסייה החרדית בעיר. אחריה נמצאות בית שמש ובני ברק, עם 47% ו־50% בעלי זכות בחירה, בהתאמה.

בראש הרשימה נמצאות הערים בעלות האוכלוסייה המבוגרת יחסית: בת ים, תל אביב-יפו ורמת גן. בת ים מובילה בשיעור בעלי זכות הבחירה, עם 79.5% מתושביה. אלא שבבחירות הקודמות החזיקה העיר בתואר אחר: שיעור ההצבעה הנמוך ביותר מבין הערים הגדולות, שעמד על 50.8% בלבד.