הפערים בזכאות לבגרות בין תלמידים מרקע חברתי-כלכלי חלש לתלמידים מרקע מבוסס הצטמצמו בכמחצית בעשור האחרון, מ-24.6 נקודות אחוז ב-2015 ל-12 נקודות אחוז ב-2025. כך עולה מנתוני "התמונה החינוכית" שפרסם היום (רביעי) משרד החינוך, המצביעים גם על עלייה בשיעור הזכאות הכללי לבגרות ובשיעור הזכאות לבגרות מצטיינת.

צמצום הפערים בין תלמידים מרקע חלש למבוסס ועלייה בזכאות בחברה הערבית

ב-2015 עמד הפער בין החמישון התחתון לחמישון העליון על 24.6 נקודות אחוז (54.6% ו-79.3% בהתאמה), לעומת 2025, שבה עמד הפער על 12 נקודות אחוז (73.7% ו-85.7% בהתאמה). מדובר בצמצום לעומת 2024, שבה עמד הפער על 13.9 נקודות אחוז. החלוקה החברתית-כלכלית שבה משתמש משרד החינוך מבוססת על מדד הטיפוח, המודד את מידת התמיכה הנדרשת למוסד החינוכי. ככל שהצורך בטיפוח גבוה יותר, כך המוסד מדורג גבוה יותר במדד.

ייתכן שהעלייה בשיעורי הזכאות לבגרות בחברה הערבית ובחברה החרדית, שחלק ממוסדות החינוך שלהן מדורגים ברמות גבוהות של מדד הטיפוח, מסבירה את צמצום הפערים. בחברה הערבית נרשמה עלייה של 5.6 נקודות אחוז בין תשפ"ד לתשפ"ה, מ-78.3% ל-83.9%, ואילו בחברה החרדית נרשמה עלייה מתונה יותר, מ-26.7% ל-27.6%.

ככלל, נרשמה עלייה בשיעור הזכאות לבגרות בין תשפ"ד לתשפ"ה, וכן לאורך שלוש השנים האחרונות: 77.9% מכלל תלמידי שכבת י"ב היו זכאים לבגרות בתשפ"ה, לעומת 76.6% בתשפ"ד ו-76.3% בתשפ"ג.

עלייה בזכאות לבגרות מצטיינת ושיעורים נמוכים ברשויות חרדיות

נרשמה גם עלייה בשיעור הזכאות לבגרות מצטיינת: 14.4% בתשפ"ה, לעומת 13.1% בתשפ"ד ו-12.4% בתשפ"ג. תעודת בגרות מצטיינת מוגדרת כתעודה הכוללת חמש יחידות לימוד (יח"ל) באנגלית ולפחות ארבע יח"ל במתמטיקה, ממוצע ציונים של 90 לפחות ומחויבות אישית ברמת מעורבות גבוהה.

42 מתוך 88 מוסדות החינוך שבהם נרשמה זכאות של 100% לבגרות שייכים לחינוך הממלכתי-דתי. יתר המוסדות מתחלקים כך: חינוך ממלכתי-ערבי (20 מוסדות), חינוך חרדי (14 מוסדות) וחינוך ממלכתי (12 מוסדות). ברמת הרשויות המקומיות, שיעורי הזכאות לבגרות נמוכים יחסית ברשויות חרדיות, בהן מודיעין עילית (4.5%) ובני ברק (14.5%).

"התמונה החינוכית" היא מסד נתונים של משרד החינוך, המתפרסם מדי שנה. הנתונים כוללים תלמידים במוסדות חינוך שהגישו יותר מעשרה תלמידים לבחינות הבגרות.