הועדה המוניטרית של בנק ישראל החליטה היום (רביעי) להותיר את הריבית על 3.25%, לאחר 3 הורדות רצופות, בהתאם להערכות במשק. בנק ישראל ציין בהודעתו כי הריבית ל-12 החודשים האחרונים עומדת על 1.6%, וכי על אף אי הוודאות הגיאופוליטית נותרה פרמיית הסיכון של ישראל דומה לרמתה טרם השבעה באוקטובר. מאז החלטת הריבית האחרונה, מגמת ייסוף השקל נעצרה, והוא פוחת בשיעור של 3.1% מול הדולר.

תחזית הצמיחה עומדת על 5.6% בשנת 2026 ו-7.5% בשנת 2027. מדובר בזינוק בתחזית, שעמדה ביולי על 4% ו-5.5% בהתאמה, אך בנק ישראל הוסיף בהודעה זו תחזית נפרדת לתוצר ללא ייצור בחו"ל, המשקף יותר טוב את פעילות המשק הישראלי. לפי מדד זה התוצר יעמוד על 3.4% ב-2026 ו-5.1% ב-2027. בתגובה לשאלת 'דבר' על העברת קרוב למיליארד שקלים לטובת רכש ביטחוני מתוך תוכנית החומש לחברה הערבית השיב נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון, כי היו מקורות אחרים שהיה ראוי יותר להשתמש בהם, וכי הבנק תמך בתוכנית החומש ובתקצוב שלה.

הנגיד אמר במסיבת העיתונאים כי האינפלציה תושפע ממחירי האנרגיה הבינלאומיים, וגם מעליה בביקושים לצד מגבלות ההיצע בישראל. "הפעילות במשק מוסיפה להתרחב ברביע השלישי לאחר הרביע השני בו חל מבצע שאגת הארי", אמר. "קצב עליית השכר הנומינלי התמתן ועמד על 4.3% ביולי-אוגוסט לעומת התקופה המקבילה אשתקד, ובמגזר העסקי על 5.3%. אנחנו מעריכים שבעוד 12 חודשים הריבית תעמוד על 3%". עוד הוסיף הנגיד כי יחס החוב לתוצר יעמוד בסוף 2026 על 68% ו-66.5% בסוף 2027, והוסיף נתון חדש של יחס חוב לתוצר, הפעם ללא ייצור חו"ל, עם תוואי הפוך 70% בסוף 2026 ו-70.5% בסוף 2027.

על ההפרדה בין תחזית הצמיחה והצמיחה ללא חו"ל אמר: "זה שינוי שנדרש לאחר עדכונים לאחור בחשבונות הלאומיים שביצע הלמ"ס. היצור של חברות ישראליות בחול תופס משקל הולך וגדל בתמ"ג. רכיב זה תורם להכנסות המדינה ממסים, אך אינו נשען על הון או כוח עבודה. העלייה המהירה בתחזית עלולה לייצר תמונה מוטה של הצמיחה במשק. אך התחזית ללא יצור חו"ל יכולה לתאר את הדינמיקה של המשק". ירון ציין כי דיווח על הצמיחה בניכוי פעולות בחו"ל קיים במספר מדינות.

"עליות התשואות בעולם בחודשים האחרונים מחדדת את חשיבות השמירה על יחס חוב לתוצר נמוך", אמר ירון. "האתגר המרכזי לישראל כולל ירידה בת קיימא ביחס לחוב התוצר, מימון הצרכים החיוניים לביטחון והשקעה במנועי צמיחה ובתשתיות. השגת יעד זה תתממש ככל שחלק גדול יותר מהאוכלוסייה ישתלב בשוק העבודה ויגדיל את כושר העבודה שלו".

הנגיד נשאל על כך שתחזית בנק ישראל לאבטלה בירידה בעוד שבמדינות בעולם היא בעליה כתוצאה מהבינה המלאכותית. "הנושא מעסיק היום את כולם ביחס לעבודה ואבטלה, אין לאף אחד תשובה מסודרת על כך", השיב ירון. "חלק טוענים שזה ידחוף עובדים אבל ייצר יותר עבודות. אנחנו לא יודעים בדיוק מה תהיה ההשפעה בטווח הארוך אבל ב2026 ו-2027 אנחנו סמוכים שנראה את האבטלה יורדת כל עוד נישאר בתרחיש בו לא ניכנס ללחימה עצימה". על השפעת הסנקציות על ישראל השיב כי הרחבה שלהן תעלה את פרמיית הסיכון של ישראל, שהוא תמחור הסיכון להשקעה בישראל של משקיעים.