ארגוני חברה אזרחית, בהם התנועה הקיבוצית, נעמת, ומספר איגודים של ההסתדרת קראו לכלל המפלגות המתמודדות בבחירות להציב את שיקום השירותים האזרחיים כאחד מקווי היסוד של הממשלה הבאה. במכתב שפרסמו הוסבר כי ההוצאה האזרחית בישראל נמוכה בכ-205 מיליארד שקלים מממוצע ה-OECD. גם בשקלול הוצאות הביטחון הגבוהות בישראל, שמקשות על הוצאה אזרחית לעומת מדינות אחרות, הפער עדיין עומד על 89 מיליארד שקלים.

במכתב, שאותו יזמו פורום ארלוזורוב ומרכזים לצדק חברתי, מוסבר כי הפער בשירותי הרווחה עומד על כ-50 מיליארד בשנה, בחינוך על 32 מיליארד בשנה, בבריאות כ-13 מיליארד, בתחבורה כ-10 מיליארד ובתקציבי השמירה על הסביבה כ-4 מיליארד. "שירותים ציבוריים חזקים אינם תוספת שולית למדיניות הכלכלית", מסרו הארגונים, "אלא התשתית שעליה נשענת החברה הישראלית".

"אירועי 7 באוקטובר והמלחמה המחישו את המחיר של מערכות אזרחיות שאינן ערוכות די הצורך לשעת חירום", נכתב, "החברה האזרחית התגייסה פעם אחר פעם למלא את החסר, אך היא אינה יכולה ואינה צריכה להחליף מדינה בעלת מערכות ציבוריות חזקות ומתפקדות. אנו קוראים לכם להתחייב פומבית לכך שהממשלה הבאה תקדם תהליך הדרגתי ורב-שנתי של הגדלת ההוצאה האזרחית, במטרה לצמצם את הפער מול ממוצע המדינות המפותחות, ולעגן כיוון זה בקווי היסוד ובהסכמים הקואליציוניים".

על המכתב חתומים פורום ארלוזורוב, מרכזים לצדק חברתי, המועצה הלאומית לביטחון תזונתי, נעמת, חיים וסביבה, ארגון לתת, מזון – תגובה יהודית לרעב, 15 דקות, פתחון לב, איגוד העובדות והעובדים הסוציאליים, כוח לעובדים, מרשם, התנועה הקיבוצית, איגוד עובדי האבטחה הניקיון והשירות הסיעודי, הסתדרות עובדי המזון הפרמצבטיקה וההסעדה, דרור ישראל, הסתדרות הגמלאים, אדם טבע ודין, מרכז אדוה, הפורום למאבק בעוני, ארגון הנכים – זכויות נכים, השומר הצעיר ויוזמות אברהם.