אוניברסיטת תל חי פתחה השבוע את שנת הלימודים האקדמית, לראשונה רשמית במעמד של אוניברסיטה. 21 שנים אחרי החלטת הממשלה להקים אוניברסיטה בקריית שמונה ובגליל, שנת הלימודים תשפ"ז נפתחה במוסד האקדמי הצפוני עם כ־5,000 סטודנטים ושלושה קמפוסים, תחת השם המלא 'תל-חי אוניברסיטת קריית שמונה בגליל'.

"נכנסתי היום לאוניברסיטה והתרגשתי לראות שהמקום שוקק חיים", אומרת פרופ' עדנה רבנו, ראש החוג לשירותי אנוש, שמתחילה השנה את שנתה השישית כמרצה בתל־חי ואת שנתה הרביעית כראש החוג. "בסוף, אלה החיים של האזור. אם אין סטודנטים, אין חיים לאוניברסיטה. זה בית הגידול שמצמיח אחר כך את החוקרים, וזה בית הגידול שיביא אנשים לגור כאן באזור". 

רבנו בעצמה עברה עם משפחתה מחדרה לקריית שמונה לפני שנה. "יש אנשים שמגיעים לכאן עם חזון קהילתי ורצון להיות שותפים למעשה הציוני. החלוציות פשוט מקבלת פנים קצת שונות, לא רק בהתיישבות, אלא גם במחקר פורץ דרך ובמעורבות בקהילה". 

לדבריה, המעבר ממכללה לאוניברסיטה מאפשר להרחיב את המחקר, לפתח תוכניות לתארים מתקדמים ולמשוך חוקרים חדשים לאזור. "המחקר היה כאן גם קודם, אבל הוא הלך והתעצם", היא אומרת, "באוניברסיטה יש תלמידי מחקר, תזות ודוקטורטים. הרבה יותר יתאפשר מחקרית עכשיו, כשיש תקציבים ותשתית".  השנה נקלטו בתל חי 14 חוקרים חדשים, מרביתם לאחר שחזרו לישראל מלימודי פוסט־דוקטורט בחו"ל. 

אשכול חדש להנדסה, בי"ס לווטרינריה בדרך

מספר הסטודנטים שפותחים את השנה בתל חי נמצא בעלייה בשנתיים האחרונות, לאחר ירידה שנבעה מהמלחמה. מספר הסטודנטים הנוכחי, כ־5,000 (2026-2027), הוא עלייה של כ־7% לעומת כ־4,700 סטודנטים בשנה שעברה (2025-2026). בשנת המלחמה שבה הלימודים התקיימו באופן מקוון (2024-2025) למדו 4,400 סטודנטים, ירידה לעומת השנים שקדמו לה. כעת, באוניברסיטה מקווים להעצים את מגמת הגידול בשנים הקרובות, כך שבתוך חמש שנים ילמדו בה 8,000 סטודנטים.

השנה פועלים באוניברסיטה ארבעה אשכולות רב־תחומיים: מדעי החברה והרוח, מדעי החיים והסביבה, חינוך והוראה, ואשכול חדש, להנדסה ולתקשוב מתקדם. האוניברסיטה מרחיבה את פעילותה גם באמצעות בתי ספר אקדמיים חדשים, ובהם בתי ספר לעבודה סוציאלית ולפסיכולוגיה, ובהמשך בית ספר לניהול ולכלכלה. במקביל מתקדמת הקמת בית ספר לווטרינריה בקצרין, והאוניברסיטה כבר קיבלה אישור לפתיחת תוכנית ראשונה לדוקטורט בחינוך.

נשיא האוניברסיטה, פרופ' אליעזר שלו, הציג בטקס פתיחת השנה את פיתוח המוסד כחלק מתפיסה רחבה של חיזוק הגליל והגולן. לדבריו, האוניברסיטה מבקשת להפוך למרכז ידע ומצוינות עבור התעשייה עתירת הידע בצפון ובישראל כולה, תוך הרחבת המחקר היישומי והעמקת השותפות עם הקהילה.

רבנו מדגישה שמשמעותה של אוניברסיטה אינה נמדדת רק במספר החוקרים, המעבדות והתארים שהיא מציעה. "גם בתור מכללה היינו מנוע צמיחה לאזור, ובטח שנהיה כך כאוניברסיטה. מגיעים חוקרים חדשים וקובעים את מושבם בקריית שמונה והסביבה. כל תוכנית שנפתחת מצריכה עוד ידיים עובדות, וזה מניע גם את העסקים". לדבריה, כבר בחודשים האחרונים אפשר היה לראות את השינוי במרחב העירוני.

רוב הסטודנטים מגיעים מחוץ לאזור

האוניברסיטה פועלת בשלושה קמפוסים: קמפוס רודברג בקריית שמונה, קמפוס מערב בשטח המועצה האזורית הגליל העליון וקמפוס קצרין בגולן. יותר מ־70% מהסטודנטים מגיעים מחוץ לאזור הגליל, ורבים מהם מתגוררים כיום בקריית שמונה וביישובי קו העימות. יותר מ־150 סטודנטים חזרו להתגורר במטולה, וסטודנטים נוספים חיים ביישובים ובקיבוצים הסמוכים, בהם משגב עם, כפר גלעדי, מנרה, דן, דפנה, כפר יובל ובית הלל. 

מנכ"ל האוניברסיטה, אלי כהן, בן קריית שמונה, הציב יעד דמוגרפי ותעסוקתי: להגדיל את שיעור הבוגרים שיישארו באזור בתום לימודיהם, מכ־8% כיום ל־30% לפחות בשנים הבאות. לשם כך, אמר, יש צורך בפיתוח כלכלי, במשיכת חברות וביצירת מקומות עבודה איכותיים. 

לצד תוכניות הלימוד, האוניברסיטה מפעילה מרכז להשכלה תעסוקתית, שמסייע לסטודנטים לפתח מיומנויות להשתלבות בשוק העבודה, באמצעות ייעוץ קריירה, תוכניות מנטורינג והכשרות. פועלים בה גם מערכי תמיכה והנגשה לסטודנטים הזקוקים לסיוע בלמידה, וכן תוכניות שמחברות בין הלימודים להתנסות מעשית בתעשייה.

 מבחינת רבנו, המעטפת הזאת חיונית משום שרוב הבוגרים לא יישארו באקדמיה כחוקרים, אלא ייקחו את הידע שרכשו אל בתי הספר, הארגונים, העסקים, השירות הציבורי והתעשייה. "אם האוניברסיטה תצליח להכשיר אותם היטב ולחבר אותם למקומות עבודה באזור, היא תוכל להשפיע גם על איכות השירותים, על התעסוקה ועל היכולת של עסקים וקהילות להתפתח".

עשייה מקומית משולבת בלימודים

בחוג לשירותי אנוש, שמכשיר סטודנטים לעבודה עם אנשים וארגונים בתחומים כמו ניהול משאבי אנוש, יזמות וייעוץ תעסוקתי, החיבור לסביבה הוא חלק מתוכנית הלימודים. בשנה השלישית נדרשים הסטודנטים והסטודנטיות להשלים 100 שעות של התנסות בשדה, שבהן הם משתלבים בארגונים באזור ומקבלים ליווי אקדמי ומקצועי.

סטודנטים במסלול לניהול משאבי אנוש משתלבים בעבודה יום בשבוע בארגונים מקומיים. אחרים, במסלול לניהול וליזמות בעסקים ובקהילה, משתלבים בפרויקטים עם עסקים ויוזמות קהילתיות. הלומדים במסלול לייעוץ תעסוקתי וניהול קריירה מסייעים בתהליכי שיקום תעסוקתי, בין השאר של מפונים ושל משרתי מילואים.

"אנחנו חושבים על רלוונטיות לסביבה ולאזור", אומרת רבנו. "הסטודנטים לומדים, מקבלים הנחיה, ובמקביל נותנים יד לארגונים. לפעמים במהלך הלימודים הארגון שואל אותי מתי הסטודנטים יסיימו את ההתנסות, כדי לקלוט אותם לעבודה".

לדברי רבנו, החיבור הזה חשוב במיוחד באזור שמנסה לשקם את הפעילות הכלכלית והקהילתית שלו. האוניברסיטה יכולה להציע כוח אדם צעיר ומיומן, והסטודנטים זוכים להתנסות מעשית, להכיר מעסיקים ולהשתלב בשוק העבודה המקומי. כך, לפחות בחלק מהמקרים, הלימודים אינם מסתיימים בתעודה אלא הופכים למסלול להשתקעות באזור.

"האוניברסיטה לא מתכוונת להיות מנותקת מהעיר, היא נכנסת ממש לתוך קריית שמונה", היא אומרת, "עם בתי ספר ומסגרות שיקומיות וטיפוליות, ועם פעילות שתהיה חלק מהמרחב העירוני. זה ב-DNA שלנו, אנחנו רוצים להיות שותפים להתחדשות החיים בעיר".

המעבר למעמד של אוניברסיטה מעורר גם חשש. האם מוסד גדול יותר, עם יותר חוקרים, סטודנטים ותוכניות, יצליח לשמור על הקשר האישי והקהילתי שאפיין את תל־חי לאורך השנים?

"זו שאלה מצוינת", אומרת רבנו. "תמיד קיים החשש הזה, כמו ביישובים קטנים שבהם יש יותר קהילתיות, אבל תל־חי חרטה על דגלה להמשיך להיות מעורבת מאוד בקהילה. המפגש עם הסטודנטים מתקיים בגובה העיניים. אנשי הסגל מכירים רבים מהם בשמותיהם ויודעים מה עובר עליהם". בעיניה, האופי המקומי קשור גם לבחירה של חוקרים ומרצים להגיע דווקא לגליל.

הנגשת השכלה גבוהה לבעלי משפחות

אחד התפקידים החשובים של האוניברסיטה, בעיני רבנו, הוא להנגיש השכלה גבוהה גם לתושבי האזור שכבר בנו לעצמם חיים מקצועיים ומשפחתיים, ולא רק לצעירים שמתחילים את דרכם. באוניברסיטה פועלים מסלולי לימודים מותאמים לאנשים עובדים ולבעלי מחויבויות משפחתיות. חלק מהסטודנטים מגיעים ללימודים לאחר שנים שבהן התפרנסו, גידלו ילדים או סייעו בפרנסת המשפחה, וכעת מבקשים לרכוש השכלה ולהתקדם מקצועית.

רבנו: "יש נשים שאומרות לי: 'התחתנתי מוקדם, היו ילדים, הייתי צריכה לעזור בפרנסת המשפחה, ועכשיו, בגיל 40, אני רוצה לעשות לעצמי תואר. יש לי עוד קריירה ארוכה לפניי ואני רוצה לעשות שינוי'. מרגש אותי שאנחנו יכולים לתת להן את האפשרות הזאת".

לדבריה, לימודים בקרבת הבית מאפשרים לתושבים להימנע מנסיעות ממושכות למוסדות אקדמיים במרכז הארץ, ולהתקדם לתפקידים שבעבר היו פחות נגישים עבורם. עבור מי שמבקשים להתקדם בשירות הציבורי, בניהול או במקצועות הטיפול, תואר אקדמי יכול להיות תנאי הכרחי להשתלבות במשרות מסוימות. "השכלה היא הרבה מעבר למקצוע", היא אומרת, "היא מחברת אותך לאנשים, מאפשרת לך להתפתח ופותחת אפשרויות למוביליות חברתית".

"יצמחו חוקרים שיבינו טוב יותר מה קורה בגליל"

כששואלים את רבנו מה היא מאחלת לאוניברסיטה החדשה, היא מתחילה דווקא בבקשה שאינה קשורה לתקציבים או לתוכניות מחקר. "קודם כול, אני מאחלת שיהיו לנו ביטחון ושקט, כדי שנוכל לשגשג ולשמוח. אני מאחלת לתושבי האזור שנוכל להמשיך לחיות במצב של ביטחון שיאפשר שגשוג. מעבר לזה, אני מקווה שנמשיך במחקר פורץ דרך, בהוראה מעולה ובשיתוף ובהשתתפות בקהילה".

רבנו מבקשת שהאוניברסיטה תמשיך למשוך אליה סטודנטים, וחלקם יבחרו להישאר בגליל גם לאחר סיום הלימודים, ושבוגריה יפעלו לשיפור החברה בתחומי לימודיהם. "בתחום שלי, למשל, אפשר ליצור עולם עבודה טוב יותר, ניהול טוב יותר וארגונים שאכפת להם לא רק מהערך הכלכלי, אלא גם מבני האדם שעובדים בהם. בתחומים אחרים יצמחו מהנדסים טובים יותר למשל, אנשי מקצועות הטיפול, וחוקרים שיוכלו ללמוד את הגליל ולהבין טוב יותר את מה שקורה לנו".

"בסוף, בשביל מה אנחנו עושים את כל זה? בשביל הדור הבא. אנחנו רק חלק בשרשרת. כשאת רואה את המקום נבנה, ואת האנשים שיגדלו כאן ויעשו דברים טובים בתחומם, את מבינה שאת לא עושה את זה רק בשביל עצמך".

המבחן הגדול של אוניברסיטת תל־חי יתקיים מחוץ לקמפוסים. הצלחתה תימדד ביכולת להחזיר צעירים לגליל, לפתח תעסוקה ולחזק קהילות מקומיות. "זה התפקיד שלנו", אומרת רבנו, "לדאוג שרוח תל־חי תישמר".